ישנן נשים שיולדות בשבוע 36 להריון, וישנן נשים שיולדות בשבוע 42 להריון.
אם הגעת לסוף ההריון את בטח מחכה כבר לתחילת הלידה. איך תדעי מתי זה מתחיל? איך תדעי מתי לנסוע לבית החולים?
וכמה התרגשות כרוכה ברגע הזה שבו את מבינה שהתהליך התחיל. ולפעמים גם פחד.
הבנת התהליך הפיזיולוגי של הלידה היא כלי חשוב בדרכך ללידה טובה.
בשלב הראשון של הלידה צוואר הרחם נמחק ונפתח עד לפתיחה מלאה .
השלב הראשון מתחלק לשניים- השלב הלטנטי והשלב האקטיבי.
את השלב הלטנטי (לפחות) רצוי לעבור בבית ולהגיע לבית החולים במצב של לידה פעילה.
1. השלב הלטנטי (סמוי) ?
מחיקה ופתיחה של צוואר הרחם 0-3 ס"מ.
כשבועיים לפני הלידה הגוף מתחיל להפריש הורמונים שגורמים להתרככות
והבשלת צוואר הרחם, כדי שיהיה מוכן להיפתח בשעת הלידה.
לפני הלידה ראש התינוק מתבסס במבוא האגן, בקוטר המרבי של מבוא האגן.
צוואר הרחם הולך ונפתח וככל שהוא נפתח כך יורד ראש התינוק בהדרגה לתוך מרחב האגן.
בלידה ראשונה תהיה קודם מחיקה ואח"כ פתיחה. בלידות חוזרות זה קורה ביחד.
מחיקה: צוואר הרחם הופך להיות חלק מהחלק התחתון של הרחם. עולה למעלה. נמחק. נעלם.
כשהראש יורד הוא לוחץ על צוואר הרחם שנמשך ומרחב סביב הראש
וכך גורם להתקדמות הצירים לקראת סוף ההריון והלידה ע"י הפרשת אוקסיטוצין.
מה יכול לעזור לקדם את הלידה בשלב זה?
שמירה על רמת אדרנלין נמוכה ועל רמת אוקסיטוצין גבוהה
יחסי מין
קיום יחסי מין גורם להפרשת אוקסיטוצין, ובנוזל הזרע יש פרוסטגלנדינים שעוזרים בריכוך צוואר הרחם.
עיסוי פטמות - נחשב גם כמזרז לידה. בכלל מגע ואינטימיות עוזרים מאד.
נשיקות וחיבוקים יכולים לעזור ולהחזיר לגוף את התחושה של הביטחון שבהעדרו הופסקו הצירים. אמבטיה או מקלחת יכולים מאד לעזור (מים לא חמים מדיי).
חימום החדר והיולדת
"אוהל לידה"
לנשום עמוק , להרפות נשימה.
שיאצו ורפלקסולוגיה יכולים לזרז תהליך שהתחיל ובתנאי שיודעים מה לעשות והיכן ללחוץ. כך גם שיטות טיפול נוספות.
תנועתיות - תנועה וטלטולי אגן עוזרים בקידום הלידה, ישיבה על כדור, השענות קדימה, השענות על חפץ (מאפשר גם קבלת מסג' בגב התחתון).
תנוחות זקופות, הליכה
השלב הזה יכול להמשך גם שבועיים, אבל בדרך כלל מדובר בפרק זמן קצר בהרבה.
יש לקחת בחשבון שיש נשים שאין להן צירים מסודרים עד לסוף הלידה ? להיות קשובים.
2. השלב האקטיבי ? נגמר בפתיחה גמורה (4-10 ס"מ)
הצירים הולכים ונהיים תכופים יותר וחזקים יותר.
ציר כל 2-4 דקות באורך 45-60 שניות, כאבים יותר חזקים -
ככה לפחות צריך להגיע לחדר לידה.
קצב הפתיחה של צוואר הרחם בשלב זה הוא בערך 1-2 ס"מ לשעה.
אם זה פחות מכך הלידה תהיה דיספונקציונלית .
משכך כאבים עלול לגרום ללידה להיות כזאת, לכן נותנים אפידורל כמה שיותר עמוק בפאזה האקטיבית .
בקורס הכנה ללידה תקבלי ידע אודות גורמים נוספים שעלולים להפריע לתהליך הלידה וכן מה לעשות במצב כזה, כיצד תוכלי להעלות את הסיכוי להתפתחות והתקדמות תקינה של הלידה.
שלב המעבר ? השלב האחרון של השלב האקטיבי: פתיחה 8-10 ס"מ,
אופי הצירים משתנה ?
הם נעשים חזקים מהירים ותכופים, לפעמים מלווים בתחושה של לחץ.
שלב זה הוא נקודת מפנה בין השלב שבו צוואר הרחם מגיע לפתיחה מלאה לבין כניסת התינוק לתעלת הלידה ותחילת צירי הלחץ הראשונים.
שלב המעבר מציין בעצם את תחילת השלב השני של הלידה
שלב המעבר יכול להמשך דקות אחדות או שעות. זהו זמן רגיש מאוד עבור היולדת הרחם פתוח לרווחה והיולדת נמצאת במצב רגיש מאוד. צוואר הרחם מסיים להיפתח והיולדת עומדת בפני הלידה עצמה, יציאת התינוק החוצה.
בפתיחת הס"מ האחרונים של צוואר הרחם מתרחשת תופעה המכונה "שוליים" ? שולי צוואר הרחם צריכים להמשך כלפי מעלה כדי שתיפתח הדרך לדחוף את התינוק החוצה.
חשוב לא ללחוץ לפני שיש פתיחה מלאה כיוון שאם יש תופעה של שוליים ולחיצות עלולות לגרום לבצקת בצוואר הרחם שתקשה על המשך הפתיחה.
כדאי לחכות לדחף בלתי נשלט לדחוף ולחכות אם אפשרי לחכות.
תנוחה שעוזרת להעביר את העובר: ברכיים ? חזה "על הבטן"
בגלל הצירים החזקים והלחץ הגובר תיתכן פקיעה טבעית של הקרומים, מה שיגביר עוד את עוצמת הצירים .
בסוף שלב זה כשהפתיחה היא מלאה, ראש התינוק יצא מהרחם עד לאוזניו והרחם פתוח כדי לאפשר לו לצאת ולעבור בתעלת הלידה.
שלב המנוחה:
לפני תחילת השלב השני, כשהעובר עדיין לא התחיל את הירידה לתוך תעלת הלידה ,תיתכן הפוגה בצירים, כיוון שהראש "צף" באגן, האוקסיטוצין מופרש פחות, וליולדת יש הזדמנות לנוח ולהתכונן לשלב הבא.
הפסקה זאת מאפשרת לרחם להמשיך להתעבות בחלקו העליון ולהתארגן מחדש לקראת דחיפת התינוק החוצה דרך תעלת הלידה.
בשלב המנוחה יתכן וימשיכו להיות צירים חזקים אך לא יהיה דחף ללחוץ. זאת במקרה שראש התינוק עדיין גבוה ולא מגרה את נקודת הלחץ. חשוב להתנועע ולהשתמש בתנוחות שיעזרו לראש התינוק לרדת למטה.
אם אינך מרגישה דחף ללחוץ: צרי סביבך אוירה אינטימית ובטוחה, חמימה, שקטה, שתי ואגרי כוח להמשך. חכי בסבלנות. אפשר להתחיל להתנועע, ניתן להיעזר בעיסוי פטמות או שיטות אחרות להעלות את רמות האוקסיטוצין.
נסי להימנע מלהתחיל ללחוץ באופן יזום.
הגישה הרפואית המקובלת עדיין ברוב בתי החולים היא להורות לנשים להתחיל ללחוץ באופן יזום ברגע שצוואר הרחם שלהן מגיע לפתיחה של 10 ס"מ, גם אם אינן חשת כל דחף ללחוץ, זאת מתוך מחשבה שהלחיצות יקדמו את הלידה ואפילו "יקצרו את הסבל של האישה".
לרוב, לחיצות באופן יזום לא יקדמו את הלידה , אולם יפגעו ברצפת האגן.
לידה
מדריכת הכנה ללידה
מלווה ללידה
מטפלת הוליסטית -
מורה להילינג ומטפלת מוסמכת ברפלקסולוגיה, שיאצו, עיסוי ודמיון מודרך.
הריון
פוריות
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
