לראשונה בעולם, הצעת חוק לאיסור הכחשת רצח העם הארמני התקבלה בצרפת. איסור הכחשת רציחות עמים הוא צעד הכרחי למאבק ברצח עם. התעסקות התקשורת במניעים הפוליטיים השונים העומדים מאחורי חוק זה מסיתה את הדיון מהעיקר לתפל. העיקר הוא כי צעד חשוב זה של ממשלת צרפת יוכל להיות צעד גורלי במאבק ברצח עם ובהכחשת רציחות העמים.
במהלך ביקורו של נשיא צרפת, ניקולא סרקוזי, בארמניה בחודש אוקטובר אמר הנשיא שצרפת מכירה ברצח העם הארמני וקרא לממשלת טורקיה לקחת אחריות על רצח העם. סרקוזי אשר מכהן גם כיושב ראש האיחוד האירופי הוא המנהיג המרכזי הראשון אשר קרא להכיר ברצח העם הארמני. באותו ביקור אמר סרקוזי שאם טורקיה לא תכיר בהיסטוריה, צרפת עשויה לחוקק חוק האוסר את הכחשת רצח העם הארמני. (בדומה לחוק הקיים בצרפת לאיסור הכחשת השואה) ההנהגה הטורקית גינתה את הצהרותיו של סרקוזי, אך למרות הלחץ עלה השבוע החוק לדיון ואף התקבל בבית התחתון של הפרלמנט.
בתגובה לחוק החזירה טורקיה את שגרירה מצרפת והקפיאה את היחסים המדיניים והצבאיים בין המדינות. צעד קיצוני זה של טורקיה מעיד על המאמצים האדירים שהיא משקיעה להכחשת רצח העם. פרשנים שונים מיחסים חלק גדול מהמהלך של סרקוזי לשיפור דעת הקהל לקראת הבחירות המתקרבות. דעת הקהל כלפיו בשפל, ובצרפת קהילה ארמנית גדולה אותה הוא מנסה כביכול לרצות. גם גורמים בממשל הטורקי האשימו את סרקוזי באימוץ עמדה זו לשם חיזוק מעמדו הפוליטי.
הדיון הפוליטי הזה מסב את תשומת הלב מהניסיון הראשון לחוקק חוק האוסר את הכחשת רצח העם הארמני (חוקים דומים קיימים אך ורק ביחס להכחשת שואה). מדובר בחוק היסטורי שמשנה את הקיפאון הקיים ביחס להכחשת רציחות עמים בעולם ואת יחס העולם להכחשה שכזו.
הכחשת רצח העם הארמני
לאחר מלחמת העולם הראשונה החל תהליך של משפט פנימי בטורקיה כנגד מתכנני רצח העם הארמני, אולם מהר מאוד החל תהליך של הכחשת רצח עם. גם הארמנים עצמם לא עסקו בנושא עד שנת 1965 אז הוקמה בעיר ירוואן (לימים עיר הבירה של ארמניה שבאותה תקופה הייתה תחת שלטון סובייטי) אנדרטת הזיכרון. באותה תקופה הייתה טורקיה בסיס קדמי של ברית נאט"ו. מדינות המערב קיבלו את העמדה הטורקית הרשמית הגורסת כי אכן נהרגו חצי מיליון ארמנים בזמן מלחמת העולם הראשונה, אך מכיוון שהייתה זו מלחמה נפגמה יכולתו של השלטון לשלוט בחזית הפנימית ונעשו מעשי טבח וזוועות מכל הצדדים. לאורך השנים ובמיוחד בשלושים השנים האחרונות השמידו הטורקים ראיות רבות מארכיוניהם. לפני מספר חודשים חשפה ויקיליקס כי השמדת הראיות היא מדיניות ממשלתית. ממשלת טורקיה מקיימת מדיניות של התניית היחסים עם מדינות בהתעלמות מסוגית רצח העם הארמני, ומדינות רבות, ובכלל זה ארה"ב, בריטניה וישראל אינן מכירות באופן רשמי ברצח העם הארמני. אף על פי כן עשרים ואחת מדינות ביניהן רוסיה, גרמניה, האיחוד האירופי ורוב מדינות ארה"ב הכירו ברצח העם הארמני ובאחריות הטורקית לקיומו.
יחס צרפת לרצח העם הארמני
כבר בשנת 1998 הכירה האסיפה הלאומית הצרפתית ברצח העם הארמני. מאז חלים תהליכי חקיקה שונים בנושא. בשנת 2001 נחקק חוק המכיר ברצח העם הארמני, ומאז שנת 2006 מתקיים ניסיון לחוקק חוק הקובע כי הכחשת רצח העם הארמני מהווה עבירה פלילית.
בשנת 2006 קיבל בית הנבחרים הצרפתי ברוב של 106 נגד 19 הצעת חוק הקובעת כי הכחשת רצח העם הארמני הינה פשע פלילי שדינו שנת מאסר וקנס על סך 64,000 דולר. חוק זה לא הגיע להצבעה בסנאט והורד מסדר היום בצרפת בקיץ האחרון. כבר בסבב הקודם נטען ע"י גורמים שונים כי המטרה של החוק היא לרכוש את אמונם של חצי מיליון הארמנים בעלי האזרחות הצרפתית. טענה זו גם אם היא נכונה איננה מורידה מחשיבותו של חוק זה לבני האדם כולם.
נוסח הצעת החוק הנוכחית, אשר התקבלה בבית הנבחרים ב-22.12.2011 מגדיר את הכחשת רצח העם הארמני כפשע שעלול לגרור עונש מאסר של עד שנה וקנס של 45 אלף אירו. כדי שההצעה תהפוך לחוק צריך הסנאט לאשרה בתהליך שעשוי להימשך כמה חודשים.
הכחשת רציחות עמים ומאבק ברציחות עמים
הכחשתו של רצח עם היא חלק אינטגרלי מהפשע עצמו. רצח עם אשר אינו נזכר בדברי הימים מהווה את ההצלחה הגדולה ביותר עבור הרוצח. יש להילחם בתופעת ההכחשה על מנת להפיק את לקחי העבר. המשמעות של הכרה ברציחות העמים השונות וענישת המכחישים מהווה תמרור אזהרה חברתי ברור:
לעולם לא עוד!
הגיע הזמן להגשמת הציווי אשר נשמע לאחר השואה. הגיע הזמן לעצור את רציחות העמים, להילחם בהכחשתן ולהעניש את הפושעים.
צרפת מהווה חלוצה של חקיקה מעין זו. יש לציין שהצעת החוק הקודמת התקיימה תחת ממשל אחר, כלומר יש פה רצף שאינו קשור אך ורק להרכב הממשלה. מודל החקיקה הנוכחי אם יאושר בסנאט של אחת המדינות הגדולות והמשפיעות בעולם, מהווה ראשיתה של דרך מוסרית עבור האנושות כולה.
בנושא זה נוסיף ונציין כי ממחקר שנעשה עבור הכנסת עולה כי גם חוקים נגד הכחשת שואה אינם נפוצים בעולם.
גם בישראל מצב היחסים עם טורקיה מהווה זרז או בלם להכרה ברצח העם הארמני. אבסורד הוא כי אנו הסובלים מהכחשת השואה איננו מכירים ברצח העם הארמני. עלינו להכיר ברצח העם הארמני לא כנגד הטורקים אלא מתוך הבנה כי האנושות כולה נפגעת מתופעת רציחות העמים ומהכחשתה. על כן יש לקדם חוקים מסוג זה שחוקק בצרפת ולהכיר בחיוניותם, יהיה המניע הפוליטי אשר יהיה. מחר תתקיים ישיבה בוועדת החינוך של הכנסת בנושא הכרה ברצח העם הארמני. אנחנו מקווים שישראל תלך בדרכה של צרפת ותכיר ברצח העם הארמני ולא על מנת לקדם או לפגוע באינטרסים פוליטיים כלשהם, אלא מתוך הניסיון להילחם ברציחות העמים ולא להכחישן.
ינון זלצמן ואוריאל לוי
דרור – ישראל
הוועד למאבק ברצח עם - ארגון יבודי וכלל אנושי
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
