אובמה, הסר דאגה מלבך - בנתיים - יורי גנקין
הכלכלה האמריקאית לא בשיאה, בלשון המעטה. התנועה החברתית לכיבוש וול-סטריט צוברת תאוצה מיום ליום ומעמדה הבינלאומי של מי שעדיין נחשבת כמעצמה המובילה בתבל – רחוק מלהיות מזהיר. ואף על פי כן, יש דבר אחד שמסב נחת לנשיא ברק אובמה – יריביו הפוליטיים במחנה הרפובליקני שאמורים לקרוא עליו תיגר בשנה הבאה. כפי שהדברים נראים כרגע עושה רושם שאובמה יעזוב את הבית הלבן רק ב-2017.
המסקנה שמופיעה בסוף הפסקה הקודמת מבוססת בסופו של דבר על תובנה מאוד פשוטה: שיטת הבחירות בארצות הברית בנויה כך שלא מספיק שהציבור רוצה להיפטר מהנשיא המכהן, עליו גם לבחור לו מחליף בדמות המתמודד מהמפלגה היריבה שהרי בסופו של דבר מדובר במשחק סכום אפס. במילים אחרות, התמיכה הציבורית באובמה אמנם נמצאת בירידה אך התמיכה הציבורית ביריביו מצדו השני של המתרס – נמוכה עוד יותר. בדיוק מהסיבה הזו נהנה אובמה, כמו כל נשיא מכהן במקרה כזה, מיתרון מובנה.
משהו רע מאוד עובר על המפלגה הרפובליקנית בשנים האחרונות. ב-2008 התמודד מול אובמה ג'ון מקיין, מועמד מנוסה אך מבוגר שלא היו לו סיכוי מול משב הרוח המרענן שהביא עמו אובמה – לפחות אם נשפוט על פי הקמפיין. מצבו של מקיין רק התדרדר עת החליט להכניס לזירה את סגניתו המיועדת שרה פיילין שעשתה שירות עצום למפלגה הדמוקרטית וגרמה לאחרוני המתלבטים – ללכת עם אובמה.
עם כניסתו של ברק אובמה לבניין הבוהק בשדרות פנסיליבניה הפכה הרטוריקה של המפלגה הרפובליקנית לקיצונית וחסרת מעצורים. תנועת "מסיבת התה" שהונחתה על ידי פיילין דיברה אל הפלג השמרני של המפלגה הרפובליקנית אך מסריה היו רחוקים שנות אור מאלו שהיו מקובלים על המצביע שמשייך את עצמו למרכז הבמה הפוליטית – מצביעים מהסוג הזה הם אלו שמכריעים במרבית המקרים את הבחירות.
בבחירות האמצע לקונגרס שנערכו לפני כשנה זכתה תנועת מסיבת תה להצלחה רגעית, שיא זמני שממנו החלה ההתדרדרות. את הפרק הראשון בנפילה הכואבת רשם דונלד טראמפ שהכריז מתחת לכל עץ רענן כי אובמה כלל לא נולד בארצות הברית וכי תעודת הלידה אותה הציג בעבר – מזוייפת. מספר ימים אחרי שאובמה השיג את התעודה המקורית – פרש טראמפ מהמירוץ בבושת פנים. אין זה אומר כי אסור לבקר את אובמה, ההפך הוא הנכון אך פעמים רבות מדי בשלוש השנים האחרונות הלכה המפלגה הרפובליקנית צעד אחד יותר מדי ונזרקה לקיצוניות שלא מקובלת על הרוב הדומם המכונס במרכז – גם אם אינו תומך מפורשות באובמה – ברור כי הוא לא יתמוך ברפובליקנים וזוהי בדיוק הסיבה שבגללה אובמה – צפוי לזכות מן ההפקר.
כיום ישנם במפלגה הרפובליקניתארבעה מועמדים שסבורים כי הם מסוגלים להדיח את אובמה מכסאו. בפועל, האדם עם הסיכוי הגדול ביותר (באופן יחסי) לעשות הוא מיט רומני אך עם כל יום שעובר – גם הוא נשחק. מחד, רומני נחשב לליברל מדי עבור השמרנים שצריכים להפוך אותו למועמד של מפלגתם ומנגד, לשמרן מדי עבור הבוחרים העצמאים שמכריעים את הבחירות בימים כתיקונם רומני נתפס כשמרן בעייתי שכן בין יתר הדברים הוא מתנגד באופן מוצהר להפלות מכל סוג שהוא.
זאת ועוד, גם בקרב הישיר של אובמה מול רומני נהנה הנשיא המכהן מיתרון של ממש. רומני הוא מיליונר שלא נתפס בעיני הציבור כמי שרואה את צרכיו האמיתיים של מעמד הביניים. בנוסף, במהלך כהונתו כמושל מסצ'וסטס העביר רומני רפורמת בריאות הזהה כמעט לחלוטין במתכונתה לרפורמת הבריאות של אובמה אותה מקפיד רומני לתקוף מדי יום. לצערו, הזיכרון של הציבור האמריקאי לא כל כך קצר. ואם זה לא מספיק הרי שרומני משתייך לכנסיה המורמונית שערכיה נתפסים כחריגים מדי לנוף הליברלי האמריקני – לפחות לזה שכאמור מכריע את הבחירות. המטרה של של שני המועמדים היא לא לשכנע את התומכים שלהם, לא לשכנע את המשוכנעים אלא לשכנע דווקא את המצביעים שטרם החליטו במי לתמוך – בהקשר זה, ועל אף כל הקשיים בהם נתקל במהלך הדרך – אובמה, בהשוואה לרומני – לוקח בגדול.
כותב המאמר הוא יורי גנקין - מתמחה במתן ייעוץ בתחום המיתוג האישי והעסקי ומנהל הבלוג The Brand
מתמחה במתן ייעוץ בתחום המיתוג האישי והעסקי. מנהל בלוג פוליטי בכתובת: http://www.yurigankin.com בוגר תואר ראשון במדע המדינה ותקשורת ותואר שני בדיפלומטיה מאוניברסיטת תל אביב.. לשעבר עוזר ליועצה הפוליטי הבכיר של שרת החוץ ציפי לבני, עוזר אישי למנהל האגף לקשרי חוץ באוניברסיטת תל אביב ומנהל תוכן בחברת TOP-G העוסקת בייצוג בכירים.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
