אכפתיות, היא התרופה!! 

{פורסם לראשונה בשנת 2008}

בחברה בריאה, אין שום "צורך" במשטרה, כי אין פשיעה.

עצם-קיומו, של כח משטרתי – במיוחד אלים וברוטאלי – מהווה הוכחה לכך, שהחברה, המחזיקה בו, היא חברה חולה. כמו-כן, בהיזון חוזר, אלימות-המשטרה, יוצרת מרירות, היוצרת אלימות-שכנגד, המביאה לעוד אלימות משטרתית – וחוזר (חס ו)חלילה.

מדוע נחשב, בחברה המודרנית, הריונה של תיכוניסטית, לטרגדיה גדולה? הבה נניח אפילו, שה"חבר" יתגלה כאפס קטן וינטשנה; מה, האם אין לה הורים? היכן הם בתמונה? מדוע על הנערה להפוך, ל"אם חד-הורית" בודדה, ענייה ומרירה, לצאת לעבוד ולנטוש את לימודיה? מדוע לא יגדלוהו הוריה יחד עימה, משל היה אחיה?

ואם סבורים אתם, שמדבר אני כאן, על שני נושאים שונים – זה רק נדמה לכם.

אכפתיות בין אדם לאדם, היא התרופה!!

סופר, משורר, עורך, הוגה-דעות, פובליציסט, אינטלקטואל, מתרגם, רעיונאי ("קופירייטר"), מעצב והומוריסטן רחובותי מקורי ביותר. בשנים 2005-2007 למדתי, באוניברסיטה העברית - הר הצופים (לימודי הודו, בורמה, רוסיה, פולין ואוקראינה, לשון עברית ומעט בלשנות כללית). יליד-רחובות (1975) והתגוררתי גם בתל-אביב (1998-1999 ו-2001), בבודאפשט (1998), בחיפה (2004-2005) ובירושלים (2005-2007). מרקסיסט, אנארכיסט, נודיסט, דאואיסט, רומנטי מאד, מחבק-עצים ומבטל-מגדר. מאמין בדת הפרדס.

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי