כולנו מכירים בעיות שמשתקות ארגונים ופוגעות בתוצאות עסקיות - פוליטיקה ומאבקי אגו, התחשבנות, חוסר שת"פ, התנגדות לשינויים, מוטיבציה ירודה, אי לקיחת אחריות ועוד. הסיבה העיקרית לכך שמרבית הארגונים לא מצליחים לפתור את הבעיות הללו מן היסוד, טמונה בחוסר היכולת שלהם לזהות ולפתור את מקורן - סכסוכים בין-אישיים. אף על פי שאנו מטפלים בסכסוכים ברובד ההתנהגותי בדרכים מגוונות, מסתבר שאלו נוצרים ומתנהלים ברובד עמוק יותר, אשר דורש הסתכלות אחרת.
לשם הדוגמה, נניח שמנכ"ל מוביל שינוי נדרש בתהליכי העבודה בארגון. מרבית העובדים יחששו מהשינוי, חלקם יתנגדו באופן פאסיבי ואחרים באופן אקטיבי. כתוצאה מכך, בעיות רבות עשויות לצוץ - וויכוחים עקשים, חוסר מוטיבציה, התמקדות בחסרונות, נסיונות להוכחת התהליך כשגוי, וכדומה. בשלב זה הסכסוך כבר קיים אך קשה לזהותו, שכן בכל סכסוך כולם משוכנעים שהם עצמם בסדר ושרק הצד האחר אשם במשהו. לפיכך, הקושי בזיהוי הסכסוך נובע מפרשנות מעוותת של המציאות.
בין אם העובדים מפרשים את השינוי בצורה מוטעית ובין אם פרשנות המנכ"ל לתגובתם הינה מוטעית - פרשנותם מובילה אותם לפעול באופן שיוצר בעיות נוספות. אם העובד משוכנע שהמנכ"ל "קשה" ודורש יותר מדי, סביר להניח שהוא יתנגד לכל מהלך של המנכ"ל. הדבר יגרום למנכ"ל לדרוש מהעובד את השינוי במשנה תוקף, ובכך יספק לעובד הצדקה להמשיך בהתנגדותו (שכן המנכ"ל באמת "קשה" כפי שהוא טוען).
מדוע אם כך אנו מפרשים את המציאות באופן מעוות?
בארבינג'ר מאמינים שהתשובה לשאלה זו חושפת את הגורם היסודי לרוב בעיות האנוש שאנו מכירים בארגונים ובחיינו הפרטיים. גורם יסודי זה מוכר בעולם הפסיכולוגיה בשם "הונאה עצמית" - חוסר מודעות והתנגדות לאפשרות שאני חלק מהבעיה. בהונאה העצמית אנו יוצרים בראשנו מציאות בה אנו תמיד מרגישים צודקים ואף משכנעים את עצמנו שזו המציאות המלאה. מתוך ראייה מעוותת זו אנו מפרשים את הסובב אותנו באופן מוטעה ומגיבים בהתאם.
מאחר והעובדים שמתנגדים למנכ"ל משוכנעים שהם רואים את התמונה במלואה ושהצדק עימם, הם באמת מאמינים שהמנכ"ל מוביל את החברה לאבדון ולכן ינקטו בכל פעולה אפשרית למניעת השינוי, לרבות פעולות שפוגעות בארגון ובעצמם. במצב שכזה המנהלים מוצאים עצמם עסוקים ביצירת "מעקפים" ו"כיבוי שריפות", והארגונים מוצאים עצמם תקועים ומשותקים מרוב בעיות אנוש בלתי פתירות.
כדי לפתור את הבעיות הללו ביעילות נדרשת הסתכלות עמוקה יותר על הסכסוך שבבסיסן, אל הרובד בו מתקיימת בעיית ההונאה העצמית - רובד ההתייחסות. המאפיין המרכזי של ההונאה העצמית הינו העיוורון להתייחסות הפסולה שלנו כלפי הזולת. התייחסות זו פוגעת באפקטיביות של כל פעולה שלנו כלפי הסובבים אותנו, גם של הפעולה הנכונה ביותר.
פתרון ההונאה העצמית מאפשר פיתוח מודעות לבעיה, וטיפול בסכסוכים ובעיות אנוש ברובד ההתייחסות. ככל שיצליחו המנכ"ל ועובדיו להפחית את ההונאה העצמית שלהם בהדדיות, כך הם יצליחו להתגבר על הסכסוך ועל הבעיות שהם יצרו במהלכו.
לי אין ספק שכתוצאה מכך הם יצליחו ליישם את השינוי בתהליכי העבודה באפקטיביות מירבית. מה תהיה לדעתך ההשפעה של פתרון ההונאה העצמית על התוצאות העסקיות שלהם?
אורי רוטקוביץ' - מנכ"ל ארבינג'ר ישראל. ארבינג'ר הינה חברת ייעוץ והדרכה בינלאומית שנוסדה בתחילת שנות ה-90 בארה"ב. אנו מתמחים בפתרון בעיה שנקראת "הונאה עצמית" ובכך מסייעים לאנשים וארגונים לשפר תוצאות. < ori@arbinger.com 052-8313290
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
