הרהורי מצוינות חברתית וסביבתית
כולם מדברים, מדווחים, עושים פעילויות, לא בלי יח"צ חלילה וחס, על פעילות חברתית שמהווה אחד הטרנדים העכשוויים הגדולים ביותר, והגנת הסביבה. אין תאגיד או חברה גדולים שלא מאמצים משהו בתחום, שמלווה במסע פרסום ומבחינתם כחלק בלתי נפרד מהעניין, מה"רקורד".
כך יודעים הכול על פועלם של x ו - y עתירי הממון וההשפעה למען נזקקים, ומונצחת תרומת z לשמירה על איכות הסביבה. ואיך לא? יש להם את מיטב אנשי המקצוע לפרסם זאת. (הארץ "בית ספר לאיכות הסביבה על שם כימיקלים לישראל" (12.1.2012) צפריר רינת)
[לקישור]
בבחינת מה שלא נראה לא נעשה? אה, אז זהו, שלא בדיוק . . .
אנשים רבים ועמותות, פעילים ומתנדבים עצמאיים, עושים עבודה סיזיפית בעזרה לגורמים שונים בקהילה, ולא בכדי להראות, תוך הקרבת משאבים אישיים, מזמנם שלהם, במשך תקופות ארוכות, במסירות בלתי תיאמן.
להם אין תקציבים לפרסם זאת וגם לא אכפת להם שלא ידעו. עבורם, זה חלק נפרד לחתולין ולא שייך למעשה הנתינה. אף אחד לא יודע עליהם או נותן להם פרס, לא טפיחה על השכם, לפעמים אפילו להיפך.
יש להם בשל כך פחות זמן ביומם העמוס, הם אנשים שעובדים לפרנסתם, הם פחות ישנים, והם בהחלט משלמים על כך מחיר שלא כל אחד מוכן לשלם.
אחת מאלה – אישה מקסימה ולבבית הולכת לבתי קשישים להיות להם לחברה, לעודד, להפיג קצת את הלבד שלהם. כל מי שיש לו קרובים מבוגרים יודע על מה אני מדברת וגם להעריך זאת. שמעתי עליה רבות מאמי שתהיה בריאה, אך כשפגשתיה התפעמתי מהלבביות, האופטימיות, הפתיחות, והמרץ הבלתי נדלים שלה.
בתחום אחר, היא האחת והיחידה אתי אלטמן דוברת "תנו לחיות לחיות" שקיבלה זה עתה פרס מצוינות חברתית סביבתית.
אף אחד לא יכול לדמיין לעצמו את מידת האכפתיות של האישה הקטנה גדולה הזו, את המחיר שגובה פעילות אינטנסיבית כזו למען בעלי חיים, ממנה, ומכל פעיל – אך מי שפועל, ואוהב, ומכיר, יודע – ומעריך.
ההישג הגדול כאן הוא הישגם של בעלי החיים, אוהביהם והפעילים למענם - הישג שלא שמים לב לחשיבותו העקרונית – הכללת הפעילות למען בעלי חיים כחלק מפעילות למען הקהילה והסביבה. זה לא תמיד היה כך וזה לא מובן מאליו.
במקומות רבים פעילות למען קהילה, משמעו – לבני אדם נזקקים מסוימים בה. למשל להתנדב למען ילדים או מבוגרים במצוקה "נחשב" יותר פעילות כזו ויותר "פוליטיקלי קורקט מפעילות למען חסרי בית ושיקום מסוממים או פעילות למען בעלי חיים.
האם בעלי החיים אינם חלק מהחולקים עמנו את הכדור הזה? אינם חלק מחיינו? מהקהילה? בהחלט.
Thepulse "אתי אלטמן ואינטל זכו בפרס השר להגנת הסביבה" (9.1.2012)
[לקישור]
ערוץ 7 "הנשיא: הגנת הסביבה היא הגנה על חיינו" (8.1.2012) חזקי עזרא
כל מי שפעיל בצורה זו או אחרת שמע בודאי לא פעם שאלות מסוג אלה: "אין לך מה לעשות בחיים? משעמם לך?" או "אם יש לך זמן תעזור לילדים, לבתי חולים, תתרום צדקה לבית הכנסת"....ככה זה הולך כמעט תמיד, נכון ?
שמחתי כפולה לכן - עבור אתי שאין מי שראוי לו ממנה, ורבים אחרים שעושים ומקדישים למען בעלי חיים, ובתחום הקהילה, הסביבה, בכלל.
Mind you, כשמביעים הערכה לפעיל בתחום, שוכחים שזו התנדבות, וקורה שקופץ "נשמה טובה", שלרוב גם אינו נוקף אצבע, בהשגות וטענות. אני קוראה לכאלה שיידומו, את שיש לומר אומרים בזמן ובמקום הנכון.
בעיני - כל מי שפעיל בהתנדבות ראוי לשבח, והחשוב זה לעשות הכי טוב שיכולים, ולא לחפש פגמים במעשי אחרים.
הפרס הוא גם מצוינות לפעילי בעלי החיים והכרה והערכה לפעילות בתחום, יותר מכל חשובה לבעלי החיים עצמם – הם כעת רשמית חלק מהקהילה, מהסביבה.
מזל טוב אתי, הערכתי הענקית לפעילותך עם הפרס וגם בלעדיו, ואת יודעת זאת. הבאת קצת קדימה את בעלי החיים, אולי כעת הם לא יהיו כל כך כל כך בסוף סולם הקדימויות של כולם, בצורה מבישה כל כך, גם הם חלק מהקהילה, הסביבה, כעת רשמית, ותמיד.
הצילומים של מארק ניימן בע"מ.
פורסם במקור כולל תמונות ולינקים כאן
[לקישור]
התחברות אל בע"ח במקום לשלוט בהם מרוממת אותנו לכוכבים (ברברה קלו הנד) http://cafe.themarker.com/user/114149/ bonbonyetta@walla.co.il
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
