המינוי המאסיבי של 4 שופטים לבית המשפט העליון, העלה מחדש את הדיון הציבורי והמעניין על דרך מינוי השופטים, אך בעיקר לגוף המינויים עצמם.
שופטים עם אג'נדה – לדעתי דבר חיובי וחיוני, בתנאי שהציבור מודע לכך והוועדה למינוי שופטים מודעת ובחנה זאת היטב.
שופטים ללא אג'נדה – פסולים לדעתי לשפוט מאחר והם חסרי חוט שדרה, שהרי כיום אין אדם שאין לו דעה או תפיסת עולם.
המינויים לעליון – טובים מאוזנים ומייצגים.
* מאת: עו"ד אברהם פכטר
המאבק בין שר המשפטים, פרופ' נאמן לבין נשיאת בית המשפט העליון הגב' ביניש – איננו חדש וגם לא מחדש דבר לגוף העניין והנושא.
את המאבק המשפטי – החל פרופ' פרידמן, שר המשפטים בממשלת אולמרט, כאשר עיקר הטענות שכוונו כלפיו היו שהוא שר המשפטים מטעם עם אג'נדה, לפגוע לפרק את בית המשפט העליון.
כאשר מונה פרופ' נאמן, כשר המשפטים – ע"י ממשלת נתניהו (בדיל עם ליברמן), צעקו מתנגדיו את אותן טענות שהועלו כנגד פרופ' פרידמן, תוך הדגשה שנאמן ממשיך דרכו ומסוכן ממנו כי הוא משיג מטרתו בשקט ובדרכי נועם.
לגוף הנושא שבמחלוקת – שני הפרופסורים למשפטים צדקו יותר ממבקריהם ויותר מצוות ברק – ביניש ותומכיהם.
כזכור התנגד פרופ' ברק (הנשיא הקודם) למינוי פרופ' גביזון כשופטת בשל היותה בעלת אג'נדה משפטית, שעיקרה התרכזות בג"צ בנושאים משפטיים שבמחלוקת. נגד אקטיביזם שיפוטי ובעיקר נגד התערבות בג"צ בנושאים לא שפיטים, כמו החלטות ממשלה, נושאי ביטחון, דת ומוסר, אותם צריכים להשאיר לגופי השלטון, הפוליטיקה והדת ולא להתערבות בג"צ.
האבסורד שבסיפור – שפרופ' ברק עצמו היה בעל אג'נדה שיפוטית, פוליטית, חברתית – סדורה, קבועה וחזקה אותה הנחיל לאחרים, דבק בה בדבקות, השפיע על השופטים בעליון, על שרים, ח"כים וחלק מהציבור הפוליטי והמשפטי.
הנושא די ברור שהרי (כפי שכתבתי בעבר באתר זה), אין מחלוקת בין תומכיו, מתנגדיו ומבקריו שפרופ' ברק – הוא עילוי משפטי ושכזה, כמו כל עילוי (מחונן, גאון) חושב ומשוכנע, כי הוא יודע טוב יותר מאחרים מה טוב, מה צריך להיות ואיך לבצע זאת.
הבעיה היא, שהם חיים בעולם אוטופי, לפעמים מנותקים מהמציאות הקשה, הרעה, המרגיזה, אך הקיימת. הם רוצים ושואפים, למדינה נאורה, שוויונית, פרוגרסיבית, שומרת על שוויון, עם כללים וחוקים בעלי הכרה בינלאומית, או בקיצור נושאי לפיד הקדמה והשוויון.
בפועל מדובר באג'נדה יפה לספרים וחלומות, אך לא למציאות הרועשת, גועשת בו אנו חיים, בחלק זה של העולם במזרח התיכון.
כתבתי על כך בעבר (באתר זה) ואני נאלץ לחזור שוב על דברי בשקלול הכולל בין ביטחון המדינה וביטחון אזרחיה – לבין חקיקה או פרשנות הפוגעת או מסכלת את ביטחון המדינה – ביטחון המדינה ואזרחיה גובר על כל שיקול משפטי או פוליטי אחר.
לדוגמא, אביא את בג"צ איחוד המשפחות של הפלסטינאים – אשר בדלת האחורית מנסים ליישם את תכנית "השיבה של הפליטים", על פלטפורמה של זכויות אזרחיות. וזאת מבלי לקחת בחשבון את הגורם הביטחוני, דמוגרפי והחמור הטמון בדרישה זו. ומבלי להתחשב בעובדה שחלק מן הנכנסים בדלת זאת – פנו כנגד המדינה בביצוע פיגועים או עזרה ממשית למחבלים מתאבדים.
להזכיר לציבור – פרופ' ברק היה מן התומכים הנלהבים בעתירה לטובת "איחוד המשפחות", אך לצערו ולשמחתינו, העתירה נדחתה ברוב זעום של 6 נגד 5. הסוגיה עדיין קיימת ונקווה שבג"צ חדש – ידחה הבקשה על הסף. ואכן בג"צ היום 11.1.12 דחה שוב את כל העתירות בנושא זה ברוב של 5-6 כמקודם.
מכאן שאג'נדה של שופטים – חשובה וחיונית ויש להביאה לידיעת הציבור ובמיוחד בפני הוועדה למינוי שופטים בדרך של "שימוע" או ראיון לפני בחירה.
לדוגמא שופט בעל אג'נדה – פוסט ציונית, אנטי ביטחונית, הפוסל החלטות ממשלה, או החלטות הכנסת, אסור לבוא בשערי בית המשפט מחוזי או עליון ובכלל.
כמובן ששופט לא צריך לפרסם ולהתהדר בדעותיו ורצוי שיבחר בדרך של "הצנע לכת", אך במקום הנכון ובזמן הנכון עליו לפרוש את דעותיו, שמא יבוא בשערי משפט, כאשר הוא מחביא או מסתיר מהממנים אותו את מצעו ודעותיו הפוליטיות ביטחוניות.
המינויים לעליון, לפי הערכתי, טובים, שקולים ומייצגים את הלכי הרוח ואת הלכי המשפט, בקרב רוב הציבור והקהילייה המשפטית.
השופט נועם סולברג – שמשך את עיקר האש וההתנגדות, מטעם חלק מהציבור ובעיקר מהתקשורת בשל "כיפת הברזל" שלראשו ומגוריו בגוש עציון, הוא שופט צעיר, ידען, מקצוען ודוגל בשלטון החוק בנוסח הקלאסי והישן, והגם שהוא גר בגוש עציון הוא עדיין אזרח ישראלי כשר לכל תפקיד.
פירוש הדבר – שאדם שמוגש נגדו כתב אישום צריך להישפט בבית משפט, ולא ע"י העיתונות.
יש להפריד בין הרשעה ע"י העיתונות – שהיא פסולה, לבין הרשעה לגיטימית ע"י בית משפט מוסמך.
הבעיה היא – שבפועל, מי שמורשע ע"י העיתונות ויוצא זכאי בבית משפט, נשאר מורשע עם כתם, שקשה לו לנקות, ואשם בתודעה הציבורית.
גרוע מכך – מי שמורשע ע"י העיתונות, ומורשע גם ע"י בית משפט, זהו כתם לכל החיים שקשה לצאת ממנו, פרט לכמה חריגים.
המקרים החריגים נובעים מהעובדה שהציבור, לא מקבל את ההרשעה ע"י העיתונות ורואה בעיניים פקוחות את ההרשעה של בית המשפט.
דוגמא בולטת – ח"כ צחי הנגבי, הורשע במשפט והן בתקשורת, ויעשה קמבק פוליטי, כי הציבור התומך בו, סולח לו, על המינויים הפוליטיים, וסטייה מנורמות אתיות פוליטיות מפלגתיות.
דוגמא בולטת יותר - השר אריה דרעי, הורשע, ריצה עונש מאסר + עונש של קלון ועושה קמבק פוליטי, כי הציבור התומך בו, מאמין בו, ולא הורעל ע"י התקשורת שירדה עליו בגדול.
השופט נועם סולברג – מצפה מהעיתונות שתעשה את "מלאכתה בנאמנות, אבל במשנה זהירות, תוך בדיקת העובדות, הצלבתן, קבלת תגובה ומשנה זהירות בעריכה ובפרשנות.
לדוגמא: פסק הדין שניתן נגד תכנית עובדה של אילנה דיין בו חייב את המגישה המוערכת והמתוקשרת בקנס של 300,000 ש"ח, בעבירה של לשון הרע על תכנית עובדה הקשורה בסרן מצה"ל ממוצב בעזה, שחייליו העלילו עליו, בכל הקשור על ירי בילדה פלסטינית, על קלטת ששודרה בתכנית עובדה, שלא שיקפה את העובדות הנכונות ואת העובדה המצערת, שלא קיבלו תגובה הולמת מהסנגוריה.
להבדיל מתכנית עובדה בה הורשע, במשפט הצבאי של הסרן מצה"ל – הוא זוכה כליל ואילו ההרשעה של השופט סולברג היא במשפט האזרחי כנגד אילנה דיין וההפקה, שהורשעו בלשון הרע כנגד הקצין.
אין כל ספק – השופט סולברג בהעבירו ביקורת נוקבת על התקשורת, קנה לו אויבים חזקים בעיתונות, שיצאה במסע נגד מינויו לעליון, שכאמור נכשל ובצדק.
השופט אורי שוהם – שופט חרוץ, משקיען, הגון ופליליסט במקצוע, מחליף בעליון את השופט אדמונד לוי, שכידוע הגיע בדיל לעליון, על תקן השופט המזרחי. העובדה שהיה גם חובש כיפה, הוסיף לו ניקוד נוסף. אך בלי קשר לכך, היה שופט הגון ואמיץ וחברתי שפסיקותיו לא תמיד היו ברוח האג'נדה ששלטה בעליון, והוא נחשב והיה בפועל אאוטסיידר מקצועי.
חבל שהשופט אורי שוהם – מגיע לעליון, עם תווית של מזרחי (יליד עיראק) למרות שכישוריו, מתאימים לעליון בלי קשר למוצאו שהרי הרזומה שלו הביטחוני ושירותיו למדינה ברורים ומצדיקים זאת.
השופטת פרופ' ברק – ארז – סומנה כבר, כבחירה שמאלנית, חברתית. הרזומה שלה וההשכלה הרחבה שלה מרשימים, כולל פעילותה האקדמית, עוד לפני שנתנה פסק דין אחד בעליון. האג'נדה שלה – ברורה, מתוך מאמריה, הרצאותיה והשקפת עולמה הברורה והסדורה.
זה טוב וחשוב – שגם פן זה בחיינו החברתיים והמשפטיים יבוא לידיעת הציבור ויהיו מיוצגים בעליון, כמקובל ונהוג במדינה דמוקרטית.
לסיכום: בחירה רחבה, טובה, מייצגת מגוון דעות - מבטיחה רבות.
הערות והרהורים בענייני דיומא ושופטים
1. להזכיר לציבור, נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה (לשעבר) מיכה לינדנשטראוס (כיום מבקר המדינה), היה עם מינויו, (בניגוד לסניוריטי), שופט עם אג'נדה חברתית משפטית ברורה וסדורה, שבאה לביטוי גם בתפקידו הנוכחי, כלוחם ללא חת בשחיתות חברתית ומוסדית.
2. הנשיא (לשעבר) של בית המשפט המחוזי בת"א, אורי גורן, (שמונה בניגוד לסניוריטי), היה בעל אג'נדה חברתית ומשפטית, ודי עם נזכור את פסיקותיו בנושא המתת חסד, ששיקפה רגישות, אנושיות, חמלה על בסיס משפטי איתן.
3. הטוענים שהמינויים האחרונים – הם למעשה ניצחון לביניש ושהעליון לא ישתנה, טועה, מטעה ולא קורא נכון את המפה המשפטית החדשה.
4. זה לא אומר שממחר – יבוטלו הפסיקות הישנות ויוחלפו בחדשות, שהרי ברור שגם בתקופת ברק – ביניש היו החלטות נבונות, חשובות, עקרוניות ותקדימיות. אבל רוח חדשה ורעננה, תוך חשיבה חדשה ואמיצה, לא תזיק אלא תחזק את שלטון החוק.
5. ברגע האחרון:
א. יאיר לפיד החליט להתפטר מערוץ 10 ולרוץ לפוליטיקה. הוא ישא את "לפיד" המרכז ושמאלה, את שנאת החרדים, את מכאובי השכבות החלשות ומחוסרי הדיור, בקיצור קדימה ב' או שינוי ב'.
ב. כרגיל, במדינתנו – הסקרים מתחילים בגדול, 15-20 מנדטים כולם מקדימה, עבודה ומרץ ויסתיימו בקלפי ב-1/3 מהם – אולי?
ג. האם יאיר – התקנא קצת בשלי - יתכן.
ד. האם יאיר וכל העיתונאים המובילים – נגד חוק הצינון לעיתונאים – בטח. הם מכנים זאת כמובן חוק אנטי דמוקרטי ומביש – האמנם?
ה. זוכרים את שלי יחימוביץ – מראיינת בתקשורת את עמיר פרץ שאף ורץ לראשות מפלגת העבודה ולכנסת. בראיון חנפני מתלקק, ואחרי שבוע הצטרפה איליו ולמפלגה – ולבסוף הדיחה אותו.
ו. מבחינת העיתונאים – זה כמובן בסדר, לא מביש ומה זה דמוקרטי!
* הכותב הוא עורך-דין, בעל תואר שני במשפטים, המתמחה במשפט פלילי, צבאי וציבורי, והיה בעבר מדריך בקורס קציני שריון, ראש לשכה של האלוף טל, פרקליט צבאי, יועץ משפטי ביו"ש וברצועת עזה, שופט צבאי בדרגת סא"ל, סגן פרקליט מחוז, משנה ליועץ המשפטי של מועצת העיתונות, שופט בבתי דין משמעתיים ופרשן משפטי בהווה.
הכותב הוא עורך-דין, המתמחה במשפט פלילי, צבאי וציבורי, והיה בעבר פרקליט צבאי, יועץ משפטי, שופט צבאי בדרגת סא"ל, סגן פרקליט מחוז ומשנה ליועץ המשפטי של מועצת העתונות ופרשן משפטי בהווה.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
