כיצד קשורה התפתחותו המוטורית התקינה של הילד ליכולת הלימוד שלו? 

כיצד קשורה התפתחותו המוטורית התקינה של הילד ליכולת הלימוד שלו?

מאת: נירה פינקלר

תהליך הלימוד של הילד אינו מתחיל, כמובן, בכתה א' ואף לא בגן. הוא מתחיל כבר בימיו הראשונים ואז, למעשה, יוצר הילד התינוק את הבסיס עליו יבנה תהליך הלימוד כל ימי חייו.
היות והקשר של התינוק עם סביבתו הוא קשר פיזי, בדרך הטבע הוא מתקיים במידה רבה בעזרת כישוריו המוטוריים: הוא ממשש דברים, הוא נע לעברם או מתרחק מהם, הוא מרים אותם ואומד את משקלם וכו'. כל הפעולות הללו יוצרות לא רק את עולמו הפיזי של הילד אלא גם אל עולם מושגיו. זהו הבסיס ללימוד המופשט, שבלעדיו לא תתכן התפתחות אינטלקטואלית תקינה: קרוב - רחוק, קל - כבד, רך - קשה, שמאל - ימין, קטן - גדול, - מושגים אלה שהילד לומד באופן תנועתי, נקשרים בשלב מאוחר יותר בחייו גם לדברים מופשטים המאפשרים את תהליך הלמידה.
ממעקב אחרי יכולותיהם של ילדים בשיעורי תנועה (התעמלות), התברר כי יש קשר מובהק בין רמת ביצועיהם בשיעורים אלה לבין הישגיהם בלימודים. ילדים בעלי יכולת מוטורית משופרת, הישגיהם בלימודים טובים יותר ולהיפך.
ההכרה בחשיבות הרבה של המיומנות המוטורית אצל ילדים, מביאה לשתי מסקנות חשובות: האחת - ניתן לאתר ילדים בעלי פוטנציאל להיות לקויי למידה ע"י איתור קשיים מוטוריים. לכך דרושות ערנות, מודעות ועין מנוסה.
המסקנה השניה מתבקשת מאליה והיא, שע"י שיפור תפקודים מוטוריים ניתן לשפר את היכולות הלימודיות של הילד.
עכשיו אנו יכולים להבין ביתר קלות את הקשיים עמם צריך להתמודד ילד בבואו ללמוד לכתוב ולקרא. לשם כך נתבונן במלאכת הכתיבה מנקודת מבט "מוטורית": הכתיבה היא פעילות מורכבת מאד, ומתבצעות בה בו זמנית מספר פעילויות מוטוריות: קשר עין-יד, אחיזה נכונה של העפרון, לחיצה מדודה על העפרון, הקשבה למורה, וגם הישיבה עצמה. כל אלה הן פעולות מוטוריות וחושיות כאחת, שעל הכותב לעשות בהן שימוש נכון, מתואם וקולח, ללא צורך בהקדשת תשומת לב. גם הקריאה הינה פעולה מוטורית ומעורבים בה אלמנטים כמו: שווי משקל, חציית קו האמצע, התמצאות במרחב ועוד. אם הילד יתקשה באחד האלמנטים הנזכרים, או ביותר, הוא יאלץ להפנות חלק מתשומת ליבו להתגברות על הקשיים. למשל - לילד עם בעיה בשווי המשקל, יש קושי לשבת בשקט. הוא צריך להניע כל הזמן את גופו, פשוט כדי לשמור אותו על הכסא. מובן שדבר אלמנטרי זה בא על חשבון התרכזותו בלימוד והילד יתקשה מאד ברכישת מיומנות הקריאה והכתיבה. ילד כזה ייתפס ע"י סביבתו כלא ממושמע ולא מרוכז, היות שהוא נע וזע כל העת בכסאו ולא מתרכז בנעשה בכתה, בעוד ששאר הילדים יושבים בשקט ומלא תשומת ליבם מופנית לשיעור. האמת היא, זאת אנו יודעים עכשיו, שהילד מאד ממושמע ומאד מרוכז, אך הוא מרוכז בפעולת הישיבה וכל רצונו הוא לשבת בשקט כדי לא להפריע.
דוגמא נוספת: התמצאות במרחב. יש קשר ישיר בין שליטה בכוונים לבין היכולת לבצע פעולות חשבוניות. קדימה הוא ועוד (+). אחורה הוא פחות (-). למעלה הוא גדול מ... (). ילד שיתקשה להתמצא במרחב יתקשה גם להבין את הפעולות החשבוניות הבסיסיות הללו.
הראינו כאן שבבסיס תהליך הלימוד, יהיה אשר יהיה, מעורבות פעילויות מוטוריות. ראש טוב הוא דבר חשוב מאד, אך עתה ברור לנו שאינו מספיק. הוא צריך "דרג מבצע" שיתמוך בו ויהיה מסוגל להוציא את הדברים אל הפועל. "דרג מבצע" שאינו מיומן דיו יפגום בביצועי הראש המשובח ביותר והתוצאה תהיה, במקרים רבים, קשה.
ילדים רבים מתקשים בלימוד הכתיבה. לקושי זה השפעות מרחיקות לכת על כל תחומי חייהם, המלוות אותם לאורך שנים: על הלימודים, על חיי החברה, על ביטחונם העצמי ועוד. הקשר בין תחומים אלה ברור ונראה לעין: ילד המתקשה בלימודים מקובל פחות על סביבתו, בטחונו העצמי נפגע, דבר המשפיע, שוב, על הלימודים: זהו מעגל קסמים שיש לשבור.
אך מה הקשר בין כל אלה לבין יכולתו ללמוד? האם ילד מוכשר ויצירתי, שיש לו קושי רק בתחום אחד מסוים - הוא אינו מסוגל לכתוב, האם תפגע יכולת הלימוד שלו בתחומים אחרים? לצערי הרב התשובה היא חיובית. ילדים שמתקשים בקריאה ובכתיבה הם תלמידים חלשים גם בתחומים אחרים!
כאן המקום להזכיר שהכתיבה והקריאה אינן הלימוד עצמו ואינן מטרה לכשעצמה. שתי מיומנויות אלה הן כלי עזר בלבד; הן אמצעים המשרתים את הלימוד, את ההבעה, את היצירתיות וכו' - ולכן קשה להפריז בחשיבות הלימוד התקין שלהן. אם הילד מתקשה בכתיבה, למרות פיקחותו הרבה ולמרות שהוא מאד מוכשר בתחומים רבים - הוא פשוט יתקע!! ללא כתיבה ניטל ממנו מכשיר לימודי-הבעתי חשוב ולכן הישגיו נפגעים. כך גם לגבי הקריאה. ללא מכשיר חשוב זה, מנותק הילד מאפיק חשוב של קליטת מידע וגירויים חושיים ורגשיים, וסופו שימצא עצמו מפגר אחר חבריו ללימודים.