תסמונת דחק פוסט-טראומטית לאחר תאונת דרכים
סיגל הייתה בדרכה לעבודה בבוקר שיגרתי, נוסעת ברכב תוך שהיא מאזינה לגלגל"צ, שקועה במחשבות על היום העמוס שמחכה לה כשלפתע חריקת בלמים קולנית מעיפה אותה חזרה למציאות ומכה חזקה באוטו מזעזעת אותה. למזלה הרב של סיגל הרכב שזינק לעברה במהירות פגע בחלק האחורי של האוטו ואחרי ביקור של שעות בודדות במיון בשל חבלות קלות באיזור הצוואר והבטן היא שוחררה לביתה עם המלצה על מספר טיפולי פיזיותרפיה בלבד. לאחר שלושה ימי מנוחה בביתה היא חזרה לשיגרת חייה. אבל לא לגמרי... כעבור שבוע, כשנסעה עם בעלה לביקור אצל הרופא, נסיעה של עשר דקות הרגישה כנצח. סיגל נלחצה מכל רכב חולף ונזפה שוב ושוב בבעלה שייסע יותר לאט. הישיבה המכווצת, הדופק המהיר והזיעה הקרה שכיסתה את גופה היו בלתי נסבלים.
ככל שהימים חלפו וסיגל לא נרגעה, היא החלה לחשוב שהיא כניראה משתגעת. בני משפחה וחברים אמרו לה שזה טבעי לפחד אחרי תאונה כזאת אבל סיגל הרגישה שלעולם לא תוכל שוב לנהוג ופנתה לטיפול. סיגל סובלת למעשה מתגובת דחק פוסט טראומטית. כ-10% מהאנשים שעוברים תאונת דרכים מפתחים הפרעה זו ועל כן תאונות דרכים מהוות את הגורם המוביל להפרעה.
מהם התסמינים של הפרעת דחק פוסט טראומטית?
הפרעת דחק פוסט טראומטית עשויה להתפתח לאחר חוויה של אירוע מסכן חיים בו האדם חווה תחושת אימה וחוסר אונים. כיום ידוע שלא חייבים להיות מעורבים באירוע טראומטי באופן ישיר אלא גם אילו שהיו עדים לאירוע או להשלכותיו עשויים לפתח תסמינים פוסט-טראומטייים. בנוסף, לעיתים מספיק אירוע בעל פוטנציאל סיכוני כמו תאונת דרכים קלה.
רוב האנשים חווים תסמינים כלשהם לאחר אירוע טראומטי. כאשר אתה חווה אירוע בו לפתע, ללא כל התרעה, חייך תלויים על בלימה ואתה נשאר בחיים בעיקר הודות למזל, טבעי שתחוש עצבנות, מתח וקשיי ריכוז למשך זמן מה. זוהי תגובה נורמלית למצב לא נורמלי. בעוד שאצל רוב האנשים תגובות אילו נמשכות מספר ימים ואז הולכות ודועכות, אצל חלק מהאנשים התסמינים לא עוזבים וגם אינם מצטמצמים. לעיתים, הם אפילו הולכים ומתעצמים.
התסמינים של הפרעת דחק פוסט-טראומטית עשויים להופיע מיד לאחר האירוע או לאחר תקופה, לעיתים אפילו לאחר שנים. הם עשויים להופיע בעוצמה ובפתאומיות או בהדרגה. על אף שההפרעה יכולה להופיע בצורות שונות, בכל המקרים התסמינים נחלקים לשלוש קבוצות עיקריות:
1. חוויה מחדש של האירוע הטראומטי – פלשבקים, סיוטים, מחשבות חודרניות וחרדה ועוררות יתר עם חשיפה לגירויים הקשורים לטראומה
2. המנעות מחשיפה לגירויים המזכירים את האירוע הטראומטי – אנשים, מקומות, פעילויות ומחשבות על האירוע כמו גם אובדן עניין ואובדן תחושה של עתיד.
3. עוררות יתר וחרדה – עצבנות, קשיי שינה, קשיי ריכוז, מצבי רוח משתנים והתקפי זעם
אם התופעה נמשכת למעלה מחודש ופוגעת באופן משמעותי בתפקוד מדובר בהפרעת דחק פוסט טראומטית.
כיצד באה לידי ביטוי ההפרעה במקרה של תאונת דרכים?
במיקרים בהם אדם שעבר תאונת דרכים מפתח הפרעת דחק פוסט טראומטית נראה מצב של עוררות יתר בכל פעם שהוא נאלץ להכנס לרכב או אפילו רק חושב על נסיעה ברכב. במידה ואותו אדם נפצע באופן שמצריך טיפולים ממושכים או במידה ומתנהלת התדיינות משפטית ממושכת נראה כי הטיפול בהפרעה הוא עוד יותר מאתגר.
לעיתים בני המשפחה מתקשים להשלים עם הקושי של אותו אדם לנהוג. הדבר עוד יותר נכון כשמדובר בהורה, שנהיגה היא חלק חיוני מתפקודו היומיומי ומתפקוד המשפחה כולה. במצבים אילו מומלץ לערב את המשפחה בטיפול. חשוב שבני המשפחה ואנשים משמעותיים אחרים יכירו לא רק בפגיעה הפיזית, במידה וזו קיימת, אלא גם בפגיעה הנפשית. אי הכרה בקושי הנפשי, ולעיתים אף זילזול, הופכים את חייו של הנפגע לבלתי נסבלים. כאשר מדובר בתאונת דרכים קלה הקושי מתעצם במיוחד שכן הסובבים את הנפגע מתקשים עוד יותר להבין את קשיי ההתמודדות. במקרים אילו, לעיתים, אפילו הנפגע עצמו אינו מזהה את הקשר בין תאונת הדרכים והעצבנות, קשיי הריכוז או הדיכאון שהוא חש.
שיטות טיפול
טיפול על-פי הגישה הקוגניטיבית התנהגותית הוא הטיפול המקובל להפרעת דחק פוסט-טראומטית בעקבות תאונת דרכים. ניתן להוסיף שימוש בטכניקות הרפיה, היפנוזה, דמיון מודרך ו-EMDR.
תסמונת דחק פוסט-טראומטית לאחר תאונת דרכים
סיגל הייתה בדרכה לעבודה בבוקר שיגרתי, נוסעת ברכב תוך שהיא מאזינה לגלגל"צ, שקועה במחשבות על היום העמוס שמחכה לה כשלפתע חריקת בלמים קולנית מעיפה אותה חזרה למציאות ומכה חזקה באוטו מזעזעת אותה. למזלה הרב של סיגל הרכב שזינק לעברה במהירות פגע בחלק האחורי של האוטו ואחרי ביקור של שעות בודדות במיון בשל חבלות קלות באיזור הצוואר והבטן היא שוחררה לביתה עם המלצה על מספר טיפולי פיזיותרפיה בלבד. לאחר שלושה ימי מנוחה בביתה היא חזרה לשיגרת חייה. אבל לא לגמרי... כעבור שבוע, כשנסעה עם בעלה לביקור אצל הרופא, נסיעה של עשר דקות הרגישה כנצח. סיגל נלחצה מכל רכב חולף ונזפה שוב ושוב בבעלה שייסע יותר לאט. הישיבה המכווצת, הדופק המהיר והזיעה הקרה שכיסתה את גופה היו בלתי נסבלים.
ככל שהימים חלפו וסיגל לא נרגעה, היא החלה לחשוב שהיא כניראה משתגעת. בני משפחה וחברים אמרו לה שזה טבעי לפחד אחרי תאונה כזאת אבל סיגל הרגישה שלעולם לא תוכל שוב לנהוג ופנתה לטיפול. סיגל סובלת למעשה מתגובת דחק פוסט טראומטית. כ-10% מהאנשים שעוברים תאונת דרכים מפתחים הפרעה זו ועל כן תאונות דרכים מהוות את הגורם המוביל להפרעה.
מהם התסמינים של הפרעת דחק פוסט טראומטית?
הפרעת דחק פוסט טראומטית עשויה להתפתח לאחר חוויה של אירוע מסכן חיים בו האדם חווה תחושת אימה וחוסר אונים. כיום ידוע שלא חייבים להיות מעורבים באירוע טראומטי באופן ישיר אלא גם אילו שהיו עדים לאירוע או להשלכותיו עשויים לפתח תסמינים פוסט-טראומטייים. בנוסף, לעיתים מספיק אירוע בעל פוטנציאל סיכוני כמו תאונת דרכים קלה.
רוב האנשים חווים תסמינים כלשהם לאחר אירוע טראומטי. כאשר אתה חווה אירוע בו לפתע, ללא כל התרעה, חייך תלויים על בלימה ואתה נשאר בחיים בעיקר הודות למזל, טבעי שתחוש עצבנות, מתח וקשיי ריכוז למשך זמן מה. זוהי תגובה נורמלית למצב לא נורמלי. בעוד שאצל רוב האנשים תגובות אילו נמשכות מספר ימים ואז הולכות ודועכות, אצל חלק מהאנשים התסמינים לא עוזבים וגם אינם מצטמצמים. לעיתים, הם אפילו הולכים ומתעצמים.
התסמינים של הפרעת דחק פוסט-טראומטית עשויים להופיע מיד לאחר האירוע או לאחר תקופה, לעיתים אפילו לאחר שנים. הם עשויים להופיע בעוצמה ובפתאומיות או בהדרגה. על אף שההפרעה יכולה להופיע בצורות שונות, בכל המקרים התסמינים נחלקים לשלוש קבוצות עיקריות:
1. חוויה מחדש של האירוע הטראומטי – פלשבקים, סיוטים, מחשבות חודרניות וחרדה ועוררות יתר עם חשיפה לגירויים הקשורים לטראומה
2. המנעות מחשיפה לגירויים המזכירים את האירוע הטראומטי – אנשים, מקומות, פעילויות ומחשבות על האירוע כמו גם אובדן עניין ואובדן תחושה של עתיד.
3. עוררות יתר וחרדה – עצבנות, קשיי שינה, קשיי ריכוז, מצבי רוח משתנים והתקפי זעם
אם התופעה נמשכת למעלה מחודש ופוגעת באופן משמעותי בתפקוד מדובר בהפרעת דחק פוסט טראומטית.
כיצד באה לידי ביטוי ההפרעה במקרה של תאונת דרכים?
במיקרים בהם אדם שעבר תאונת דרכים מפתח הפרעת דחק פוסט טראומטית נראה מצב של עוררות יתר בכל פעם שהוא נאלץ להכנס לרכב או אפילו רק חושב על נסיעה ברכב. במידה ואותו אדם נפצע באופן שמצריך טיפולים ממושכים או במידה ומתנהלת התדיינות משפטית ממושכת נראה כי הטיפול בהפרעה הוא עוד יותר מאתגר.
לעיתים בני המשפחה מתקשים להשלים עם הקושי של אותו אדם לנהוג. הדבר עוד יותר נכון כשמדובר בהורה, שנהיגה היא חלק חיוני מתפקודו היומיומי ומתפקוד המשפחה כולה. במצבים אילו מומלץ לערב את המשפחה בטיפול. חשוב שבני המשפחה ואנשים משמעותיים אחרים יכירו לא רק בפגיעה הפיזית, במידה וזו קיימת, אלא גם בפגיעה הנפשית. אי הכרה בקושי הנפשי, ולעיתים אף זילזול, הופכים את חייו של הנפגע לבלתי נסבלים. כאשר מדובר בתאונת דרכים קלה הקושי מתעצם במיוחד שכן הסובבים את הנפגע מתקשים עוד יותר להבין את קשיי ההתמודדות. במקרים אילו, לעיתים, אפילו הנפגע עצמו אינו מזהה את הקשר בין תאונת הדרכים והעצבנות, קשיי הריכוז או הדיכאון שהוא חש.
שיטות טיפול
טיפול על-פי הגישה הקוגניטיבית התנהגותית הוא הטיפול המקובל להפרעת דחק פוסט-טראומטית בעקבות תאונת דרכים. ניתן להוסיף שימוש בטכניקות הרפיה, היפנוזה, דמיון מודרך ו-EMDR.
סיגל עברה אירוע מסכן חיים והיא מתקשה להתמודד עם הזכרונות של אותו אירוע. רבים מתקשים לחזור לשגרה לאחר אירוע טראומטי. לעיתים מספיק להיות עד לאירוע טראומטי או שאדם הקרוב לך יעבור אירוע כזה כדי שנתקשה לחזור לרמת התפקוד הרגילה שלנו.
ד"ר יעל שלזינגר הינה פסיכולוגית קלינית בעלת קליניקה בתל אביב ובכפר סבא, מטפלת במבוגרים ומתבגרים. http://www.yael-tipul.co.il או info@yael-tipul.co.il
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
