אימון האסנות הוא מכוון מיינד - מיועד להשגת שקט, רגיעה, איזון פנימי (התורמים להשגת בריאות ואיכות חיים). התנוחות שיבחרו והגישה באימון תואמת תכלית זאת.
1. אימון מותאם לצרכים האישיים של המתרגל, למצבו בתחילת האימון, למגבלותיו ואפשרויותיו, למוטיבציה שלו. במידה ומדובר באימון קבוצתי, האימון מותאם למכנה המשותף הרחב ביותר הקיים במסגרת הקבוצה, עם התייחסות לגיל חבריה, מצבם הגופני וצרכיהם. במידה ומדובר בקבוצה, חשוב להכיר את משתתפיה ולעודד המשתתפים לספר ולפרט לגבי מצבם.
2. אימון מותאם תכלית: מהי המטרה של האימון? מה רוצים להשיג? (שיפור בעיה רפואית ספיציפית? תחזוקה גופנית-נפשית כללית- well being? וכו').
3. בטיחות וזהירות מעל הכל. הקפדה על עקרונות הבטיחות הכלליים - אימון נטול תחרות והשגיות, כל אחד עושה כמיטב יכולתו, אם כואב - עוצרים, לסובלים מבעיות רפואיות - חובה לדווח לפני תחילת השיעור לצורך הנחיה לאדפטציות (התאמות), במידת הצורך או במקרה שיש ספק למתרגל או למורה - התייעצות עם הרופא המטפל. הנשימה כמורה - כבדות וקשיים בנשימה, אינדיקציה לעצירה ולבירור. כאב כלשהו מחייב הפסקת התרגיל ודיווח למורה במהלך או בסוף השיעור. דופק מואץ, אינדקציה לבירור (מובהר ההבדל בתחושה בין מאמץ בריאו למאמץ מסוכן ומסכן) .עקרונות בטיחות אלו מוזכרים בראשית כל שיעור קבוצתי.
4. אסנות פשוטות, יעילות וקלות. השגת מקסימום תועלת תוך מינימום מאמץ. אימון מופחת מאמץ - אימון טוב ביוגה צריך להסתיים בתחושת רווחה, אנגרטיות, חיות וחיוניות ולא בתחושת מועקה ועייפות.
5. אסנות נטולות סיכון: שמירה מיוחדת על אזורי הרגישות של המתרגל, או של הקבוצה (בהתייחס למכנה משותף הרחב שלה ומאפיינים כלליים הקשורים לגיל, נושאי בריאות וכו'). במיוחד: עמוד שדרה, צוואר-עורף. אימון בתנוחות מתונות, עדינות, רכות, נטולות תנועות חדות ומהירות ותנועות נדנדה . המנעות מהטיית הצוואר אחורנית, מעמידת ראש, מפיתולים חדים ומכל תנועה המטילה מעמסת משקל על עמוד השדרה ועל השלד (במיוחד בעמידה).
6. תנוחה תואמת נשימה. התאמה מלאה, סינכרון תנועה ונשימה. הנשימה כמורה - כשהנשימה כבדה, לעצור. אורך התנועה כאורך הנשימה. כשהנשימה מסתיימת התנועה מסתיימת עימה.
7. התאמת נשימה. כפיפה אחורנית (פתיחת חזה) - שאיפה, כפיפה קדימה - נשיפה, כפיפה הצידה - נשיפה, פיתול - נשיפה, מתיחה מעלה - שאיפה. אפשרות לוריאציה על הנשימה במקרים ספיציפיים בלבד.
תנועה סטטית - בזמן החזקת התנוחה (החזקה קצרה של עד חצי דקה-דקה), נשימה טבעית זורמת.
תנועה דינאמית - קצב נשימה מחולק ל-4 חלקים (בדרך כלל) שאיפה:החזקה:נשיפה:החזקה. מבנה הנשימה משתנה בין תרגיל לתרגיל וכך גם משך הנשימה וחלוקתה (בהתאם למבנה התרגיל וצרכיו).
8. תנוחה ותנוחה נגדית, קלה יותר בדרך כלל מהתנוחה אותה באה לפצות-להשלים.
9. עבודה יסודית על מפרקי הגוף השונים. השלמה בתנוחות פיתול עדינות.
10. הקפדה על מרחק סביר בין ארוחה לאימון. שתיית מים במידת הצורך במהלך האימון. חדר מאוורר, לא חם מדי ולא קר מדי.
11. תחילת אימון בתרגילי conditioning.
12. סיום האימון בהרפיה.
13. מעבר ממצבים שונים בהדרגתיות ועדינות - שכיבה על הבטן או על הגב/ישיבה/עמידה וכו'.
14. המנעות כמעט מוחלטת מתיקון במגע, בוודאי שללא האצה ודחיפה אל ובתוך התנוחה.
15. אינדקציות תואמות במקרים רפואיים ייחודיים.
16. התייחסות לתופעות לוואי האופייניות לנטילת תרופות כרונית מסויימות.
17. כניסה ויציאה איטית מתנוחה.
טל רביד, מורה ליוגה www.yogatal.com
054-4639953
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
