קורה כמובן לא מעט שמגיעים גברים למרפאה הוטרינרית, בידם רצועה, ובקצה השני כלב המחמד.
מדהים תמיד להיווכח בדואליות שביחסים בין הגבר לחיית המחמד שלו.
מצד אחד הלקוח משדר עד כמה הוא חסון ומסוקס, אולם ככל שזה נוגע לכלבו האהוב הוא נמס כחמאה ביום חם...
אני מוצא תכונה זו מלבבת במיוחד.
מצחיק גם לראות עד כמה התדמית ה"גברית" מתנפצת לרסיסים כשמתבוננים בכלב הצמוד. לא תמיד יש הלימה בין גזע הכלב לבין ה"מאצ'ו" הישראלי.
למשל, גברתנים חסונים , עתירי ממדים וכוח, המגדלים צ'יוואווה זעיר..., ומנגד, גברברים כחושים וזעירים, המתנופפים אחרי רוטוויילר אימתני הגורר אותם בכל רחבי העיר...
השבוע נתקלתי בשני מקרים בולטים ביחס בין הגבר הישראלי לכלבו.
במקרה הראשון, הגיע רמי (שם בדוי) , גבר שרירי יפה תואר, עם כלבתו פיונה ( שם בדוי) , בת 16 שנים, עם גידול עטין ענק ומזוויע, בגודל של כדורגל קטן, משתלשל לה בתוקפנות בצידי גופה.
שאלתי אותו איך הגיעה הכלבה למצב כזה, ותשובתו הייתה שהווטרינר המטפל הקבוע שלה חשש להרדימה לצורך ניתוח עקב גילה המופלג.
אולם כעת הוא הגיע אליי, עקב המלצה, והוא חושש לה מאד.
ביררתי האם הכלבה בצום, והתשובה הייתה חיובית.
המלצתי להכניס אותה לניתוח מיידי, מניא וביא.
הסברתי שהכלבה סובלת, וכך או כך יש לעשות משהו בנדון, משהו שהיה צריך להתבצע מזמן...
הגבר הגדול הסכים לניתוח, לעלע קלות בגרונו, ביקש ממני סליחה, הליט את פניו בידיו, ופרץ בבכי בלתי נשלט, תוך שהוא נשען על משקוף הכניסה למרפאה...
נתתי לכלבה זריקת טשטוש, ועד שהיא פעלה את פעולתה, השארתי את הכלבה בהשגחת אחת מתלמידותיי, והכנתי לבחור כוס קפה.
הרגעתי אותו והסברתי שתגובתו הרגשית היא מובנת לחלוטין, חודשים רבים הוא היה במתח לגורל כלבתו , אותה הוא מגדל מינקות, ואוהב אותה לא פחות מאשר את ארבעת ילדיו.
על אף העובדה שבדרך כלל אינני נוהג לתת לבעלים להיות נוכחים במהלך הניתוח של חיית המחמד שלהם, במקרה ספציפי זה חרגתי ממנהגי ואפשרתי לבחור לא רק לצפות מן הצד, אלא נתתי לו חלוק וכפפות, והוא ממש עזר לנו, בזמן הניתוח.
הגידול היה כל כך מסיבי, שנזקקתי לעוד זוג ידיים, בנוסף על אלה של עוזרתי, בכדי להחזיקו כראוי, בעוד אני נעזר כמובן בשתי ידיי בכדי להסיר אותו.
הסברתי לבעלים החרד, כי בסוג ניתוח שכזה צפוי להיות דימום רב, מכיוון והגידול העצום ניזון ממספר כלי דם גדולים, יש לחשוף אותם בזהירות, וכל התהליך כרוך בהפעלה בו זמנית של כוח רב מחד, ועדינות מרבית מאידך.
בנוסף, הסברתי, עקב העובדה שהגידול כל כך גדול, צריך לדאוג שיהיה עודף עור עם הסרתו בכדי שניתן יהיה בסופו של דבר "לסגור" את הכלבה...
סוף טוב הכול טוב,
סיימנו את הניתוח בהצלחה, והשכבנו את הכלבה הנמה באשפוז.
הגבר יצא להשיב קצת את רוחו, וחזר אחרי שעתיים, בינתיים הספיק לאכול צהריים.
למבטו השואל הפניתי אותו לאשפוז, שם חיכתה לו הכלבה הזקנה, ערנית לחלוטין.
בפעם השנייה, הבחור פרץ בבכי חסר מעצורים, אולם הפעם בהקלה ברורה ומוחשית, על שהכלבה עברה את הניתוח בהצלחה.
איכשהו קרה, שהלקוח הבא היה איש מפורסם, כדורגלן באחת מקבוצות העל בישראל, אשר הגיע למרפאה עם כלבו, יורקשייר טרייר זקן, גם הוא בן 16 שנים, עם נפיחות ענקית בשק האשכים.
למרבה הפליאה, גם המקרה הזה הגיע לממדים אלה מכיוון שהווטרינר המטפל חשש להרדים בעל חיים כל כך מבוגר.
מעט הלום עקב סמיכות המקרים, הסברתי ללקוח כי גם במקרה זה יש לבצע ניתוח ללא דיחוי בכדי להסיר את הגידול באשך.
שוב ביצעתי את הניתוח לאלתר, אם כי הפרוצדורה התארכה מעט, מכיוון שבניגוד לסירוס רגיל של כלב צעיר ובריא, הפעם הגידול השתלט באגרסיביות בכל שטח שק האשכים, ונאלצתי לעבוד בזהירות רבה מן הרגיל, ולהפריד ביסודיות את הרקמה החולה והגידולית, מהרקמה הבריאה.
הפעם הלקוח לא השתתף בניתוח, אלא שוטט הלוך ושוב בחדר הקבלה , כשהוא פוכר את אצבעותיו, ומתפלל לבורא שבמרומים שהניתוח יעבור בשלום...
גם ניתוח זה עבר בהצלחה, והיה ממש מרגש לראות כיצד הכדורגלן המחוספס, מגלה את הפן השברירי באישיותו.
הוא לקח כיסא מחדר הקבלה, התיישב בסמוך לכלב הנם בחדר האישפוז, וליטף אותו כל הזמן, תוך שהוא לוחש לו דברי כיבושין ישר לתוך אוזנו השמוטה..
בעת כתיבת דברים אלה, הגיעו שני הפציינטים הקשישים לצורך הוצאת התפרים, שניהם נראים בריאים ונמרצים, אוכלים ושותים, וראה כי נוספו להם עוד שנות חיים, להנאת הבעלים.
בנוסף, הכדורגלן הראה לי שלט מסוגנן שהזמין לחצר: "זהירות כלב" ... שאלתי אותו מה פתאום הוא מזהיר אנשים מפני כלב זערורי ובלתי מזיק שכזה, תשובתו הייתה: "זה העניין בדיוק, שייזהרו האנשים שלא לדרוך עליו...!"
ד"ר אבי ליליאן רופא וטרינר מנהל מיכללת מגן דוד ירוק יו"ר מפלגת הירוקים ברמת גן יו"ר סיעת רמת גן הירוקה חבר מועצת העיר בר"ג
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
