מנהיגות פוליטית נבדלת- מוטת האחריות של המנהיג, פרק נבחר מתוך הספר המנהיגים של המחבר רפאל לב-ארי, הצפוי לצאת לאור בשנה הקרובה.
הספר "המנהיגים" הוא הספר השני בסדרה ערכים ופוליטיקה, לאחר צאת הספר הראשון "פוליטיקה חוקתית". הספר "המנהיגים" צפוי לצאת לאור לקראת סוף השנה האזרחית 2012. בשלב זה מציג המחבר לקוראים פרק מקדים וקצר למחשבה אודות המנהיגות הישראלית העוסק במוטת האחריות של המנהיג ובמושג "מנהיגות פוליטית נבדלת". הקוראים מוזמנים להגיב לפרק זה.
פרק א'- מוטת האחריות של המנהיג
ראש ממשלה בישראל מתמודד עם מוטת אחריות שהיא למעלה מהאפשרי לדרוש מבן אנוש. מוטת אחריות שהיא מקצה הכנף המדינית ביטחונית ועד לקצה הכנף החברתית-כלכלית שאין כדוגמתה בעומס האתגרים וההכרעות הניצבות לפתחו של מנהיג. מעטים הם מנהיגי העולם הנדרשים לתעצומות נפש כה גדולות בהנהגת עמים ומדינות כפי הנדרש מראש ממשלה בישראל, רק מנהיגי מעצמות ואימפריות יכולים להשתוות באחריותם לזו של ראש ממשלה בישראל. לפיכך, ראש ממשלה בישראל המנהל מדינה זעירה במונחים עולמיים חייב לתפקד באיכויות של מנהיג מעצמה.
בהיבט הניהול של העניינים המדיניים -ביטחוניים ראש הממשלה מכוון את מדיניותו כדי לעמוד באחריות שאין למעלה ממנה והיא קיומו של העם היהודי. נדמה כי רק החשש מסכנה של מלחמה עולמית גרעינית הנובעת מהחלטות של מנהיגים ומדינות ולא מעוצמתם של איתני הטבע, יש בה כדי להאפיל על החשש הנובע מהחלטות של מנהיגים ומדינות המיועדות למטרת השמדתו של העם היהודי, כפי שחזינו אך לפני כ-70 שנים. בנוסף לכך, נדרש ראש הממשלה להכרעות גורליות בעימותים צבאיים תכופים ובהיערכות לאיומים בכל הגזרות, הקרובות והרחוקות.
בהיבט הניהול של העניינים החברתיים-כלכליים הרי שהחברה הישראלית משופעת בשסעים שונים שעל ראש הממשלה לתת עליהם את הדעת באמצעות מדיניות המכוונת לפתרון קונפליקטים חברתיים משמעותיים, כגון: בין יהודים לבין ערבים השזור בהיבטים ביטחוניים, בין דתיים לבין חילוניים, בין ספרדים לבין אשכנזים, בין המצדדים באסכולה חברתית לבין המצדדים באסכולה קפיטליסטית, בין שכירי יום דלי זכויות ופרנסה לבין מעסיקים בעלי עושר ומעמד, בין אנשי שמאל לאנשי ימין בהיבט המדיני-ביטחוני, בין ישראלים לבין זרים ( עובדים זרים ופליטים), בין דמוקרטים לבין אנטי דמוקרטים, בין ציוניים לבין אנטי ציוניים, בין ישראלים בקווי 67 לבין מתנחלים, בין תושבי המרכז לתושבי הפריפריה.
אזרחי מדינת ישראל הבוחרים את מנהיגם אחת למספר שנים מערימים על כתפיו ציפיות רבות וזאת בהתאם לאתגרים הרבים שהמנהיג אמור להתמודד עימם בזירה המדינית-ביטחונית ובזירה החברתית-כלכלית. הסיכוי שבן אנוש יעמוד בכולן או במרביתן בהצלחה שואף לאפס גם אם הוא מנהיג בעל כריזמה ואיכויות רבות. בשיטת המשטר הנהוגה כיום בישראל לא יהיה זה בלתי סביר להעריך שכל המנהיגים שייבחרו יקבלו הכרעות מוטעות בחלק מהנושאים המרכזיים שבסמכותם, לכן שביעות הרצון מהמנהיג תהיה לרוב בינונית או נמוכה. הציפייה למנהיג מכונן בעל שיעור קומה בראייה היסטורית עלולה שלא להתממש בתנאים הקיימים בישראל ובעתיד הנראה לעין. מנהיגי ישראל הנבחרים הם מנהיגים סבירים לרוב לא מעבר לכך, ובשיטה הקיימת הציבור יכול לכל היותר למנוע את האפשרות לבחירתם של מנהיגים גרועים.
בישראל מראשית תקומתה קיימת העדפה טבעית של הבוחרים להצביע עבור מועמד לראשות הממשלה הנתפס כראוי ביותר לנהל את ענייניה המדיניים והביטחוניים של המדינה וזאת לאור המציאות המדינית-ביטחונית המאתגרת במיוחד אשר מציבה בפני המנהיג נושאים להחלטות והכרעות קשות ומורכבות, לפיכך ניתן להבין מדוע לא התאפשרה בפועל בחירה של מועמד לראשות הממשלה על רקע מרכזיותן של עמדותיו החברתיות-כלכליות.
ניתוח זה מאפשר לנו להבין את המושג מנהיגות פוליטית נבדלת אשר משמעה כי קיימים שני דפוסים מובהקים למנהיגות פוליטית בישראל, מנהיג העם היהודי הנושא באחריות לנושאים המדיניים-ביטחוניים ולקיומה של מדינת ישראל ומנהיג מדינת ישראל הנושא באחריות לנושאים החברתיים-כלכליים וזאת ברמת הישגיות גבוהה. הנבדלות משמעה כי ראש ממשלה בישראל יכול לבנות את מעמדו כמנהיג באחד משני התחומים בלבד, המדיני-ביטחוני או החברתי-כלכלי. לעיתים דמות המנהיג תבנה מהצלחות הנובעות מהכרעות בנושאים המדיניים-ביטחוניים למרות כישלון בנושאים החברתיים-כלכליים מאחר ואלה אינם נצרבים בתודעה הציבורית והם נשכחים עם הזמן.
ההיסטוריה של מדינת ישראל הוכיחה כי הציבור נוטה להכיר במעמדם של ראשי ממשלה כמנהיגים בהקשר להכרעות חשובות שקיבלו בנושאים המדיניים-ביטחוניים, כגון: ניהול מלחמות, מבצעים צבאיים, חתימת הסכמי שלום או השבת שטחים.
ישראל בהקשר זה יכולה להיות מקרה בוחן מעניין מאוד לחקר היבט מיוחד של המנהיגות הפוליטית הנבדלת המצביע על ניגוד בתכונותיו של המנהיג, קרי ראש הממשלה, כאשר מצד אחד תכונותיו הטובות כמנהיג באות לידי ביטוי גבוה יותר בעת שהוא מנהל את העניינים המדיניים-ביטחוניים ומאידך גיסא, בהתמודדות עם ענייני החברה והכלכלה תכונותיו הטובות כמנהיג אינן באות כלל לידי ביטוי, ולעתים באות לידי ביטוי התכונות ההפוכות ממש, כך שההתרשמות הציבורית מהתנהלותו של המנהיג היא בינונית ונמוכה.
תופעת המנהיגות הפוליטית הנבדלת ממחישה באופן מובהק לציבור כי יש מגבלות אמיתיות על המנהיג שאינן מאפשרות לו לקבל הכרעות טובות ונבונות בכל סוגיה ציבורית. אנו למדים מתופעה זו שלעיתים ראש הממשלה יכול להתגלות כמנהיג ובמקרים אחרים כאנטי מנהיג, ואף באותה קדנציה שלטונית ובזמנים חופפים של קבלת החלטות והכרעות יזכה הנבחר פעם אחת להערכה על מנהיגותו ופעם אחרת להמעטה בערכו והצבת סימן שאלה סביב מנהיגותו.
נבחן את תופעת המנהיגות הפוליטית הנבדלת בראייה אובייקטיבית לחלוטין תוך סקירת פרמטרים ייחודיים המעצבים בתודעה הציבורית את דמות המנהיג, פרמטרים שאין להם כל נגיעה לעמדות פוליטיות, שהרי ברור שדמות המנהיג יכולה להיתפס ככזו על ידי חלק מהעם התומך בהשקפות המנהיג ואילו חלקו האחר של העם אינו רואה אותו כמנהיג בגין עמדותיו המנוגדות.
פרמטרים לבחינת תופעת המנהיגות הפוליטית הנבדלת:
כריזמה- אותה תכונה מופלאה שמרבים לייחס אותה למנהיגים בעלי שיעור קומה. נמצא כי הסיכוי להגדרת ראש הממשלה כדמות כריזמטית גבוהה במיוחד כאשר הוא מנווט את העניינים המדיניים- ביטחוניים ובעיקר כאשר בסוגיות אלה ישנן הצלחות הנובעות מהכרעותיו כמנהיג, ואילו בעת שהוא מנהל את העניינים החברתיים-כלכליים דמותו הכריזמטית באם היא קיימת תתפוגג מאליה ודמותו הציבורית תהיה אפרורית, כך שהסיכוי שהציבור יזהה אותו כמנהיג כריזמטי היא נמוכה מאוד עד קלושה.
מסקנה- סדר היום הלאומי בישראל מכתיב לראש הממשלה התמודדות בזירה הבינלאומית ומול איומים על מדינת ישראל ולכן טבעי שכריזמה תהיה פועל יוצא להתעסקותו בנושאים אלה.
עמדה מגובשת- ראש ממשלה בישראל נוטה להיות מגובש בעמדותיו המדיניות-ביטחוניות עוד בטרם נבחר לתפקידו הרם, עמדה הנצרבת בתודעתו לאור הבנתו את ההיסטוריה של עם ישראל מראשית קיומו כעם בעת העתיקה ועד להפנמה העמוקה של המפעל הציוני, השואה וקוממיות ישראל. מנהיג הרואה בתפקידו שליחות היסטורית על ציר הזמן של העם היהודי יזכה לרוב להכרה ציבורית רחבה למנהיגותו. להבדיל, לראש הממשלה אין בדרך כלל עמדה מגובשת מוקדמת כיצד להתמודד עם אירועי משבר פנימיים בסוגיות חברתיות-כלכליות. כאשר משבר פורץ לתודעה הציבורית, ראש הממשלה מנסה להתנהל באופן שייתן מענה לבעיה ובשלב הראשון אין לו כלל מושג מה יהיה אופי הפתרון שיוצע. חולשתו מחייבת אותו לקבלת ייעוץ נרחב כדי להכריע בין חלופות שונות ולכן אין הוא נתפס כמנהיג.
מסקנה- ראש ממשלה בישראל נבחר על רקע עמדותיו המגובשות בסוגיות המדיניות-ביטחוניות בבחינת האני מאמין שהוא מציג לציבור ולכן יש לו קרדיט מנהיגותי כבר מתחילה שעליו לשמרו ולפתחו, ואילו העדרן של עמדות מגובשות בסוגיות החברתיות-כלכליות אינן פוגמות בבחירתו ובמנהיגותו בשלב הראשוני, אך הן עלולות לפגוע קשות במנהיגותו בשלב ההתמודדות עם הבעיות כאשר יתברר לציבור שלמנהיג אין אופק להצגת פתרונות משל עצמו.
הופעתו של המנהיג- בעידן המודרני מנהיג חייב בהופעות הפתוחות לסיקור התקשורת, בין בנאומים בפני קהלים חשובים במסגרת אירועים מרכזיים ומכוננים ובין במסיבות עיתונאים. הופעותיו של ראש ממשלה בישראל העוסקות בסוגיות המדיניות-ביטחוניות מבטאות את סגנונו האישי אשר עשוי להותיר רושם חיובי על הציבור. ראש הממשלה יגלה בהופעותיו בקיאות בחומר ובתפיסת המציאות המדינית-ביטחונית, יפגין רהיטות וחדות בדיבורו, יפעיל שכנוע רב על שומעיו ומעל הכול יציג אמינות גבוהה באמצעות להט ומעורבות רגשית המעוררים תחושות של הזדהות עם המנהיג. מלאכה זו תהא קלה יותר למנהיגים שהם נואמים מטבעם, אך ניתן יהיה לזהות את דמות המנהיג גם באלה שאינם נואמים גדולים.
והנה נראה עד כמה רב המרחק כאשר ראש הממשלה נדרש להופיע במסגרת טיפולו במשברים חברתיים-כלכליים או אף להצגת יוזמות ורפורמות בתחומים אלה. ראשית, ראש הממשלה לא יבקש בפעם זו את הבמה התקשורתית לעצמו בלבד, להיפך, הוא ישמח לחלוק אותה עם שריו ופקידיו, וכבר הוא נוטע בלב הקהל באולם והצופים בבית שאין בקיאותו בחומר מלאה והוא זקוק למסגרת תומכת ומקצועית שיש לה תפיסת מציאות חברתית-כלכלית. בנוסף, ראש הממשלה יתקשה מאוד להפגין רהיטות וחדות ויסתפק במבוא כללי חסר השראה, דבריו לא יהלכו קסם על שומעיו כך ששכנוע לא יושג אלא תהיה ספקנות רבה באשר לספינים של היועצים, ומעל הכול העדרם של הלהט והמעורבות הרגשית יחשפו לעין כל ראש ממשלה מנותק ואטום למצוקות החברתיות, כך שמנהיגותו תתערער גם אם כבר זכה לאהדה והכרה במנהיגותו כתוצאה מהכרעותיו והתנהלותו בסוגיות המדיניות-ביטחוניות.
מסקנה- ראש ממשלה בישראל בונה את מנהיגותו סביב הכרעות והתנהלות בסוגיות המדיניות-ביטחוניות, אין הוא מייחס חשיבות רבה לאפשרות שהוא יכול לבנות את מנהיגותו סביב הכרעות והתנהלות בסוגיות החברתיות-כלכליות, זהו הכלל המונצח על ידי שיטת המשטר בישראל.
רוח המפקד- ראש ממשלה בישראל הוא הדמות הבכירה המובילה את ההתנהלות בסוגיות המדיניות-ביטחוניות. כמנהיג הוא שומר לעצמו את הבלעדיות המוחלטת להכריע בענייני החוץ והביטחון, הוא לא יאפשר לשריו להוביל קו מתחרה לשלו או לגלות עצמאות מחשבתית המבקרת את מדיניותו בפומבי, התנהגות מעין זו תזכה לתגובה הולמת מצידו. השרים חייבים לקבל את רוח המפקד כדי שמדיניות החוץ והביטחון של ישראל תהיה מובנת בקהילה הבינלאומית. הציבור לרוב תופס הובלה כמנהיגות, ערעור על הובלה כהעדר מנהיגות, לכן ראש הממשלה בעניינים אלה הוא מרוכז ונחוש להגן על מנהיגותו ומעמדו כבכיר השרים בממשלתו. הכיצד אם כן ראש הממשלה מוכן להשאיר את ההובלה בנושאים החברתיים-כלכליים לשריו, הכיצד אין כלל רוח המפקד וכל שר יכול להוביל יוזמות כרצונו. הכיצד ראש הממשלה אינו ער לכך שהפלורליזם המחשבתי בקרב שריו מוביל לעתים לעמדות מנוגדות המציגות את הממשלה באור ציבורי שלילי ומבליטות את העדר מנהיגותו בנושאים החברתיים-כלכליים.
מסקנה- ראש ממשלה בישראל נדרש להפגין את רוח המפקד בכל הנוגע לנושאים המדיניים-ביטחוניים ובה בעת יכול להרפות ובמודע מרוח המפקד כאשר הנושאים החברתיים-כלכליים נמצאים על הפרק, בבחינת מתן מרחב מחייה ראוי לשריו אשר בשיטת המשטר הנהוגה בישראל מאפשרת לו שרידות פוליטית כמנהיג.
עבודת מטה- ראש ממשלה בישראל מעורב באופן אישי בכל עבודת המטה הנדרשת קודם לקבלת החלטות והכרעות בסוגיות מדיניות-ביטחוניות. ראש הממשלה מנהל את ישיבות הקבינט המדיני-ביטחוני, את ישיבות הפורום המצומצם בנושאים אלה, וכן את ההתייעצויות עם ראשי זרועות המודיעין והצבא. ראש הממשלה מקדיש זמן רב להכיר את כל החומר המודיעיני והאחר כשלב הכרחי לפני דיונים והכרעות, מנחה את הגורמים השונים בהוראות פרטניות כיצד להמשיך בהיערכות לקראת התמודדויות בזירה הצבאית והבינלאומית. עבודת מטה הנעשית בנושאים המדיניים-ביטחוניים אינה יכולה לדלג על ראש הממשלה, אליו אמורות להגיע כל התפוקות של עבודת המטה וכן כל ההמלצות לאישור. הציבור אינו מודע לרוב עבודתו החיונית של ראש הממשלה ולתפוקות שהוא מייצר, מרבית הנושאים הינם בסיווג גבוה של סודיות. למרות זאת, דמות המנהיג יכולה להיבנות אם הציבור מודע אפילו באופן חלקי לקיומה של עבודת מטה אותה מנווט ראש הממשלה כהיערכות לקראת איומים שונים. ראש הממשלה אינו יכול להשקיע את אותה אנרגיה בנושאים החברתיים-כלכליים, לכן נוקט ראש הממשלה לא כמנהיג אלא כמנהל בקונצרן כלכלי בשיטה של האצלת סמכות להתמודדות עם בעיות חברתיות-כלכליות. ראש הממשלה עסוק עם פרוץ המשבר החברתי-כלכלי בשאלה למי להאציל סמכות כדי להתמודד עם הבעיה, לרוב יהא זה מנכ"ל משרדו אשר ירכז ועדת אד-הוק לטיפול בבעיה או במשבר, אך גם שר האוצר, שר רלוונטי אחר, ועדת שרים, או ועדה ציבורית. בשיטת האצלת הסמכות ראש הממשלה פטור מעיסוק בבעיה עד לשלב המכריע שבה הוא אמור לקבל את המלצות הגורם לו האציל את הסמכות. ראש הממשלה יבחן את ההמלצות עם צוות שרים ויועצים ויכריע כיצד לנהוג בהמלצות. בשיטת האצלת הסמכות ראש הממשלה אינו מביא אף רעיון משל עצמו כיצד להתמודד עם המשבר, לרוב גם אין לו יכולת אמיתית לגבש המלצות גם אם היה נוטל את ההובלה לעצמו ולא מאציל אותה. ככל שראש הממשלה מאציל יותר סמכויות לגורמים שונים בכדי להתמודד עם משברים חברתיים-כלכליים, כך נשחקת דמותו כמנהיג. ראש הממשלה לא יכול להיבנות כמנהיג מהמלצות של אחרים, גם אימוץ ההמלצות אינו נתפס לרוב כאקט של מנהיגות. ראש ממשלה שהוא אורח לרגע בתחילת המשבר ושוב בסופו אינו יכול לקבל קרדיט מנהיגותי, מנהל טוב אולי אך לא מנהיג.
מסקנה- ראש ממשלה בישראל מוגבל בזמן האיכות העומד לרשותו, לכן הוא יעדיף להיות מעורב לפרטי פרטים בכל שלביה של עבודת מטה חשובה הנוגעת לנושאים מדיניים-ביטחוניים, וכתוצאה מכך זמן האיכות שיקדיש לעבודת מטה בנושאים החברתיים-כלכליים תהיה זניחה ובלתי משפיעה על ההחלטות שיתקבלו בסוף התהליך.
מחבר: רפאל לב-ארי
רפאל לב-ארי הוא בוגר בית הספר הריאלי העברי בחיפה, מוסמך במדע המדינה מהאוניברסיטה העברית בירושלים, יועץ במשרד ראש הממשלה בשנים 2004-1994, ובמסגרת עיסוקו כיועץ לענייני מדינה החל משנת 2005 הוגה רעיונות בתחום המדיניות הציבורית על מנת לקדמם מול גורמים ממשלתיים. פוליטיקה חוקתית הוא ספרו הראשון של רפאל לב-ארי בסדרה ערכים ופוליטיקה, אשר תציג מענה מקורי ויצירתי לבעיות מרכזיות בחברה הישראלית.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
