פרשת ויחי: כוח השלטון או שלטון הכוח 

פרשת ויחי: כוח השלטון או שלטון הכוח? / מוטי לקסמן, תשע"ב

"למרות דמותו המושלמת של דוד במסורת ובתרבות, הרי במסופר במקרא וגם בדברי פרשנים, בכל הדורות, יש זיהוי של אלימות בהתנהגויות שונות של דוד המלך" [1].

מה עניין דמותו של דוד המלך לפרשת "ויחי"?

שלב, שלב.

הדיון יפתח בפרשת השבוע, פרשת "ויחי".

זוהי הפרשה החותמת את חומש בראשית גם את סיפור מסכת חייו של יעקב.

לקראת פרידתו מן החיים אומר יעקב האב לבניו דברים אחדים.

 

מה טיבם של דברים אלה?

טיבם ואפיונם של דברי יעקב מופיע בפרשת "ויחי" פעמיים, בפתיחת דבריו ובסיכומם.

בחינה מדוקדקת מורה שאין זהות בין אפיוני שני הניסוחים של דברי יעקב.

בפתיחה

בפתיחה מגדיר יעקב עצמו את הדברים כתחזית או כדברי נבואה לעתיד: "ויקרא יעקב אל בניו ויאמר האספו ואגידה לכם את אשר יקרא אתכם באחרית הימים" [2].

בסיכום

קריאת סיכום הדברים, מפי המספר המקראי, מציגה את הדברים כברכות: "כל אלה שבטי ישראל שנים עשר וזאת אשר דבר להם אביהם ויברך אותם איש אשר כברכתו ברך אתם" [3].

 

ובכן, האם אלה דברי נבואה או ברכות לבנים?

נבחן שאלה זו אגב דיון בדברי יעקב ליהודה.

 

יעקב מתאר את יהודה כשליט, בשלושה פסוקים: "יהודה אתה יודוך אחיך ידך בערף איביך ישתחוו לך בני אביך. גור אריה יהודה מטרף בני עלית כרע רבץ כאריה וכלביא מי יקימנו.

לא יסור שבט מיהודה ומחקק מבין רגליו עד כי יבא שילו ולו יקהת עמים" [4].

 

התיאור בפסוק הראשון ובפסוק השלישי

"יהודה אתה יודוך אחיך ידך בערף איביך ישתחוו לך בני אביך" "לא יסור שבט מיהודה ומחקק מבין רגליו עד כי יבא שילו ולו יקהת עמים" [5], פסוקים אלה מתארים את ייעודו של שבט יהודה לשלטון. מובן זה נובע, לכאורה, מפשטו של מקרא [6].

עם-זאת, במדרש מקשרים אמירה זו לתפקודו של יהודה בסיפור תמר [7]: "אמר לו הקב"ה אתה הודית במעשה תמר, יודוך אחיך להיות מלך עליהם" [8], כלומר, השלטון הוא גמול על קבלת האחריות של יהודה בסיפור תמר, יונתן גם רש"י מאמצים קישור זה [9].

רשב"ם, נכדו של רש"י, מתנגד להסבר זה ובלשון בוטה הוא טוען: "המפרש ישבחוך אחיך שטות בידו, אלא לפי שגינה את הראשונים ונטל מלכות מראובן ופיזר שמעון ולוי [10], אמר ליהודה, אבל אתה יתנו לך אחיך הוד מלכות" [11].

כלומר, יהיה ההסבר לדברי יעקב אשר יהיה, מוסכם, שפסוק ח' מציין את שבט יהודה לשלטון בעתיד.

נכון, אבל לפני שנמשיך ונדון בפסוק הביניים, פסוק ט, נשים לב: "המושל יקרא שבט לפי שרודה על העם ומיסרם כמו שמיסר אדם בשבטו וכן דרך המושלים להיות שבט בידם" [12].

 

פירוש מקרי או איתות לגבי ההמשך???

 

התיאור בפסוק השני

המוקד בפסוק ט הוא דימוי לשליט העתידי: "גור אריה יהודה, מטרף בני עלית כרע רבץ כאריה וכלביא מי יקימנו"[13].

בפסוק זה מדומה יהודה לאריה.

האם יש דימוי מתאים יותר לשליט?

הרי עמוס הנביא קובע באופן ברור ביותר: "אריה שאג מי לא יירא" [14].

אכן, האריה כדימוי או כסמל נפוץ מאוד:

מאות שנים אחר-כך, במאה השתים-עשרה, כונה כך מלך אנגליה שהצטרף לצלבנים, ריצ'ארד הראשון: ריצ'ארד לב-הארי.

האריה מופיע בסמל הממלכה המאוחדת, הוא גם הסמל של ממשלת בריטניה.

כידוע גם חברת המכוניות פיג'ו אמצה את האריה לסמלה.

גם בארץ נמצא את האריה מסמל נושאים והישגים שונים: האריה השואג בתל חי, סמל ירושלים, שער האריות בחומה דרכו פרצו החיילים לעיר במלחמת ששת הימים. האריה הוא גם תג היחידה של פיקוד מרכז.

ואף מטוסי-קרב שתכננו לבנות בתעשייה האווירית נקראו בשם לביא וכפיר שמות.

בתרבות האנושית מוגדר האריה בטבע מוגדר כ"מלך החיות" [15].

סביר להניח, שזה הטעם המרכזי להיותו נפוץ כמסמל שלטון, כוח והישג מיוחד.

 

האם פרשני המקרא מסתפקים בכך?

בואו נבדוק כיצד מובן הדימוי של האריה בהקשר ליהודה.

במדרש מבינים את הביטוי "גור אריה יהודה, מטרף בני עלית" כהימנעות מטרף: "מטרפו של יוסף שאמרת מה בצע [16], ד"א מטרף מטרפה של תמר שהצלת ד' נפשות עצמך ותמר ושני בניה" [17]. יונתן, גם רש"י מבינים באופן דומה [18].

רשב"ם, בדרכו, לועג לפרשנות המקשרת ביטוי זה למכירת יוסף: "והמפרשו במכירת יוסף לא ידע בשיטה של פסוק ולא בחילוק טעמים כלל" [19]. אבל הוא מסכים שהביטוי משקף שלטון עתידי [20].

 

עד כאן, האריה כדימוי לשליט, האם זה כולל תפיסה אחת בלבד?

 

אבל, כדי להבין יותר את משמעות הדימוי במקרא, נשהה את הדיון ביהודה ונבדוק מספר הופעות של האריה במקרא.

 

בלעם, בברכתו את עם-ישראל, אומר, בין השאר: "כרע שכב כארי וכלביא מי יקימנו מברכיך ברוך וארריך ארור" [21]. הדימוי של בלעם מבטא עוצמה, כוח.

גם עמוס הנביא משתמש בדימוי לציון עוצמה רבה: "אריה שאג מי לא יירא אדני ה' דבר מי לא ינבא" [22]. אבל, נשים לב, עמוס אינו מסתפק בעוצמה, הנביא מוסיף שהאריה מעורר פחד, "מי לא יירא".

אכן, הפחד הוא אפיון נפוץ יותר של האריה, אולי זה קשור לכך שהאריה הוא בעל-חיים טורף, אפילו טורף אכזר.

כך מתואר דימוי האריה גם בברכת בלעם: "הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא לא ישכב עד יאכל טרף ודם חללים ישתה" [23].  

ישעיהו מעצים את הדימוי באכזריותו, בתארו את נקמת ה': "שאגה לו כלביא ישאג ככפירים וינהם ויאחז טרף ויפליט ואין מציל" [24].

יתר-על-כן, האריה מתואר כשליח אלוהים המיועד לפגוע באלה שאינם מצייתים: "ויאמר לו יען אשר לא שמעת בקול ה' הנך הולך מאתי והכך האריה וילך מאצלו וימצאהו האריה ויכהו" [25].

מאידך, כאשר מתארים את אחרית הימים, בהם ישכון שלום עולם, מתואר האריה כמחוסר אפיוניו המאיימים: "ועגל וכפיר ומריא יחדו ונער קטן נהג בם [...] ואריה כבקר יאכל תבן"[26].

 

מה עולה מדיון זה?

 

שליט או מלך המדומה לאריה הוא אדם העשוי אמנם ללא חת, אבל הוא מאיים, טורף, ואינו חדל עד אשר שבע.

האם יש גבול לשובע של האדם, בעיקר כאשר הוא שליט?

זוכרים את אמירת רד"ק: "המושל יקרא שבט לפי שרודה על העם ומיסרם כמו שמיסר אדם בשבטו וכן דרך המושלים להיות שבט בידם" [27].

כלומר, שליט המדומה לאריה אין לצפות ממנו שידאג קודם-כל לרווחת העם [28].

 

נחזור לפתיח, דוד המלך משבט יהודה.

דוד אכן מתואר כמלך, שלא נרתע משימוש באלימות לפני, בזמן כהונתו וגם במורשתו לממשיכו שלמה [29], ממש כאריה...

 

והעיקר, מה יש בדברי יעקב?

יעקב מדמה את יהודה לאריה: האם זו ברכה, "ויברך אותם איש אשר כברכתו ברך אתם" או שמא יש בדבריו ביטוי להכרה במציאות האנושית, "ואגידה לכם את אשר יקרא אתכם באחרית הימים" מציאות בה שולטים כוח, אלימות ואכזריות?

 

האם דברי יעקב שידרו ברכה למקור השלטון, לכוח השלטון או שהוא כיון גם, ואולי בעיקר, למציאות עתידית של שלטון הכוח?

 

שאלה היא ועיון היא צריכה,

מה תשובתך?

<><><><><> 

 

 

 

מקורות והערות

[1] מוטי לקסמן, דוד בן-ישי, יחס הכתובים ופרשנויות שונות לאלימות בחייו, עבודת גמר לשם קבלת תואר מוסמך, במחלקה לתנ"ך של אוניברסיטת  בר-אילן, רמת-גן, תשס"ד.

[2] בראשית מט, א.

[3] בראשית מט, כח.

[4] בראשית מט, ח–י.

[5] פסוקים ח, י.

[6] "זוהי הודעה לכל באי עולם בכלל ולעם ישראל לדורותיו בפרט על מלכותו של יהודה לדורות" (יהודה קיל, ספר בראשית, כרך שלישי, ירושלים תשס"ג, עמ' רצג).

[7] בראשית פרק לח.

[8] מדרש בראשית רבה צט, ח.

[9] "יהודה אתה הודית על מעשה של תמר בעבור כן לך יהודון (יודו) אחיך ויקראו יהודים על שמך" (יונתן על אתר); "לפי שהוכיח את הראשונים בקנטורים התחיל יהודה לסוג לאחוריו (שלא יוכיחנו על מעשה תמר) וקראו יעקב בדברי רצוי יהודה לא אתה כמותם" (רש"י על אתר).

[10] בראשית מט, ג–ז.

[11] רשב"ם על אתר.

[12] רד"ק לבראשית מט, י.

[13] פסוק ט.

[14] עמוס ג, ח.

[15] לא שמעתי שמישהו שאל את האריה אם הוא מרוצה מתואר זה...

בכל-אופן, צריכה להישאל שאלה: מדוע האריה מלך החיות ולא הטיגריס הגדול ממנו?

יש להניח שההסבר טמון בתפוצה. כמות הפרטים של האריה הייתה תמיד גבוהה יותר מאשר של הטיגריס.
בזמנים עברו האריה היה נפוץ באסיה (גם ישראל!) אפריקה ובחלק מיבשת אירופה ולכן היה מוכר מאוד. הטיגריס לעומתו לא היה קיים באירופה ולכן היה לו פחות סיכוי להיות בסיס לדימוי שליט או שלטון.

[16] "ויאמר יהודה אל אחיו מה בצע כי נהרג את אחינו וכסינו את דמו. לכו ונמכרנו לישמעאלים וידנו אל תהי בו כי אחינו בשרנו הוא וישמעו אחיו" (בראשית לז, כו–כז).

[17] מדרש בראשית רבה צט, ח.

[18] "מדמה אני לך יהודה בני לגור בן אריה שמהריגתו של יוסף בני הסתלקה נפשך וממשפט של תמר תהיה מציל נוח ושוכן בעוז" (יונתן על אתר); "ממה שחשדתיך (לעיל לז לג) בטרף טרף יוסף חיה רעה אכלתהו, וזהו יהודה שנמשל לאריה: [...] סלקת את עצמך, ואמרת (שם כו) מה בצע וגו'. וכן מהריגת תמר שהודה (לעיל לח כו) צדקה ממני" (רש"י על אתר).

[19] רשב"ם,  על אתר.

[20] רשב"ם מציע לראות בביטוי זה תאור של הכרעת אויבים: "יהודה בני לאחר שעלית מלטרוף טרף באומות ותכרע ותשכב בעירך, לא יבא אויב להחרידך ולהקימך ממקומך. זהו עיקר פשוטו" (רשב"ם על אתר).

[21] במדבר כד, ט.

[22] עמוס ג, ח.

[23] במדבר כג, כד.

[24] ישעיהו ה, כט.

[25] מלכים א כ, לו; ראה גם במלכים א יג, כד–כט.

[26] ישעיהו יא, ו–ז.

[27] רד"ק לבראשית מט, י.

[28] דבריו של שמואל על התנהגות שלילית של מלך, שבני ישראל רוצים,  מתארים שליט כזה (שמואל א פרק ח).

[29] "וגם אתה ידעת את אשר עשה לי יואב בן צרויה [...] ועשית כחכמתך ולא תורד שיבתו בשלם שאל [...] והנה עמך שמעי בן גרא בן הימיני מבחרים [...] ועתה אל תנקהו כי איש חכם אתה וידעת את אשר תעשה לו והורדת את שיבתו בדם שאול" (מלכים א ב, ה–ט).

ולמרות זאת הציפייה במסורת היא: "ויצא חטר מגזע ישי ונצר משרשיו יפרה" (ישעיהו יא, א).

אבל, זה נושא לדיון אחר ומיוחד.

 

 

חושב, קורא, כותב, מרצה בתחומי חינוך, מקרא ויהדות, חברה וערכים

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי