אקסיומה, פירושה: "סביר להניח", כלומר, היא הנחה על פי הנתונים המתגלים לפנינו באופן סטטיסטי ובהתאם לכך, אנו מסיקים באופן לוגי, לגבי טיבה של המציאות. בדומה לכך, המדע מסיק מסקנות ומציג אקסיומות אשר אותן הוא חוקר, לאחר שהוא מניח שיש תופעה כלשהי במציאות שיש אפשרות לקשר עם מקורה. זאת אומרת, שהמדע, המניח לדוגמא שיש מצב כלשהו עקב הבנת התהליכים שבטבע, יכול לחקור את מקור התופעות שסביב המקור הנקרא "אקסיומה", כלומר, נקודת מוצא. אך אקסיומה, בניגוד לדוגמא זו, אינה מחייבת הוכחה שכן, היא מוגדרת כהנחת יסוד במציאות. וכאשר באים לשאול שאלות בדבר טיב החיים ומשמעות הקיום ותכליתם, באה הקבלה ומניחה לפני הלומד אותה אקסיומה שאותה השיגו חוקרי משמעות החיים (מקובלים) ובמחקרם, הם מגלים לנו בכתביהם, כיצד לחקור את הדברים נכונה ולבוא לכדי אותן התוצאות שהם בדיוק השיגו. תוצאות המחייבות את ההולך בדרך המחקר הזו, לפעול לפי אקסיומה לכאורה. אקסיומה, המתבררת לאדם כממציאות שניתנת להשגה, במידת חקירתו את הנושא המדובר: משמעות החיים שלנו.
"דטרמיניזם", היא גישת הקבלה באופן כללי אל המציאות. כלומר, היקום שבו אנו חיים ואף חיינו אנו, נתונים בתוך מערכת סגורה שבה הפרטים נעים באופן ידוע מראש כביכול ובעצם, לאף בריה אין זכות בחירה כלשהי בדבר מה. היטיב לנסח זאת המדע כשאמר שבמידה שבה יכלנו לדעת ברגע אחד נתון את מיקומם, גודלם, מהירותם וכיוון תנועתם של כל החלקיקים ביקום, כך נוכל לנבא את כל שיתרחש בו הלאה, לכאורה. והיקום, בכל רגע ורגע נמצא במצב נתון וזז אל מצבו הבא כתוצאה ממצבו הנוכחי, כך שברמה הזו, הקבלה צודקת אלפי שנה עוד לפני ההבנה המדעית. היקום, הוא מערכת סגורה של חוקים, שבתוכם אנו נעים וחושבים שאנו בעלי דעות, חכמים, מתקדמים ונאורים, אך בעצם אנו חלק מתנועת האטומים של כלל המערכת. אנו אלו שמייחסים לעצמנו חשיבות של שונים כ"בני אדם", אך אין זה כך באמת. אלא גם זה, חלק ממצב המערכת. כלומר, העובדה שנרגיש שונים ותבוניים, היא זו שמצביעה על המערכת עצמה כתבונית. שכן, תבונה, היא התהיה על עצם התבונה עצמה והרגשתנו את עצמנו כמיוחדים, נובעת רק ממהות המערכת ולא מנכונותם של הדברים. אנו, חלק מהמערכת וכפופים לחוקיה. וכל עוד אנו לא תוהים על דרכנו לחקור את תבונתה, היא תוליך אותנו לגילוי זה, אך בדרך אחרת. מפני שכיצורים בעולם, היכולים להזדהות עם המערכת הדרמניסטית ככלל ולהידמות לה, כך נרגיש את המצב ההפוך מכך כלא מאוזן כלפינו. האקסיומה, היא אחדות המערכת. ובמסגרת אחדות זו, אין לנו כל רצון חופשי, שליטה בחיינו, בהרגשתינו ובדבר בעצם מלבד דבר אחד: בחירה בכך שהמערכת, היא דבר אחד שאליו אנו רוצים "להתחבר". ובמידת החיבור שלנו למצב זה, כך נחוש את האקסיומה הקבלית פועלת עלינו, אך באופן מאוזן. אקסיומה, אשר הופכת למציאות רוחנית שאנו מעידים עליה כמלאת משמעות ומובנת מאליו.
משמעות החיים המדעית - הרצאת מבוא מידי שבוע בנושא חוכמת הקבלה כמדע - הכניסה חופשית - פרטים באתר www.mashma.co.il
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
