בדצמבר 2008 עבר בקריאה שלישית בכנסת החוק שכונה 'חוק דואר הזבל' ונכנס לתוקפו. החוק, ביוזמת שר התקשורת דאז, אריאל אטיאס, נולד כדי להגן על הצרכנים מפני שיווק ופרסום אגרסיבי וטורדני של מוצרים ושירותים שונים באמצעות חברות פרסום שונות. אכיפת החוק אמורה לנקות את המרחב הציבורי מהרבה 'זבל' פרסומי, כל עוד לא הסכמנו מראש לקבלו.
חוק דואר הזבל
חוק דואר הזבל לא כולל שליחה של דואר פיזי, בדמות פליירים וברושורים פרסומיים לתיבת הדואר, אבל הוא מגן מפני קבלת דברי פרסום באמצעות מכשיר פקס, הודעות במשיבון הטלפון, הדואר האלקטרוני וגם באמצעות שליחת הודעות SMS. ישנם תנאים ספציפיים, הקבועים בחוק ואשר צריכים להתקיים, על מנת שפעולה פרסומית תיחשב לעבירה על החוק.החשוב שבהם הוא שללא הסכמה בכתב ובמפורש (כולל באמצעות חתימה אלקטרונית באינטרנט), קיים איסור על מפרסמים לשלוח לנו הודעות למטרות שיווקיות, תוך שימוש בכל אמצעי התקשורת שכלולים בו.
אכיפת החוק
החוק מפרט את הענישה ודרכי האכיפה. ראשית, האחראים בדין על עבירה על החוק הן לא רק חברות הפרסום אלא גם החברות המפרסמות שירותים או מוצרים שהפעילו אותן. שנית, היקף הקנס, שעשויה להטיל המדינה על העבריינים, יכול להגיע ל-200 אלף שקלים. צרכן פרטי שתובע מי מהם יכול לקבל פיצוי בהיקף של 1000 שקלים, ובתנאי שאכן הייתה עבירה על החוק ושיש ראיות – כלומר, תיעוד של העבירה.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
