האם עצרתן פעם וחשבתן, "איך זה שהחיים בעידן המודרני, על כל אפשרויותיו, אמנם מקלים עלינו בתחומים רבים ולמרות זאת אנו יותר עמוסות, יותר לחוצות ופחות מוצאות זמן לעצמנו?"
זה כלל לא מפתיע בהתחשב בכל הגירויים אליהם אנו חשופות ביום-יום. אך אם נעצור לרגע ונבדוק מה באמת נחוץ לנו, לאן פנינו מועדות ולאן אנחנו רוצות להגיע בכל תחומי החיים שלנו כמכלול (משפחה, הורות, זוגיות, קריירה, בריאות , התפתחות אישית וכו'), נגלה כי חלק מהדברים בהם אנו משקיעות זמן יקר, בעצם אינם תורמים לנו מאומה.
לרובנו, ביום יום שלנו, במהלך החיים, יש בחירה. השאלה היא אם אנחנו בוחרות נכון, בצורה שתענה על הצרכים שלנו ובצורה שתיתן לנו את מידת החופש שאנו זקוקות לו כך שנרגיש שבעות רצון.
אישה צריכה באמת לכבד ולאהוב את עצמה על מנת שתוכל להרשות לעצמה לבחור את מה שנכון לה.
רבות מבינינו, הנשים, מנהלות אורח חיים המזיק הן לגוף והן לנפש. אנו שואפות להישגים ולהצלחה ובדרך שוכחות את עצמנו. לא אוכלות בהתאם לצרכים הגופניים שלנו, מעשנות, לא מקדישות זמן לפעילות גופנית וחלקנו לא ישנות מספיק.רבות אינן מקדישות זמן לפעילויות שהן ה-"דלק" של הנפש ואינן משקיעות במערכות יחסים בריאות. התוצאות לאורח החיים המזיק לא מאחרות להגיע.
הבעיה היא שרובנו לא מקשרות בין הסימפטומים שמופיעים לבין חוסר הדאגה ותשומת הלב לעצמנו ולצרכים האמיתיים שלנו.
כשאישה בוחרת במשהו רק לפי קריטריונים של מוצלחות, היא מכניסה עצמה לבית כלא. היא אולי עושה "נכון" אבל מאבדת את עצמה ומוותרת על הרצון האמיתי הפנימי שלה ובעצם שוכחת מה באמת רצתה במקור.
הגוף והנפש לא שוכחים. חוסר שביעות רצון, חוסר סבלנות, כעס, תסכול ומצבי רוח, כמו גם סימנים גופניים ( כאב, צרבת וכו' ), זו דרך של הגוף והנפש לומר לאדם שמשהו לא בסדר. כמו נורה אדומה שנדלקת כדי לאותת לנו. אם נדע להקשיב לאיתותים במקום להלחם בהם, נוכל להוביל את עצמנו למקום טוב יותר.
לפי התפיסה ההוליסטית,על האדם לבדוק ולהבין מה המקור העמוק של הסימפטומים, לעשות את החיבור בין הדברים ואז להתחיל לשנות.
אנשים פחות מדי מכבדים את הצרכים והכמיהות של עצמם . לא פעם אנו אומרות "את זה אעשה כשאצא לפנסיה..." ואז, כשיוצאות לפנסיה ויש את המשאבים הנחוצים, נדמה לנו שאנחנו כבר נשים מבוגרות בכדי לעשות או לשנות ולהשתנות. אחד הדברים המתסכלים ביותר לאדם, זה ל"הביט לאחור" ולהרגיש פספוס גדול על שלא היה מי שהוא באמת. על שלא עשה את מה שנפשו כמהה לו ולא הביע את מחשבותיו ורגשותיו. לכן חשוב להשקיע במודעות עצמית כדי שנוכל לומר לעצמנו בבוא היום: " אילו חיי נתנו לי בשנית, כך בדיוק הייתי חי אותם ".
בכל מקום ובכל זמן אפשר לעבור תהליך של שינוי ולהתקדם לקראת מה שרוצים.
כל שינוי משפר את ההרגשה ויביא בסופו של דבר לשביעות רצון.
כשאדם מתחיל בתהליך של שינוי, זה כמו יציאה למסע. הוא יודע היכן הוא מתחיל ובדרך פוגש כל מיני דברים והפתעות, חלקן נעימות וחלקן פחות. אם אדם יתפוס כל מכשול שבו הוא נתקל כהזדמנות ללמידה ולשינוי כיוון, המסע יהיה מרתק.
קיימות שיטות רבות, העוזרות לאדם להגיע למודעות עצמית גבוהה יותר ולעבור שינוי, ביניהן אימון אישי, דמיון מודרך ו- N.L.P (תכנות עצבי לשוני). שיטות אשר
תפסו תאוצה והוכיחו את עצמן בשטח. את המציאות, אמנם, לא ניתן תמיד לשנות (בטח שלא את העבר) אך מה שכן ניתן לעשות, זה להחליף את המשקפיים דרכם אנחנו מביטים ובוחנים את הדברים, לשנות את נקודת המבט ואז גם רגשותינו ישתנו. לראות דברים בפרופורציות אחרות שיעזרו לנו להיות מאושרים יותר. אדם, המחובר לרצונות האמיתיים שלו, אדם המגשים את חלומותיו במציאות, מבטא את מחשבותיו ורגשותיו, אדם אוהב ונותן וזה המשכיל לראות את חצי הכוס המלאה, הוא אדם שיכול להרגיש מאושר.
הרעיון שיש באפשרותנו להשפיע על מהלך חיינו באמצעות הדמיון אינו חדש. כבר לפני למעלה ממאתיים שנה אמר רבי נחמן מברסלב: "אתה נמצא במקום בו נמצאות מחשבותיך, ודא שמחשבותיך נמצאות במקום בו אתה רוצה להיות".
מאמנת אישית, מאמנת לאורח חיים בריא ומנחה בכירה לדמיון מודרך ו- N.L.P . בוגרת הקורס להנחיה באוניברסיטת תל אביב. בעלת התארים B.Pharm (רוקחת) ו- B.Sc.Nutr (דיאטנית קלינית) מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים. אתי מנחה מפגשים אישיים, מאמנת קבוצות לשינוי הרגלים ואורח חיים בריא, ומרצה בתחום התזונה וההתפתחות האישית. ב 2004 הוציאה ספר "גברת ממהרת" ומעבירה הרצאה בעקבות הספר על הנשים בשנות האלפיים. ההרצאה מתובלת בסיפורים מהחיים, תוך שיתוף הקהל. הספר הוא מתנה משלימה להרצאה, מתנה שכל אישה תשמח לקבל.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
