טלנובלה 

הצופים בטלנובלה יודעים בדרך כלל לנחש את סיומה.
בסיפור של אנטוניו (שם בדוי), שהחל לפני שלושים שנה, הטלנובלה עדיין בעיצומה

אנטוניו (שם בדוי), נולד לפני שישים שנה, בבואנוס איירס, בארגנטינה. בבית הספר התיכון למד אנטוניו במגמת הנהלת חשבונות ומשם המשיך, ללימודי כלכלה באוניברסיטה.

בשנים 1976-1983 השלטון בארגנטינה, היה נתון בידי הצבא שפעל כמשטר דיקטטורי. בשנת 1976 הוציא הצבא חלק מהארגונים הפוליטיים אל מחוץ לחוק, כשבכללם מפלגת השמאל. באותן שנים נחטפו כשלושים אלף איש מבתיהם.

רוב החטופים היו חברים בארגונים הפוליטיים השונים, כשרובם של החטופים היו חברי מפלגת השמאל ואף בני משפחותיהם ומכריהם. למעשה כל מי שנחשד כפועל נגד השלטון נחטף. בארגנטינה הוקמו מחנות ריכוז סודיים, אליהם הועברו החטופים אשר עונו והושפלו. חלקם שוחררו וחלקם נרצחו.

באותן שנים הצטרף אנטוניו, דרך אגודת הסטודנטים, למפלגת השמאל שפעלה להפלת שלטון הגנרלים ולהפיכת השלטון למשטר דמוקרטי. אנטוניו פעל רבות בתוך המפלגה והפך ללוחם גרילה. הוא השתתף בהפגנות ובפעולות צבאיות שונות. סרטי קולנוע לא מעטים, מגוללים את סיפוריה של אותה תקופה חשוכה שבה נעלמו שלושים אלף איש על ידי שלטון הגנרלים.

סיפור חייו של אנטוניו יכול לשמש כתסריט לטלנובלה ספרדית. הוא שומר בקרבו סודות רבים מימי הלחימה בבואינוס איירס וגם סיפור חיים אישי, מאותה תקופה. סיפור שמלווה אותו כבר שלושים שנה.

"במטרה לממן את לימודי הכלכלה, באוניברסיטה", מספר אנטוניו: "התחלתי לעבוד כמבקר חוץ של מנהלי חשבונות באחד ממוסדות הצבא. באחד מימי עבודתי,ראיתי את פטריסיה (שם בדוי), ששימשה כמזכירה בארגון. התחלנו לדבר והתיידדנו. תוך כדי היכרותי עימה, נודע לי שהיא בתו של גנרל עליון במטה הכללי בצבא, התחלתי איתה במטרה - לגלות סודות ומידע על הצבא דרך אביה.

היינו בעיקר חברים לעבודה, במשך חודשיים. לאחר מכן פטריסיה סיפרה לי שהיא מאורסת לקצין בצבא. היא סיפרה שהיא יוצאת איתו כבר ארבע שנים, מגיל 16 והוסיפה שבהתחלה התלהבה מימנו, אבל עכשיו היא כבר אינה בטוחה שהיא רוצה להינשא לו".

בעקבות הידיעה שהיא מאורסת. ניתקת איתה את הקשר?
"לא. להפך. הקשר התחזק והפך לרומנטי, אך היה לי ברור שהקשר בינינו זמני, ולא מחייב, ושבסופו של דבר הוא ייגמר".
נפגשתם בסתר?
"כן, כמובן. הבחורה הייתה מאורסת ובנוסף על הכול, בתו של קצין עליון בצבא. היו בינינו פערים חברתיים גדולים אני בחור יהודי ממעמד בינוני ופעיל במפלגת השמאל והיא בחורה נוצרייה ממעמד חברתי עליון. לצאת איתה בפומבי היה לחשוף את שנינו לסכנה. הרומן נמשך חצי שנה".

מה קרה בהמשך?
"ביום בהיר אחד, פטריסיה הודיעה לי שהיא בהריון ממני
הייתי בהלם מוחלט. שאלתי אותה מה היא מתכוונת לעשות,
היא אמרה שהגיעה להחלטה, לא להתחתן עם הקצין. היא אמרה שבגלל שהיא נוצרייה קתולית אסור לה להפיל את העובר. היא חשבה שאני אסכים לגור איתה, ולגדל איתה את התינוק. אמרתי לה שאני לא מסכים לכך. חוץ מזה הבחורה אמרה לי שהיא לוקחת גלולות. הרגשתי שהיא רימתה אותי כל הזמן הזה.

כשלחצתי עליה ושאלתי אותה אם היא פספסה גלולה, היא נשברה וסיפרה לי שהיא נכנסה להריון מכוון שרצתה שאביה יבטל את נישואיה לקצין, אם יידע שהיא הרה לגבר אחר. זאת הייתה הפתעה שלא במקומה בכלל. חשתי מנוצל. צעתי לה שנלך לדבר עם אביה, היא לא הסכימה,אבל בסוף הצלחתי לשכנע אותה".

איך אביה הגיב לידיעה המרעישה?
"הגנרל כעס מאוד. הוא דיבר בטון קשוח. האשים אותי בהריון ושאל אותי איך העזתי לעולל לבת שלו דבר כזה.הוא הציע לבטל את האירוסים לקצין ושאני אצטרך להתחתן איתה. אמרתי לו שאני לא מעוניין להינשא לבתו. שאני מרגיש שבתו רימתה אותי. הוא אמר שלא מעניין אותו כלום ושאני צריך לקחת אחריות על ההיריון הזה ושהוא עומד על כך שאתחתן איתה.

שאלתי אותו אם הוא מוכן שיהיה לו חתן יהודי ובנוסף לכך סוציאליסט. הגנרל החוויר מיד. הוא השתתק למספר רגעים ואמר לי: "בוא ונעשה הסכם ג'נטלמני, אתה לא תספר לאף אחד על הסיפור עם פטריסיה ולא על השיחה הזאת. כאילו לא היו דברים מעולם. אבל זה לא ייגמר בכך, אתה תתפטר מהעבודה ותנתק את הקשר עם פטריסייה, מעתה ועד עולם. אל תתקרב אליה יותר ואם לא תעשה כך, אני אדאג שהצבא יעלים אותך".

שאלת אותו ומה יקרה עם פטריסייה?
"כן. הוא אמר לי שזאת לא הבעיה שלי ושהיא תתחתן, בכול מקרה.
עשיתי כדבריו. התנתקתי מימנה והתפטרתי מהעבודה. המשכתי ללמוד באוניברסיטה. מצאתי עבודה במשרד של רואה חשבון ועבדתי אצלו שלוש שנים".
ומה עם הסיפור עם פטריסיה? שיתפת בו מישהו? עוד אנשים ידעו עליו?
"לא שיתפתי אף אחד ואף אחד לא ידע. היה עדיף לי להמשיך ולחיות ככה. הרגשתי מרומה. נקלעתי למצב של הריון לא רצוי והעדפתי להתעלם מזה ופשוט לשכוח.
לא ידעתי עליה כלום ולא שמעתי מימנה כלום. כיבדתי את ההסכם שעשיתי עם אביה."

המשכת להיות פעיל במפלגת השמאל?
"כן. במהלך האירועים הצבא כבש את האוניברסיטה והחלו עימותים בין הסטודנטים בקמפוסים לבין המשטרה. אני ועוד חבר'ה התבצרנו בקמפוס ובסוף נאלצנו להיכנע. כולנו נעצרנו לבירור ולאחר מכן סולקנו מהאוניברסיטה. הייתי בסמסטר האחרון של לימודיי ולא אפשרו לי לגשת למבחנים הסופיים. הייתה להם מן "רשימה שחורה" ואני נכנסתי לתוכה.

המשכתי לעבוד כרגיל והכרתי בחורה בשם לואיסה (שם בדוי), סטודנטית. יצאנו במשך שנתיים, התחתנו והבאנו לעולם שני ילדים.המשכתי להיות פעיל פוליטי, עד לתפנית בשנת 1978.

באותה שנה קיבלתי הודעה מהגנרל, אביה של פטריסיה, דרך שליח שהגיע עד אליי, שאני נמצא ברשימת המבוקשים של הצבא. כלומר שהצבא דולק בעקבותיי.הוא הזהיר אותי ולמעשה הציל בכך את חיי. אילו לא היה מזהיר אותי, יכולתי להיחטף,להיעלם ולהירצח, כמו שקרה לשלושים אלף האנשים".

מה עשית בעקבות האזהרה הזאת?
"פניתי לאשתי, ואמרתי לה שחיינו בסכנה, ושאנחנו חייבים לברוח מבואינוס איירס. המתנו עד סוף השנה, על מנת שלואיסה תסיים את לימודיה, באוניברסיטה. בתום השנה, פנינו לסוכנות היהודית בבואיינוס איירס. סיפרנו להם שהצבא מחפש אותי. הם טיפלו בעניינים ובשנת 1979 עלינו ארצה".

אנטוניו ולואיסה עלו לארץ והקימו פה את ביתם. הם חיים יחד באהבה ואושר, כבר שלושים שנה. שניהם עובדים ומחזיקים במשרות מכובדות. בארץ נולד לזוג ילד נוסף.
אנטוניו הותיר את הסוד הגדול מאחוריו. מעולם לא סיפר אותו לאיש ולא חשף את פרטיו.
לפני כחודש קיבל אנטוניו תזכורת לסודו הגדול.
אתה ולואיסה, חיים כבר שלושים שנה יחד, באושר ועושר. מה קרה לפני חודש?
"בערב אחד כשחזרתי מהעבודה לבית, ראיתי שיש הודעה חדשה במייל. נכנסתי למייל ואני רואה שכתוב בספרדית: "שלום, אנטוניו, זו אני פטריסיה, מה שלומך? אני רוצה להודיע לך, שנולד לי נכד עם עיניים כחולות (צבע עיניו של אנטוניו)".

נולד לך נכד... ואפילו לא ידעת על קיומו של ילד או ילדה. מה עשית באותו רגע?
"הייתי בהלם מוחלט. לא ידעתי מה נולד לי, לא ידעתי שנולד לי בן ולא ידעתי שהוא התחתן ונולד לו בן. למייל היה מצורף קובץ. פתחתי את הקובץ וראיתי בו תמונה של תינוק, בעל עיניים כחולות. למזלי, אשתי לא הייתה בבית.

שלחתי לפטריסייה מייל ובו כתבתי לה: "מזל טוב על הולדת הנכד. מה נולד לי? מה קרה מאז, בכול השנים הללו?". פטריסייה השיבה לי שהיא נישאה לקצין ושנולד לה בן ממני ועוד שני ילדים מימנו."

הקצין בעלה, יודע שהוא אינו אביו של הבן הבכור?
"לא. הוא לא יודע. עד היום הוא מאמין, שהבן הבכור הוא בנו ובשר מבשרו, ושהנכד הוא נכדו מצד בנו. פטריסייה כתבה לי שלמזלה הבן שלי, יצא דומה למשפחה שלה, וכיוון שכך לא עורר הדבר שום חשד".

והבן שנולד לפטריסיה, מימך, גם הוא חושב ומאמין שקצין הצבא הוא אביו?
"כן. זה מה שהוא חושב ומאמין. היא כתבה לי שאביה נפטר ועם מותו, אני משוחרר מההסכם שעשיתי עימו שלא לחשוף את הסיפור לעולם.היא כתבה לי שהיא רוצה להיות בקשר איתי, ושהיא מזמינה אותי לבוא לבקר ולהכיר, וציינה שהנכד מאוד דומה לי.עניתי לה שאני לא מעוניין להיות איתם, בשום קשר".

גם לאחר כל השנים הללו, שבהם לא ידעת כלום? הרי זה בנך ונכדך?
"כול העניין בזמנו,יצא משליטה. עד היום אני מרגיש מרומה".

התמונה של הנכד, לא עוררה בך רגשות כלשהם?
"לא הרגשתי כלום. אין בי שום רגשות של אשמה. לא רציתי בזה ולא ציפייתי לזה. מצד אחד אני כועס עלייה, מצד שני אביה הציל את חיי. הרגשתי הקלה עם הידיעה שאביה הגנרל, ניפטר ואני יכול סוף, סוף לשבור את קשר השתיקה של מעל לשלושים שנה שאני אוצר בתוכי. עד היום אף אדם בעולם אינו יודע את סודי ".

האם ביום מן הימים, אתה מתכוון לראות את בנך ונכדך, מפטריסיה?
"לא. אני לא מתכוון לנסוע ולראות אותם. אני לא יהרוס עכשיו,שלושים שנה של נישואים מאושרים ואת כול מה שעמלתי עליו כול חיי, אני לא אעולל את זה, לילדים ולאשתי".

עוד כמה זמן, תחזיק בקרבך את הסוד הזה, מבלי לשתף בו אף אחד?
"את הסוד הזה, אקח איתי, עד יום מותי".


הכתבה פורסמה ב"שופינג מקומי" - www.sun4.co.il
ובפורטל הגרושין של ישראל www.gglove.co.il



אתי מולא עיתונאית פרילנסרית במקומון של בית שמש ומטה יהודה. מנהלת פורטל הגרושין של ישראל http://www.gglove.co.il
אימייל: etimul@walla.com

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי