קודם כל הגדרה-"פג כמעט במועד" או כפי שאקרא לו במאמר זה "פג לייט" (באנגלית late preterm) הוא כל מי שנולד לפני שבוע 36+6 ללא תלות בסיבה ובמשקל ואחרי שבוע 32.
רוב פגים אלו לא מטופלים כפגים לכל דבר ועניין בבתי החולים ולרוב נמצאים רק בתינוקיה - מסיבות כלכליות, מסיבות של תמיכה בביות מלא ככל שניתן וכן מהסיבה שהם לרוב נראים בדיוק כמו תינוקות שנולדו במועד (במיוחד אלו שנולדים במשקלים של מעל 2.5 קילו)
למה בכלל החוקרים עוסקים בפגים אלו היום יותר מבעבר? כי יש עלייה גדולה בשכיחות שלהם.
העלייה מוסברת ע"י כמה סיבות: עלייה בגיל האמהי בהריון(מעלה סיכוי ללידה מוקדמת),עלייה בשימוש בטכנולוגיות הפריה שממנה גם נובעים הריונות מרובי עוברים, עלייה במעקב הרפואי שמובילה לעלייה גדולה בכמות הניתוחים הקיסריים לפני המועד (מחשש לסיבוכים כאלו או אחרים) והזירוזים, הנחיות רפואיות להימנע מהריון עודף מה שגורם לפעמים לזירוז מוקדם מדי (אם התיארוך לא נכון למשל)
סיבוכי פגים אלו:
אי שמירה על טמפ'
היפוגליקמיה
מצוקה נשימתית
הפסקות נשימה
זיהום (sepsis)
קשיי הזנה
צהבת ילודים
קשיים בהנקה בתינוקות אלו:
חוסר בשלות של המח לביצוע פעולות היניקה (יצירת לחץ שלילי,יצירת לחץ חיובי, בליעה, נשימה וסנכרון בין הנ"ל)
דסטורציות
קשיים בהנקה יכולים לגרום להחמרה של היפוגליקמיה, צהבת,התייבשות וירידה גדולה מדי במשקל (היום הנתון שנחשב לתקין הוא ירידה של עד 7-8% ומעבר לכך כבר מחייב התערבות)
דגש מיוחד על צהבת:
גם אצל תינוק שנולד במועד וגם אצל "פג לייט" יש דפוס זהה של עליה בערכי הבילירובין (בהנחה שלשניהם יש צהבת) עד ליום 3 מהלידה.בד"כ ביום זה משוחררים התינוקות הביתה (גם פגי הלייט ברובם). אולם אצל תינוקות שנולדו במועד יש ירידה ממוצעת של הערכים ואילו אצל פגי לייט דווקא ביום זה (יום4) מתחילה עלייה משמעותית בערכי הבילירובין. החשיבות היא לא בגלל שהילד יהיה "צהוב" יותר או פחות אלא כי צהבת חריפה ולא מטופלת עלולה לגרום לנזקים נוירולוגים בלתי הפיכים. מתוך סך התינוקות שנגרם להם נזק שכזה אחוז פגי הלייט גבוה משיעורם באוכלוסיה הכללית.
מתוך סה"כ האשפוזים החוזרים בימים שלאחר השחרור עולים הנתונים הבאים:
פגי לייט שניזונים מתמ"ל-שיעור האשפוזים זהה לשיעור האשפוזים בתינוקות שנולדו במועד שמקבלים תמ"ל. ואיל ושיעור פגי הליט שיונקים ואושפזו- יותר מכפול משיעור האשפוזים בתינוקות שנולדו במועד וינקו
למה זה חשוב? ומה לעשות כדי שכולם יהיו בריאים ושבעים?
כי עם כל החשיבות של ההנקה צריך לשים לב ולעקוב הרבה יותר צפוף וטוב אחרי פגים אלו אם הם יונקים:
לדעת שבשבילם יניקה אפקטיבית היא יותר קשה ולכן יעוץ של יועצת טובה הוא חשוב ואולי אף הכרחי ע"מ להעריך את התינוק ולוודא שהיניקה טובה (ואם לא-לקבל ומהר אמצעים לייעל אותה)
הרבה "עור לעור"
האכלות רבות ותקופות- במינימום 8 האכלות ביום. עדיף להגיע ל-12
בעת השחרור לדאוג שלאמא יש תוכנית מסודרת להאכלת התינוק כולל אם צריך תוכנית שאיבה או מת ןתמ"ל (ז"א-אם היניקה לא אפקטיביות דיו- מתי נותנים תוספת? איזה תוספת? באזו צורה-בקבוק? כפיות? SNS? איך ומתי לשאוב? באיזה משאבה? כמה תוספת לתת? וכו'). יש חשיבות עליונה להוראות מדוייקות ומפורטות לאמא
יעוץ הנקה תוך 24 שעות מהשחרור
מעקב משקל פעמיים בשבוע בשבעות הראשונים
מעקב אחרי יציאות ומעקב בילירובין
בהצלחה!
עינב הרשקוביץ
דולה ומדריכת הכנה ללידה בחיפה והצפון
050-4521931
einavdoula@gmail.com
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
