חושש כי עובדיך ו/או עובדיך לשעבר ישתמשו בסודות מסחריים שלך??? כמעביד חשוב שתבטיח את זכויותיך ותדאג להחתים את העובדים על הסכמים המתאימים לסוג העבודה. בנוסף, חשוב שתדע כי גם החוק עומד לרשותך, והכל במטרה לאזן בין הזכויות והחובות שלך ושל עובדייך.
חוק עוולות מסחריות משנת 1999 מטיל איסורים שונים בכל הקשור להלכות מסחר לא הוגנות, לרבות מצב של גזל או גניבת סוד מסחרי אשר, למצער, עלולים להיות רלוונטים לעובדים ו/או עובדים לשעבר. החוק מאפשר לבית המשפט להטיל מספר סנקציות על מי שגוזל סוד מסחרי ואף יכול להטיל פיצוי של עד 100,000 ש"ח על עובד מבלי להוכיח נזק.
סנקציה אפשרית לפי החוק הינה צו מניעה זמני עוד לפני הגשת תביעה כנגד עובד אשר קיים חשש כי גזל סוד מסחרי.
גזל של סוד מסחרי הוא אחד מאלה -
"(1) נטילת סוד מסחרי ללא הסכמת בעליו באמצעים פסולים, או שימוש בסוד על ידי הנוטל...
(2) שימוש בסוד מסחרי ללא הסכמת בעליו, כאשר השימוש הוא בניגוד לחיוב חוזי או לחובת אמון המוטלים על המשתמש כלפי בעל הסוד;
(3) קבלת סוד מסחרי או שימוש בו ללא הסכמת בעליו, כאשר המקבל או המשתמש יודע או שהדבר גלוי על פניו, בעת הקבלה או השימוש, כי הסוד הועבר אליו באופן האסור על פי פסקאות (1) או (2) ..."
בית המשפט מוסמך למנות כונס נכסים ולהסמיכו להיכנס לחצריו של נתבע או אדם אחר, לשם חיפוש ותפיסת נכסים שהופקו תוך ביצוע עוולה או שימשו לביצועה, או לשם תפיסת ראיות שקיים חשש סביר להעלמתן.
כך לדוגמא, לאחרונה (3.11.11), בית הדין הארצי לעבודה אישר תוקפם של צווי מניעה כנגד עובדים לשעבר אשר לטענת החברה שהעסיקה השתמשו במאגר הנתונים שלה (להלן: "מאגר המתחלפים") ואשר אף הקימו, לטענת המעבידות לשעבר, חברה מתחרה על בסיס מאגר הנתונים של החברה. בית הדין אישר למעבידים צווי מניעה זמניים ותפיסת נכסים, למרות העובדה שהעובדים סיימו את עבודתם בחברה לפני למעלה מ- 3 שנים.
ואכן ניתן צו תפיסת נכסים, מונה כונס נכסים ונתפסו מספר מחשבים בבית העובדים לשעבר ובחברה שהקימו.
תנאי לקבלת הצו הינו הוכחת קיומו של "חשש של ממש לביצוע עוולה ..." בכל הקשור לאיסורים שונים המפורטים בחוק הנוגעים להלכות מסחר לא הוגנות (פרק א'), כולל לגזל של סוד מסחרי (פרק ב').
אז.. מהו סוד מסחרי? "סוד מסחרי" מוגדר בסעיף 5 לחוק –
"מידע עסקי, מכל סוג, שאינו נחלת הרבים ושאינו ניתן לגילוי כדין בנקל על ידי אחרים, אשר סודיותו מקנה לבעליו יתרון עסקי על פני מתחריו, ובלבד שבעליו נוקט אמצעים סבירים לשמור על סודיותו".
בית הדין דן במאגר הנתונים של החברה וקבע כי מאגר המתחלפים של החברות עונה לכאורה להגדרת "סוד מסחרי" שבחוק. להלן חלק מהקריטריונים: מדובר במאגר של מידע שנאסף, מוין וקוטלג על ידי החברות (המעסיקות) לאורך שנים; מאגר מידע ממוחשב שהשליטה בו נעשית באמצעות תוכנה מיוחדת; מדובר במאגר מידע השונה מנתונים שניתן למצוא במאגרי אינטרנט של יצרני חלפים.
עוד קבע בית הדין כי עצם העובדה שמקורות המידע של החברה גלויים ואינם חסויים, אינה מבטלת בהכרח את מעמדו של המאגר כסוד מסחרי. המפתח אינו מקור המידע אלא הערך המוסף המוטמע בו. עצם הליקוט, המיון, הריכוז, העדכון השוטף, הוספת נתונים, מיחזור המידע תוך ביצוע מיונים וחיתוכים באמצעות תוכנה מתאימה ועצם העובדה שהגישה למאגר מאובטחת ואינה ניתנת לכל דיכפין- הם המעניקים למאגר את מעמדו כסוד מסחרי. מדובר במאגר ייחודי של החברה אשר נבנה במשך שנים במאמץ והשקעה מרובים. השקעת המשאבים ביצירת המאגר והתאמתו לצרכים העסקיים, היא המעניקה לו את מעמדו כסוד מסחרי (ראו ע"א 9046/96 בן ברוך נ' תנובה, פ"ד נד(1) 625, 634-633 וכן ע"ע 80/08 דאטה פול בע"מ נ' יניב טכנולוגיות ואח', טרם פורסם, ניתן ביום 7.10.10 בסעיפים 28-27).
בנוסף חשוב לדעת כי החוק אף מאפשר לבית המשפט, על פי בקשת התובע, לפסוק פיצויים בסך של עד 100,000 ש"ח מבלי שיוכח נזק ממשי, אלא רק בשל הפרה של אחת מהוראות החוק, ובמקרה זה של גזל סוד מסחרי.
מה קורה במידה ואין סוד מסחרי?
אופציה אחרת הקיימת לזכות המעביד היא חובת תום הלב המוטלת על כל אחד מהצדדים לחוזה.
כלומר גם על העובד חלה החובה לקיים את חוזה העבודה שלו בתום לב ובדרך מקובלת. כך לדוגמא בית הדין קבע כי עובד אשר גילה, במהלך הסכם עבודה, כי הוא יכול לפתוח עסק עצמאי, ואכן פעל במהלך עבודתו לפתיחת העסק העצמאי המתחרה לזה של מעבידו, מבלי ליידע את מעבידו, התנהג בחוסר תום לב כאשר הוא הפר את התחייבותו שלא להתחרות במעביד.
בית הדין קבע כי העובד הפר בבוטות את הסכם העבודה שלו – הן את החוזה הכתוב והן את חובת תום הלב וחובת הנאמנות המתחייבים מכוח יחסי העבודה בין הצדדים. במקרה זה חויב העובד לשלם את סכום הפיצוי המוסכם בחוזה בגין הפרת ההסכם - בסך 20,000$ (עב(נצרת) 2126/04 עיד שרותי בטיחות בתעבורה בע"מ נ' עותמאן כבהא(לא פורסם)).
חוזה עבודה יש לקיים בתום לב, כאמור בסעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג - 1973. ביחסי עבודה חלה חובת נאמנות מוגברת. הפרה של חובה זו מזכה את התובעת לקבל פיצוי על פי חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א - 1970, סעיף 10 לחוק. דוגמא נוספת - בפסק הדין ע"ע(ארצי) 62/08 לבל דוד נ' חברת הדקה ה-90 (ניתן ביום 27.12.09), נקבע שיש לשלול מהעובד (שהיה מנכ"ל החברה) את מרבית שכרו בתקופת ההודעה המוקדמת, בה פעל להקמת העסק המתחרה, הואיל ולא העמיד את כוחו ואונו לטובת חברת הדקה ה-90 באותה תקופה.
כל המוצג בשמי באתר זה הוא מידע כללי בלבד ואינו נועד בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. המחבר ו/או מפעילי האתר אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי המבקרים באתר אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת החלטה . הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת אתר הבית: http://www.kc-law.co.il; הצטרפו לפייסבוק שלנו לעדכונים
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
