וכך, לא נוגעים במילים עצמן, אלא לידן, בסמוך, קרוב, בנגיעה קלה, ולא אומרים "קשה" - אלא "לא קל", "לא פשוט", "מורכב";
לא אומרים, חלילה, "הרבה" - אלא "לא מעט";
ובמקום "מעט", אומרים "לא יותר מדי".
כשם שאני לא אוהבת מירכאות של לשון סגי נהור המביעות לגלוג וציניות במאמרים ובסוגים אחרים של כתיבה, כך אני לא אוהבת ציניות במילים שמביעות את ההפך.
ב-20.8.09 פרסם רביב דרוקר רשימה בבלוג האישי שלו, ובו כתב שדודו טופז עשה מעשה טוב כשהתאבד. לרשימה התקבלו מאות תגובות, רובן נזעמות, ואז כתב דרוקר פוסט נוסף, ובו כתב בין היתר: "הפוסט האחרון שלי לא התקבל באהדה גדולה מדי... לא ממש דחוף לי להעמיד פני אבל".
איזה סגנון מרגיז!
הנה מילון מושגים של הסגנון הזה:
הוא לא נראה ממש ערני = הוא על סמים
הוא לא כל כך מדייק בעובדות = הוא שקרן פתולוגי
הוא לא הכי נחמד = הוא חרא של בן אדם
הוא לא בדיוק מתאים לי = אני לא סובלת גברים כמותו
אי אפשר להגיד שהיא סבלה במיוחד = היא נהנתה מאוד
הוא לאו דווקא נמנה עם המאמינים בחוק = הוא עבריין מוכר למשטרה
לא הגיעו יותר מדי אנשים = אף אחד לא הגיע
השמלה הזאת לא מחמיאה לה במיוחד = היא נראית רע
זה מזכיר לי את לימודי הלוגיקה. הייתי תלמידה לא רעה (כלומר טובה מאוד) בפילוסופיה, אבל בלוגיקה לא הייתי הכי טובה שבעולם (כלומר גרועה), והסקת מסקנות בדרך הלוגיקה לא בדיוק היטיבה עמי (כלומר הרסה אותי).
נראה כי בשיח של היום אנשים מעדיפים ללכת סחור-סחור ומתעקשים לדבר כמו תיקים באפלה. אין כן / לא / טוב / רע / שחור / לבן. הכול אפור, גבולי, משתמע לשתי פנים, מחושב, מסויג, לא מוחלט, ובהחלט לא החלטי, או ציני לכאורה.
הנה שיחה בסגנון הזה:
אתה רעב?
אני סוג של רעב.
איך היה הביקור אצל אמך?
לא קל.
קשה?
תראי, היחסים שלי עם אמי הם סוגיה לא פשוטה.
מסובכים?
זאת לא המילה הכי מדויקת בעולם.
מתי תלך לבקר אותה שוב?
לא יודע. אני לא בדיוק מתלהב מזה. לא הכי דחוף לי ללכת לשם.
אתה רוצה לשכב אתי?
זה רעיון לא רע.
אני מבינה שאתה לא ממש רוצה.
זה לא מדויק.
לא צריך. לא אכפת לי.
אל תגידי סתם. אי אפשר להגיד שבפעם האחרונה סבלת במיוחד.
לא נכון. אי אפשר עליך להגיד שהיית בדיוק בשיא הכושר.
מה? למה את מתכוונת בדיוק?
לא כדאי שאפרט. זה לא יהיה בדיוק הכי מחמיא שבעולם. דברים מעצבנים בשפה העברית
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
|
כלים שימושיים למאמר: |



