מבחינות רבות שונה מאוד מצבו של מטופל בימינו מזה שהיה בעבר. פעם נידון המטופל לבדידות לא מזהרת ומייסרת. לעומת זאת כיום, הוא יוכל להתחבר בקלות לשותפים אינספור ברשת שיחלקו עמו את חוויות הטיפול. גם את הקשות שבהן.
בשנים האחרונות עלו לרשת כמה פורומים וקומונות המיועדים לצרכני תחום בריאות הנפש. במקומות אלה מוחלף ידע רב באשר להתנסות בפסיכותרפיה ובמערכות האשפוז. פורומים אלה עדיין לא מפותחים דיים, אך קיומם מסמן בבירור מגמה מתפתחת שסביר שתלך ותתעצם רבות בעתיד.
בעבר, כאשר מטופל חווה קשיים משמעותיים במסגרת הפסיכותרפיה, הוא היה נידון לחיות עם כאבו המר. במקרה הטוב, אולי קרוב או שניים היו מגלים אמפתיה. במקרה הפחות טוב, אולי היו מקשיבים לו אך היו מתקשים להבין. כיום לעומת זאת, אין המטופל זקוק לאיש בסביבתו הפיזית על מנת לשתף אחרים בחוויות הטיפוליות הקשות שעברו על בשרו.
כל שעליו לעשות הוא להקדיש כמה דקות לחיפוש הפורום המתאים באינטרנט שם יוכל לכתוב את חוויותיו ולהקליק Enter . הוא ימצא רבים וטובים שיתייחסו לכאבו הטרי, ואולי אף ימצא כאלה שעברו על בשרם חוויות דומות. האחרונים יבינו ויזדהו עימו ובדרך כלל אף יעניקו לו חיבוק וירטואלי מנחם. הכתיבה הנשלחת כהרף עין אל מרחב הרשת משיגה בדרך כלל ודי מהר שתי מטרות:
1. הכותב משתף את זולתו בכאבו ובאמצעות כך פורק אותו.
2. גולשים אחרים עשויים לזהות את הסיטואציה ואולי אף את סיבותיה ויספקו הסבר המניח את הדעת או לחילופין המזעזע את אמות הסיפים של הכותב.
עולות כמה שאלות מהותיות:
·האם יידוע בלתי מקצועי ברשת עלול לשבש את מהלך הטיפולים?
· ואולי דווקא יועיל להם ?
· האם הוא עלול לעודד תגובות מסוג Acting Out ?
· האם הוא עלול לגרור נטישה מוקדמת מדי של הטיפול?
· האם בעקבות כניסת האינטרנט לחיינו תשתנה הפסיכותרפיה ? ואם כן - עד כמה?
·ולסיכום, האם האינטרנט עושה חסד עם המטופל ? או שהוא עלול לחבל בסיכויי הטיפול ?
לי אישית, עדיין אין תשובות ברורות לשאלות אלה.
ליד 1956 * קלינית - חולה במאניה-דפרסיה * נשאתי כ-400 הרצאות * מנחה קבוצות בעמותת אנוש * מאמר באנגלית פרי עטי בכתב העת הרפואי היוקרתי לפסיכיאטריה של אוניברסיטת אוקספורד * לבלוג הבית
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
