מועמד לקורס טייס?
כדאי שתדע - במחקרים, שנעשו לאנשי צוות אוויר במבחנים קוגניטיביים וסריקות MRI הראו שישנם הבדלים משמעותיים במוחם של טייסי קרב בהשוואה לקבוצת הביקורת.
מאת רן אדוני – מאמן למבחני המיון לצוות אוויר
המחקר, שפורסם ב- Journal of Neuroscience , משווה את התפקוד הקוגניטיבי של טייסי קרב בשירות חיל האוויר המלכותי לקבוצת ביקורת שנבחרה ולהם ציוני IQ דומים, רק שלאלו מקבוצת הביקורת אין ניסיון קודם של הטסת מטוס.
כל המשתתפים השלימו שתי משימות במבחנים קוגנטיביים, שניתנו להם ושנועדו לחקור את מהירות קבלת ההחלטות. החוקרים השתמשו בסוג מסוים של סריקת מוח - MRI, ששימש לאחר המבחנים לבחון את מבנה החומר הלבן והקשרים שנוצרו בין אזורים במוח הקשורים לשליטה .
החוקרים מצאו כי לטייסי קרב שליטה קוגניטיבית מעולה וגדולה משמעותית באחת המשימות הקוגניטיביות ביחס לקבוצת הביקורת. יחד עם זאת נמצא שהם היו רגישים יותר למידע לא רלוונטי שנועד להסיח את דעתם. סריקות ה- MRI גילו הבדלים בחומר הלבן באונה הימנית של המוח בין טייסים וקבוצת הביקורת.
קבלת החלטות מהירה אצל טייסים
בין הסיבות לקיום מחקר זה היתה הסיבה שטייסים לעתים קרובות נמצאים בצורך אמיתי למקסם את היכולת הקוגניטיבית שלהם - הם נדרשים לקבל החלטות ולדיוק גבוה בשברירי שניה.
הממצאים הראו כי האפשרות להגיע למצב אופטימאלי בניצול המוח יכולה להיות מושגת בתיווך של תגובות נכונות לגירויים על ידי מיון המידע בין רלוונטי ללא רלוונטי. שליטה כזו מלווה בשינויים מבניים במוח. יש לכך השלכות מעבר להבחנה פשוטה בין טייסי קרב לבין אחרים היות והדבר מצביע על מומחיות בהיבטים מסוימים של קוגניציה, הקשורים לשינויים ולקשרים בין אזורים במוח. החידוש הוא שלא רק שהאזורים הרלוונטיים במוח גדולים, אלא, שהקשרים בין חלקים מרכזיים שונים במוח באנשים אלו רב יותר.
הקשר של המחקר למבחני המיון של ירפ"א א' וירפ"א ב'
במבני המיון לקורס הטיס מגיעים המועמדים ללא ניסיון והיכרות באשר למבחנים שהם עומדים לעבור.
מרבית המבחנים עלומים, המועמדים לא יודעים מה מצפים מהם ועל פי רוב הם כשכבר עולה השאלה הזאת, הם נענים: "תהיה אתה". זוהי דרך נפלאה לומר: "אל תתכונן, אנחנו רוצים לראות את הכישורים הקוגניטיביים שלך בזמן נתון. בזמן המבחן".
מחקרים רבים כל כך נעשו על תחום הלמידה והשתפרות כתוצאה מחזרה על פעילות מסוימת.
די שניזכר בעצמנו בכל אותן פעולות שנדרשנו לעשות בפעם הראשונה והזמן שארך לנו לבצען לעומת הפעם השנייה, השלישית וכו'. עקומת הלמידה של מרבית האוכלוסיה מצביעה על מגמת שיפור, הן במימד הזמן והן באיכות. פטריציו פאולטי, אחד מהמאמנים הגדולים באירופה וחוקר מוח ולמידה, ציטט את אריסטו באומרו ש "החזרה היא אם כל האומניות". בוודאי שכך. בגלל זה ככל שאנחנו יותר מתאמנים ומתכוננים, אנחנו למעשה מעבים את הנוירו-טרנסמיטורים במוח והפעילות הנלמדת הופכת להיות שגרתית וקלה לביצוע.
בהכנה שמעבירה חברת "מתגייס". הרעיון הוא לא לרמות את המערכת ולא לדפוק אותה.
הרעיון הוא ליצור את אותם קשרים במוח שיאפשרו למועמד להצליח במבחנים שבודקים את התאמתו של מועמד לצוות אויר. קשרים אלו אינם בלעדיים לטייס אלא, נמצא שהם מודגשים אצל אנשי צוות אוויר.
על מנת לבנות את הקישורים הללו במוח, ראשית יש צורך ליצור את הקישורים החדשים במוח על ידי חשיפה לאופי המבחנים, למטרתם, לאופן שבהם המועמד נמדד ושנית, יש לעבות את אותם קישורים ולחזק אותם על ידי תרגול.
הכותב, רן אדוני, הנו מאמן להכנה למבחני המיון ליחידות המובחרות ב"מתגייס"
לעיון במאמר המוזכר:
'Expert cognitive control and individual differences associated with frontal and parietal white matter microstructure' by Roberts RE, Anderson E & Husain M is published in the Journal of Neuroscience on December 2010
רן אדוני, תקשורת - הכל זה תקשורת
www.adoni.co.il/blog
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
