אמינות בדיקת פוליגרף 

מזה שנים משתמשים בבדיקת פוליגרף למגוון מטרות: חקירות פליליות, בדיקת עובדים שגרתית או במקרה של אירוע חריג, בין בני זוג ומשפחה ועוד, ובכל זאת, עדיין מרחפת השאלה של אמינות בדיקת הפוליגרף בפועל.

נושא האמינות של הבדיקה שנוי במחלוקת. באופן די מובן אלו הטוענים כי הבדיקה אמינה וניתן לסמוך על תוצאותיה הם אלו המבצעים בדיקות פוליגרף בעצמם - מכונים ואנשי המקצוע. מהצד השני נמצאים גורמים משפטיים, מדענים ורופאים הטוענים כי הבדיקה אינה מדויקת כפי שטוענים המכונים ולא ניתן לסמוך על תוצאותיה.

ואכן, בדיקת פוליגרף אינה קבילה ברוב בתי המשפט בעולם, אלא במקרים חריגים ותחת הגבלות והתקיימותם של תנאים רבים שמקבילים להליך הבדיקה. גם אז, משמשת הבדיקה כ"המלצה" בלבד ופסקי הדין לא נקבעים לפי תוצאותיה.

מחקרים שנערכו ועודם נערכים במטרה לקבוע את רמת האמינות של בדיקת פוליגרף מצביעים על רמת דיוק של 70%-90%, וישנם אף מקרים בהן תוצאות המחקר הצביעו על 95% דיוק.

המתנגדים לבדיקת פוליגרף טוענים כי הוא מהווה בעיקר מכשיר חקירות אך יעילותו באבחנה בין אמת ושקר היא נמוכה.

הבעייתיות העיקרית בבדיקת פוליגרף היא העובדה כי את המכשיר ניתן לכייל טרם הבדיקה.

בבדיקות פוליגרף ישנם שני מצבי שגיאה: תוצאה חיובית שגויה (false positive) ותוצאה שלילית שגויה (false negative). תוצאה חיובית שגויה הינה תוצאה המראה כי הנבדק משקר למרות שלמעשה הוא דובר אמת, ותוצאה שלילית שגויה הינה תוצאה המציגה את הנבדק כדובר אמת למרות שהוא משקר.

במהלך הכיול ניתן לקבוע אילו שגיאות יפיק המכשיר בכמות קטנה, על חשבון כמות גדולה של שגיאות מהסוג השני.

כך, שבכל מקרה, האדם שכייל את המכשיר טרם הבדיקה, יהיה אחראי במידת מה על התוצאות הסופיות שיתקבלו.

אם כן, איך בכל זאת ניתן להבחין האם האדם הנבדק שיקר או לא?

מכיוון שיוצא הבודק מנקודת הנחה שיש סטייה בתוצאות, הוא ישאל במהלך הבדיקה שאלות ביקורת ושאלות סרק, שמטרתן לבדוק את תגובת הנבחן ואת שרטוט הפוליגרף במצבים בהם הוא משקר בוודאות ובמצבים בהם הוא בוודאות דובר אמת וישווה את תוצאתן לאלו שיתקבלו בשאלות הרלוונטיות.

קמא - חברה לבניית אתרים

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי