ויטמין D והרעלת הגוף – מורה לנבוכים
דולב גילמור, תזונאי אורתומולקולרי
מטרת מאמר זה היא לבחון את השאלה: האם המלצה על מינון של 4,000 יב"ל ויטמין D לאדם מסוים הייתה מוצדקת, או האם המלצה זו סיכנה אותו בהרעלה מוויטמין זה. לצורך השגת מטרה זו, נסקור את ההיסטוריה של הרעלת ויטמין D, החל מלפני 70 שנה ועד היום. הלא הגיע כבר הזמן להתאים את היחס למינון של ויטמין זה לממצאים החדשים?
את המאמר המלא, הכולל מחקרים, מידע וסיכומים נוספים, וגם קישורים למקורות כל המחקרים, אתם מוזמנים לקרוא באתר: http://www.naturalmedicine.co.il/76201/D-Toxicity.
הקדמה
ידוע כי ויטמינים שהנם מסיסים בשומן – A,D,E,K – מצטברים בגוף האדם, ולכן הסיכון של הרעלה כתוצאה מנטילתם גדול יותר מאשר הסיכון הקיים עם ויטמינים שמסיסים במים, שהעודפים שלהם מופרשים במהירות. הוויטמין שיצא לו במיוחד מוניטין כרעלן פוטנציאלי, הוא ויטמין D. במאמר זה נבחן את שאלת רעלנותו של ויטמין D: האם החשש להרעלה על ידו מוצדק, ואם כן, באיזו רמה מותר לתת אותו כתוסף?
הערה מקדימה וחשובה מאוד: קיימת אינדיבידואליות ביוכימית לגבי אוכלוסיות שונות, ולגבי כל אדם ואדם ביחס לרמות הוויטמין D שמותר לו וכדאי לו ליטול. בין הגורמים השונים לאידיבידואליות זו נמנים צבע עור, משקל גוף ואחוזי השומן בו, חשיפה לשמש, הרמה של הוויטמין בדם בעת שמתחילים ליטול את התוסף, רמת הסידן בדם, וכמובן גם גנטיקה. לפני נטילת ויטמין D, מומלץ להתייעץ עם בעל מקצוע המכיר היטב את הנושא.
קודם כול, על מנת למנוע בלבול, אנו חייבים להבין כמה מונחים ונתונים מספריים, ולכן שימו לב:
א) רמות ויטמין D בדם: מעבדות שונות מודדות ויטמין D באמצעות אחד משני המדדים הבאים: ng/ml (ננוגרם למיליליטר) או nmol/L (ננומול לליטר). כאשר מעיינים במחקרים או בבדיקות הדם שעשיתם, יש לדייק ואסור להתבלבל, כי היחס בין שני המדדים הוא יחס של 2.5:1. למשל, טווח הנורמה מתחיל ב-30 ng/ml או ב-75 nmol/L. רמות אלו זהות זו לזו. כדי לפשט את המאמר הזה, אמיר את כל המספרים ל-ng/ml, גם אם במקור, המחקר המדובר משתמש במדד השני. בכל זאת, אם תראו שבבדיקות הדם שלכם רשום ויטמין D ביחידה nmol/L, עליכם לחלק את המספר ב-2.5.
ב) הכמויות של ויטמין D בתוספים נמדדות גם הן בשני מדדים: מיקרוגרמים (מק"ג – mcg) או יחידות בינלאומיות (יב"ל – IU). ההמרה הוא ביחס של 40 יב"ל למק"ג אחד. זאת אומרת, כל 25 מק"ג שקולים כ-1000 IU. שוב, כדי למנוע בלבול, אמיר מראש את כל המונחים שבמחקרים ליב"ל, כי מונח זה מוכר יותר בקרב הציבור.
ג) ישנן בנמצא כמה צורות של ויטמין D. בדיקות המעבדה בישראל מודדות בדרך כלל את רמתו של D3, וכן ראוי לעשות.
ה) הגבול העליון בטווח הנורמה שונה ממעבדה למעבדה. בדרך כלל הוא נקבע ברמה של 80 עד 100 ng/ml.
ו) כיום, מקובל בין המומחים, שהרמה האופטימלית של ויטמין D בדם מתחילה ב-50 ng/ml, ואינה עוברת את הגבול העליון.
ז) לוויטמין D יש תפקידים חיוניים בחילוף החומרים של הסידן: ספיגתו, הטמעתו בעצמות והפחתת הפרשתו בשתן. הדאגה העיקרית בנטילת ויטמין D במינונים גבוהים, היא העלאת רמת הסידן יתר על המידה, עד הגעה למצב הנקרא היפרקלצמיה - יתר סידן בדם, מצב האחראי לחלק נכבד מהתופעות החמורות של הרעלת ויטמין D.
ח) גבול הצריכה המירבית של נטילת ויטמין D ללא חשש מתופעות לוואי, המקובל בקרב רוב מוסדות הבריאות, הוא 2,000 יב"ל. מצד שני, המועצה למזון ולתזונה של מוסדות הבריאות הלאומיים (NIH) של ארצות הברית, מקור רשמי בהחלט, קובע את הרמות הבטוחות של ויטמין D עד 4,000 יב"ל למבוגר.
ההיסטוריה של הרעלת ויטמין D (היפרוויטמינוזיס D)
ד"ר ג'ון קאנל, מומחה לוויטמין D ומייסד ה- ויטמין D קונסיל, כותב:
"בשנת 1948, החלה הקהילה הרפואית לגנות את השימוש במינונים מסיביים של ויטמין D בעבודה מאוניברסיטת ג'ון הופקינס. המחברים התייחסו ל-12 עבודות על הרעלת ויטמין D המלווה בקלציפיקציה... המינונים של ויטמין D האחראיים להרעלה החלו מהמינון של 150,000 יב"ל/יום במשך 4 חודשים והגיעו עד לכדי 500,000 יב"ל/יום במשך 18 חודשים... אף אחד מהפציינטים לא מת... הטיפול בהרעלת הוויטמין D היה פשוט להפסיק ליטול ויטמין D, לשתות 4 ליטרים של נוזלים ליום ולצרוך דיאטה דלת סידן.
מקצוע הרפואה הסתפק בדיווחים אלו על רעילות כדי לטעון שוויטמין D הנו מסוכן, וזה מה שלימדו אותי בבית הספר לרפואה בתחילת שנות ה-70 של המאה הקודמת. משמעותם של ימי הביניים אלו לוויטמין D הייתה שבעיני כמה דורות של רופאים, ויטמין D היה רעלני בכל מינון שהוא מעל מינון חסר משמעות. השימוש בו לטיפול באסתמה ובדלקת פרקים נהיה אסור. במשך חמישים שנה, הרופאים שכחו מקיומו של ויטמין D – חוץ מאשר בנוגע לרככת – בגלל הפחד מרעלנות. בתקופת ימי הביניים הזו, המנהל למזון ולתרופות פרסם אזהרות מעת לעת, יחד עם המלצות שניטול רק מינונים חסרי משמעות."
הנה כי כן, ראינו שבמינון הנמוך ביותר בכל המקרים של הרעלת ויטמין D המופיעים בספרות הרפואית לפני החלת האיסור ליטול מינונים גבוהים שלו ב-1948, מעורבת צריכה של מינונים גבוהים מאוד, לא פחות מכמות של 150,000 יב"ל הנצרכת במשך 4 חודשים.
המקרה
לא מזמן המלצתי למטופל אחד, גבר בן 65, ליטול 4,000 יב"ל של ויטמין D במשך חודש או חודשיים כדי להעלות את רמתו בדם מהרמה ההתחלתית של 27.50 ng/ml, מעט מתחת לגבול התחתון של הנורמה, לרמה אופטימלית של לפחות 50 ng/ml. היות שמטופל זה חולה במחלה נוירולוגית בה ישנה הקבלה למחסור בוויטמין D, ראיתי חשיבות רבה במהלך זה. יש לציין שרמת הסידן שלו הייתה בגבול התחתון של טווח הנורמה לסידן, לכן לא חששתי להמליץ על מינון זה. כשרופאת המשפחה של מטופל זה שמעה שהמלצתי לו ליטול 4,000 יב"ל של ויטמין D, היא ציוותה עליו להפסיק מיד לעשות זאת, עקב כך שהיא האשימה את ויטמין זה כאחראי למצבו, שהחמיר מאז הביקור הקודם. האם היא צדקה בקביעה זו?
בואי ונראה מה אומרים המחקרים על המינונים של ויטמין D שניתנים לנטילה ללא סכנה. בכל מחקר להלן, תרגמתי רק את המשפטים העיקריים מהתקציר. מומלץ לקרוא לפחות את תקציר המחקר במלואו.
ויטמין D יוצא לאור יום
Vitamin D Supplementation, 25(OH)D Concentrations, and safety -Am J of Clinical Nutrition, 1999:
יתרונות נוספים של ויטמין D [בנוסף למניעת דילול עצם] הם: מניעת סוגים מסוימים של מחלת הסרטן, ומניעת אוסטיאוארתריטיס, טרשת נפוצה ולחץ דם גבוה. חשיפה לשמש של כל הגוף מספקת בקלות 10,000 יב"ל של ויטמין D... העקומה המשווה רמות סידן למינון של ויטמין D, היא שטוחה בצורה מפתיעה עד למינון של 10,000 יב"ל. כדי להבטיח רמה בדם מעל 40 ng/ml, דרוש מינון של 4000 יב"ל ליום. מלבד בקרב אנשים עם מצבי בריאות הגורמים לרגישות יתר, אין ראיות של תופעות שליליות של רמה בדם פחות מ-56 יב"ל, רמה הדורשת מינון של 10,000 יב"ל/יום להשגתה. כל המקרים של הרעלת ויטמין D עם היפרקלצמיה שפורסמו, כרוכים בנטילה של 40,000 יב"ל של ויטמין D ליום או יותר... המשקל של הראיות מראה שגבול הצריכה המירבית המקובל של 2,000 יב"ל, בו לא נצפות תופעות שליליות, נמוכה לפחות פי 5.
Risk Assessment for Vitamin D - American Journal of Clinical Nutrition, 2007:
גבול הצריכה המירבית [לנטילה בטיחותית של ויטמין D] שקבעה הוועדה למזון ולתזונה (2000 יב"ל), אינו מבוסס על ראיות עדכניות, ורבים רואים את זה כמגביל מדי... נתונים ממחקרים קליניים על בני אדם שפורסמו לאחר קביעת גבול עליון זה בשנת 1997, תומכים בגבול עליון גבוה מזה בצורה ניכרת... אנו מציגים הערכת סכנות המבוססת על מחקרים קליניים רלוונטים ואיכותיים על ויטמין D. העדר רעלנותו במחקרים על מבוגרים בריאים שהשתמשו במינונים של ויטמין D מעל ל-10,000 יב"ל או בכמות זו, תומך בבחירת ערך זה כגבול העליון.
Benefit-risk Assessment of Vitamin D Supplementation - Osteoporosis International Journal ,2010:
ייתכן שההמלצות העדכניות של 200 עד 600 יב"ל של ויטמין D ליום אינן מספיקות להשגת ההשפעות של ויטמין D על מחלות... בעשרים וחמשה מחקרים מבוקרים, רמות הסידן הממוצעות לא יוחסו לנטילה דרך הפה של ויטמין D בכמות נמוכה מ-100,000 יב"ל ליום, או לרמות ויטמין D בדם הנמוכות מ- 257 ng/ml. רמות ממוצעות של 30-40 ng/ml הושגו ברוב המחקרים המבוקרים על ידי 1,800 עד 4,000 יב"ל/יום של ויטמין D, ללא סיכון.
Efficacy and safety of vitamin D3 exceeding the lowest observed effect level - Am J Clin Nutrition,2001:
המינון של 4000 יב"ל [במשך 2-5 חודשים] העלה בצורה יעילה את רמות ויטמין D לרמות נורמליות כמעט אצל כל המבוגרים... לכן לפי דעתנו, 4000 יב"ל ליום הנן בגדר צריכה בטוחה.
סיכומים ויישום הנלמד במקרה המתואר
1) ראוי להעלות את גבול הצריכה המירבית של ויטמין D ל-10,000 ליום.
2) לכל הדעות של החוקרים כיום שהתעדכנו במחקרים החדשים, לא נשקפת סכנה מנטילת מינון של 4,000 יב"ל ליום, גם במשך תקופה ממושכת.
3) במקרה דידן, לא היה שום פסול או סכנה בהמלצתי ליטול 4,000 יב"ל במשך חודש או חודשיים.
4) ייתכן מאוד שהמינון המומלץ לא היה מספיק כדי להגיע ליעד המבוקש של רמה בדם של 50 ng/ml, וייתכן שהיינו חייבים להעלות את המינון.
דולב גילמור, תזונאי R.Nu, מטפל בתזונה, שיאצו ודמיון מודרך. טיפולים, הרצאות וסדנאות. תזונה אורתומולקולרית, מחבר ספר, ''רפואה כמוסה: הכוח האמיתי של ויטמין C'' אתר: http://www.naturalmedicine.co.il/ הרשמו באתר לקבלת טיפים שבועיים. דוא"ל dolev@naturalmedicine.co.il לייעוץ, צור קשר: 0523-794092
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
