הסכם הסחר שבין ישראל למדינות דרום אמריקה - שאלות ותשובות 

עו"ד גיל נדל, עו"ד עומר וגנר

לאחרונה, בחודש אוגוסט 2011, נכנס לתוקפו הסכם הסחר החופשי שבין ישראל לארגנטינה, עם אישור ההסכם בארגנטינה, ובעקבות זאת תוקן צו תעריף המכס על מנת לקלוט את ההסכם.

הסכם זה עם ארגנטינה הוא חלק מהסכם כולל של מדינת ישראל עם מדינות המרקוסור בדרום אמריקה (ברזיל, ארגנטינה, פרגוואי ואורוגוואי) שנחתם בסוף שנת 2007, ונכנס לתוקפו ביחסים שבין ישראל לברזיל, אורוגוואי ופרגוואי בחודש יוני 2010.

ש: מדוע הסכם זה הוא כה חשוב ליצואנים ויבואנים ישראלים?

ת: ברזיל היא הכלכלה השמינית בגודלה בעולם, והיקף היצוא הישראלי לברזיל, לדוגמא, בשנת 2007, עמד על כ-650 מיליון דולר. היבוא מגוש המרקוסור לישראל בשנת 2007 עמד על כ-700 מיליון דולר, מחצית הסכום מברזיל. הפחתה או ביטול של מכסים הדדים בין המדינות תגביר את האטרקטיביות של יבואנים ויצואנים ישראלים.

ש: מה מטרתו של הסכם הסחר?

ת: הסכם הסחר החופשי נועד להפחית את מכסי המגן המוטלים על מוצרים בסחר בין המדינות, והוא מאפשר הקלה או ביטול של מכסים על מוצרים, בחלוקה לפי חמש קבוצות, בסדר היררכי, מן הקל אל הכבד.

ש: איך מוגדרים המוצרים בהסכם הסחר ?

ת: המוצרים מוגדרים על פי הסיווג שלהם לצרכי המכס, זאת מאחר וסיווג המכס בישראל ובמדינות דרום אמריקה דומה מאד, ומבוסס על שיטת סיווג המכס של ארגון מכס העולמי.

ש: מהן הקבוצות השונות של המוצרים בהסכם הסחר?

ת: בקבוצה אחת, שתכלול את רוב המוצרים, יבוטלו במלואם כל המכסים ביבוא ממרקוסור לישראל במועד כניסתו לתוקף של ההסכם. בשלוש קבוצות נוספות יבוטלו המכסים במספר שלבים (ארבעה, שמונה או עשרה) בהתפרשות על פני מספר שנים. בקבוצה האחרונה, תוענק מכסה מקסימלית של יבוא בפטור ממכס לכל שנה, או פטור ממכס רק ביבוא/יצוא למדינה מסוימת ולא לכל מדינות המרקוסור.

ש: מתי ההסכם נכנס לתוקפו?

ת: מועד כניסתו לתוקף של ההסכם לגבי ברזיל, פרגוואי ואורוגוואי חל ביוני 2010, בעוד ביחס לארגנטינה, מדובר רק בחודש ספטמבר 2011.

ש: מה נחשב כמוצר מקור ישראלי, בעת יצוא מישראל למדינות דרום אמריקה או להיפך?
 
ת: מוצרים המיוצרים במלואם בישראל תוך שימוש ברכיבים ישראלים, נחשבים כמוצרים כאלה. השאלה מתחילה כאשר מדובר במוצרים שיוצרו בישראל תוך שימוש ברכיבים או חומרי גלם זרים, והשאלה איזה תהליך יהפוך את המוצרים לנכללים בגדר ההסכם וזכאים להטבות מכס.

ש: האם רכיבים מדרום אמריקה בעת ייצור בישראל נחשבים כרכיבים זרים או מקוריים?

ת: ההסכם קובע כי חומרי גלם שמקורם במדינות המרקוסור לא ייחשבו כזרים אם נעשה בהם שימוש בעת ייצור בישראל, ולהיפך. כלומר, רק חומרי גלם שיוצרו מחוץ לישראל או מדינות המרקוסור, ייחשבו כזרים לעניין זה.

ש: כאשר הייצור בישראל כולל חומרי גלם זרים, אילו תהליכים לא מקנים מעמד של מקור?

תהליכים פשוטים כמו רחיצה, צביעה, גיהוץ, קילוף, השחזה, ניפוי, דילול, אריזה, הרכבה פשוטה או ערבוב, ושחיטת בעלי חיים – על פי ההסכם, לא יקנו לחומרי הגלם הזרים מעמד של מוצר מקור ישראלי.

תהליכים פשוטים כאלה בדרך כלל אינם משנים את מהות המוצר, ולא את סיווגו לצרכי המכס.

ש: אילו תהליכי ייצור בישראל מקנים מעמד של מקור?

ת: תהליכי ייצור שגורמים לשינוי בפרט המכס ברמה של 4 ספרות. הכוונה היא שיש להשוות מה היה פרט המכס בו סווגו חומרי הגלם הזרים המיובאים לישראל, לעומת פרט המכס בו מסווג המוצר המוגמר בעת היצוא מישראל לדרום אמריקה. אם מדובר בפרט מכס שונה, התקיים שינוי מהותי והמוצר יוכל להיחשב כמוצר מקור ישראלי.

לדוגמא, אם חברה מייבאת מהולנד לישראל כוהל בריכוז הגבוה מ-80%, שסיווגו בפרט 22.07, ומייצרת ממנו בישראל וודקה, שסיווגה בפרט 22.08, מדובר בשינוי סיווג ברמה של 4 ספרות שנחשב כשינוי מהותי שהופך את המוצר לישראלי. 

ש: האם כל תהליך ייצור גורם לשינוי סיווג ברמה של 4 ספרות על פי דרישת ההסכם?

ת: תנאי כזה של שינוי סיווג ברמה של 4 ספרות אינו מתקיים בכל המקרים בו מתבצע תהליך ייצור, אף שלעיתים מדובר בתהליך ייצור ארוך ומורכב. 
לעיתים, תהליך ייצור עשוי לגרום לשינוי סיווג של חומרי גלם זרים ברמה של 6 ספרות,   כאשר 4 הספרות הראשונות נותרות זהות לאחר ביצוע תהליך הייצור, ורק 2 הספרות האחרונות משתנות. במצב כזה, תהליך יצור כזה לא יעניק למוצר מעמד מקור. 

ש: אם לא התקיים שינוי סיווג ברמה של 4 ספרות, האם הכל אבוד?

ת: לא. ההסכם קובע דרך שנייה המקנה למוצר מעמד מקור ונחשבת כיוצרת שינוי מהותי, והיא תהליך ייצור בו ערך חומרי הגלם הזרים שנעשה בהם שימוש, הוא עד 50% ממחיר המוצר בשער המפעל (כלומר: ערך המוצר EXW ביצוא מישראל למרקוסור, ללא עלויות הובלה כלשהן). ביחס לפרגוואי נקבע כלל מעט מקל יותר, וערך החומרים הזרים יכול להגיע עד 60% ממחיר המוצר בשער המפעל.

באיזה תנאי קל יותר לעמוד- שינוי סיווג ברמה של 4 ספרות, או שימוש בחומרי גלם זרים עד 50% ממחיר המוצר בשער המפעל?

הכלל המאפשר שימוש בחומרי גלם זרים עד ל-50% משווי המוצר בשער המפעל, מאחר והיצואנים הם אלה שקובעים את מחיר המוצר ואת הרווח הסביר שיש להפיק בגינו. לפיכך, במידה מסוימת כלל זה מעניק ליצואנים ישראלים מידה של שליטה המאפשרת להם לעמוד ביתר קלות בתנאי הסכם הסחר.

ש: האם יש כללי מקור נפרדים ביחס לכל סוג טובין או שכללי המקור הם אחידים ביחס לכל הטובין?

ת: כללי המקור בהסכם הסחר עם מדינות המרקוסור הם אחידים, ונוגעים לכל סוגי המוצרים המסווגים בכל פרטי המכס.

ש: האם הסכם הסחר עם המרקוסור דומה להסכם של ישראל עם ארה"ב או אירופה, בעניין כללי המקור?

ת: הסכם הסחר עם המרקוסור דומה להסכם הסחר להסכם הסחר של ישראל עם ארה"ב משום שגם בהסכם עם ארה"ב קיימים כללי מקור אחידים ביחס לכל המוצרים. ההסכם שונה מהסכם הסחר עם מדינות האיחוד האירופי, שם נקבע כלל מקור שונה לכל מוצר, לפי סיווגו לצרכי המכס.

ש: האם כל תהליכי העיבוד חייבים להתבצע בישראל או במדינות המרקוסור?

ת: בעיקרון, כן. יחד עם זאת, קיים חריג הקובע כי ניתן לבצע עיבוד מזערי מחוץ לישראל, בתנאי שאותו עיבוד מקנה למוצר ערך מוסף שלא עולה על 15% ממחירו בתנאי FOB.

ש: איך נקבע המקור של ערכות, הכוללות מספר פריטים הנמכרים או מיובאים יחד?

ת: הכלל במקרה כזה הוא כי הערכה כולה תיחשב כמקורית, בתנאי שהיא כוללת פריטים זרים (לא מישראל ולא מן המרקוסור) שערכם אינו עולה על 15% משווי הערכה כולה בשער המפעל.

ש: מהן "תעודות מקור"?

ת: על מנת ליהנות מהטבות הסכם הסחר, יש לצרף למשלוחי היבוא/יצוא תעודות מקור חתומות על ידי היצואן, המאשר כי מדובר במוצרים מקוריים.

ש: כמה זמן צריך לשמור תעודות כאלו?

לפי ההסכם, על היצואן שהנפיק תעודת מקור לשמור לפחות שלוש שנים מסמכים וראיות התומכים במקור הטובין.

ש: מדוע צריך לשמור תעודות כאלו?

ת: רשות המכס של המדינה המייבאת עשויה לשלוח תעודות כאלה לאימות במדינה המייצאת, על מנת לבדוק את נכונות המידע שסופק בהן, לעיתים מספר חודשים או שנים לאחר מועד היבוא.

ש: מה קורה אם רשות המכס במדינה המייבאת לא קיבלה מידע מספק לצורך האימות?

ת: במצב בו היצואן לא שיתף פעולה, פשט רגל, או שרשות המכס במדינה המייבאת לא קיבלה די מידע לאמת את מקור המוצר, נוהגת רשות המכס לבטל את הפטור שניתן ממכס, ולדרוש תשלום מכס מן היבואן.

ש: איך יכול היבואן להגן על עצמו מדרישות כאלה מבעוד מועד?

ת: מכיוון שכל המידע אודות מקור הטובין ותהליכי העיבוד שהתבצעו בהם נמצא בדרך כלל אצל היצואן, על מנת להגן על עצמו ממצבים כאלה, מומלץ ליבואן לציין בהסכם בכתב בינו לבין היצואן, כי היצואן מתחייב לשמור הוכחות בדבר מקור הטובין גם לתקופה העולה על 3 שנים, וכי אם תתבטל העדפת המכס מכל סיבה שהיא, והיבואן יידרש לשלם מכס- יישא היצואן בתשלומי המס במקומו. 

 

עו"ד גיל נדל עוסק בתחום דיני יבוא ויצוא, מסי יבוא ומסים עקיפים, חוזים בינלאומיים, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני. עו"ד נדל מרצה בפורומים מקצועיים רבים כגון מכון היצוא, לשכת עורכי הדין, ארגוני סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים, איגוד שלכות המסחר ועוד. לעו"ד נדל מדור קבוע בעיתון "תעשיות", במגזין PORT 2 PORT, ובפרסומים נוספים. חומר נוסף מאת עו"ד נדל ניתן להוריד באתר האינטרנט, בכתובת http://www.nadel-law.co.il האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי.
מידע על ספרים מפרי עטו של עו"ד גיל נדל ניתן למצוא באתר האינטרנט: http://www.tradelibrary.co.il

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי