ליל זוליכה הוא תאור ליל פיתויים ארוטי של יוסף על ידי אשת פוטיפר
דמותה של אשת פוטיפר הפכה לסמל האישה המפתה, המנצלת את מעמדה מצד אחד ואת יצריו של יוסף מצד שני [בימינו היו מגדירים את המקרה כמקרה מובהק של הטרדה מינית].
זוליכה הוא שמה של אשת פוטיפר, על פי המדרש והאגדה.היא גם מופיעה כזולייכה, סוליקה וזליכה [בכל הפסוקים בחומש בראשית העוסקים באשת פוטיפר ,לא נזכר שמה].
בסיפורי יוסף, בסוף ספר בראשית, נמצא סיפורה של אשת פוטיפר, שר הטבחים המצרי, שבחצרו נתגדל יוסף. מסופר כי יוסף נמכר לסריס פרעה :פוטיפר. הוא מצא חן בעיני אדוניו והופקד על הבית. ברכת ה' שרתה בבית פוטיפר בזכותו של יוסף.
אשת פוטיפר ביקשה לפתות את יוסף שישכב עמה אך הוא סרב פעם אחר פעם. באחד הימים, כאשר שניהם היו מצויים לבדם, אשת פוטיפר הפצירה בו שוב ואף אחזה בבגדו. יוסף נמלט והניח את בגדו בידי אשת פוטיפר.
אשת פוטיפר רקמה האשמה נגד יוסף וטענה כי הוא ניסה לאונסה. פוטיפר כעס עליו והשליך אותו לבית הסוהר של אסירי המלך, שם חינו של יוסף המשיך להיות ניכר גם בעיני שר בית הסוהר.
חז"ל הקדישו מדרשים ואגדות רבות לסיפור יוסף ואשת פוטיפרהם רא במקרה את אחד המבחנים המוסריים הגדולים שעמד בהם יוסף הצעיר, ובעמידתו בפיתויה של אשת פוטיפר התחשלה דמותו כמנהיג גדול וראוי לבני ישראל.
חז"ל הדגישו את עמידתו של יוסף בפיתוי ,כביטוי לצדיקותו ולזכויותיו כבנו של יעקב. כך למשל נאמר בתלמוד הבבלי: "באותה שעה [שעת הפיתוי], באתה דמות דיוקנו של אביו ונראתה לו בחלון. אמר לו: 'יוסף, עתידין אחיך שיכתבו על אבני אפוד ואתה ביניהם. רצונך שימחה שמך מביניהם?' מיד פרש יוסף ולא חטא" [מסכת סוטה].
רש"י, אומר כי אשת פוטיפר עשתה זאת לשם שמים,זאת משום שראתה באצטרולוגין שלה שעתידה להעמיד בנים ממנו, ולא ידעה אם ממנה או מבתה" [רש"י בפירושו לבראשית]. חטאה של אשת פוטיפר כלפי יוסף מלמד כי אף שעשתה לשם שמיים, בפועל, כוונותיה לא היו לגמרי טהורות. זוהי אחת הסיבות לתפיסתה כ"ארורה" בעיני רש"י.
סיפור המכונה 'סיפור האחים', הוא אחד מהסיפורים הידועים במצרים הקדומה. הסיפור הוא על יוסף ואשת פוטיפר ופותח במדרש:
"אמרו רז"ל (=רבנינו זכרם לברכה): פעם אחת נתקבצו המצריות ובאו לראות יופיו של יוסף. מה עשתה אשת פוטיפר? נטלה אתרוגים ונתנה לכל אחת ואחת מהן, ונתנה סכין לכל אחת ואחת, וקראה ליוסף, והעמידתו לפניהן.
כיוון שהיו מסתכלות ביופיו של יוסף - היו חותכות את ידיהן. אמרה להן: "ומה אתן בשעה אחת כך, אני שבכל שעה רואה אותו - על אחת כמה וכמה!" [תנחומא]
אמנים רבים אהבו לתאר את המשתה שעורכת אשת פוטיפר לחברותיה. בעקבות מדרש זה מובא הסיפור גם בקוראן, ובו ניתן שם לאשת פוטיפר, זוליכה.
בספרות היהודית מסמל סיפור הפיתוי של יוסף את צדיקותו של יוסף - כנגד מוסריותה המפוקפקת של אשת פוטיפר. לעומת זאת,בספרות האיסלמית מקבל הסיפור תפנית עלילתית והופך לסיפור אהבה סמלי, שבסופו זונחת אשת פוטיפר את דרכיה הנלוזות.
בספרות העברית החדשה נזכרה זוליכה ביצירותיהם של אברהם שלונסקי, בשירו "ליל זוליכה", ובסיפוריו של יעקב הורוביץ.
הביטוי "ליל זוליכה", הפך לתיאור של ליל פיתויים ארוטי.
אסתי-הילינג אנרגטי,מאסטר רייקי מדריכה ומטפלת,תקשור. מוסמכת לפרחי באך ומלחי שוסלר קוראת בקלפי טארוט,אושו,קבלה ,כתיבה,חוברות לכל נושא בתחום ההוליסטי ועודesterrevka8@walla.co.il http://esterrevka84.cafe.themarker.com/> מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
