פיצויים בגין נזקי לשון הרע - דוגמאות מהפסיקה 

במאמר זה נסקור בקצרה שלושה פסקי דין בהם נקבעו פיצויים לפי חוק איסור לשון הרע.

ת"א (חיפה) 5733/00 פייג נ' יצחק

רו"ח פייג וד"ר יצחק, שניהם פעילים ציבורית בקריית שמואל. ד"ר יצחק פרסם על פייג שעיריית  חיפה "העשירה אותו בזכויות בנייה בלתי חוקיות בשווי של עשרות אלפי דולרים…".

עקב כך הגיש פייג לבית משפט השלום בחיפה קובלנה פלילית לפי סע' 8 לחוק איסור לשון הרע נגד יצחק, בה הורשע האחרון בטענה כי הוא "הבאיש את שמו" של פייג ללא צורך, בכך ש"ייחס לו מעשים פליליים ופסולים".

לאור זאת, הגיש פייג נגד יצחק תביעה אזרחית לפי סע' 7 לחוק איסור לשון הרע. השופט ציין שבמקרה זה נכון לפסוק פיצויים ללא הוכחת נזק לפי סע' 7א(ג) לחוק איסור לשון הרע.

בבואו לפסוק את גובה הפיצויים לפי חוק לשון הרע, זקף השופט לחובת הנתבע את העובדות הבאות:

1. פרסום משפיל בתפוצה נרחבת- מדובר בפרסום משפיל ומבזה שהופץ לכל בתי האב ובתי הכנסת בקרית שמואל.

2. "בכוונה לפגוע"- משעה שהנתבע הורשע בקובלנה שהוגשה נגדו, נמצא שהפרסום היה בכוונה לפגוע בתובע.

3. מוניטין- יש לשמור על שמו הטוב והמוניטין של התובע לאור עיסוקיו ומעמדו הציבורי.

מאידך, זקף השופט לזכות הנתבע את העובדה שבינו לבין התובע קיימת יריבות ממושכת, את ההגנה על חופש הביטוי – שאף היא אחת מתכליות חוק איסור לשון הרע – ואת העובדה שבין השניים מתנהל מאבק פוליטי.

לבסוף נקבע, כי על הנתבע לשלם פיצויים בסך 60,000 ש"ח, שהוא "סכום העולה, אך מעט, על הרף התחתון בסך 50,000 ש"ח, מקום שעסקינן ב'דיבה רגילה'", לפי סע' 7א(ב) לחוק לשון הרע.

ת"א (חיפה) 17848/07 מנחם נ' שפיגלר ותביעה שכנגד

בפסק דין שניתן לאחרונה, בתאריך 30.10.11, מצא בית משפט השלום בחיפה את עו"ד איל מנחם אשם בשתי עבירות לפי סע' 7 לחוק לשון הרע: א. הוא סייע לכתיבת מכתב המאשים את מר שפיגלר בקבלת "דמי שתיקה" ושלשולם לכיסו. ב. הוא פרסם מכתב שכתב בעצמו המכיל ביטויים פוגעניים נגד שפיגלר שנועדו להשפילו, לבזותו ולפגוע במשרתו, במשלח ידו או במקצועו.

השופטת קבעה, כי מטרת המכתבים היתה אך ורק לפגוע בפרנסתו של שפיגלר. היא זקפה לחובת עו"ד מנחם את העובדה שהמכתבים הופנו לבעלי הדירות בבניין ולא למעסיקו של שפיגלר, ועל כן אין להם "ערך פודה מוגן לפי ערכי חופש הביטוי", וכן שמדובר במעשים משוללי רסן שנעשו על-ידי עורך דין בישראל.

לאור זאת, היא חייבה את עורך דין מנחם לפצות את שפיגלר, לפי סע' 7א(ג) לחוק איסור לשון הרע, בסכום של 100,000 ש"ח בגין המכתב שסייע בכתיבתו וב- 30,000 ש"ח בגין המכתב שפרסם בעצמו.

ע"א 89/04 נודלמן נ' שירנסקי

ד"ר יולי נודלמן פירסם ספר על השר לשעבר נתן שירנסקי, הכולל התייחסויות קשות ופוגעניות במיוחד כלפי האחרון.

בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל את תביעת לשון הרע שהגיש שירנסקי לפי סע' 7 לחוק איסור לשון הרע, וחייב את נודלמן לשלם לו פיצויים בסך 900,000 ש"ח. כן אסר בית המשפט, לפי סע' 9 לחוק לשון הרע, על המשך הפצת הספר, והורה למערער לפרסם על חשבונו הודעה בעיתונים שונים בדבר תוכן פסק הדין שניתן בענין זה.

נודלמן ערער לביהמ"ש העליון, שהפחית את סכום הפיצויים ל- 500,000 ש"ח, בטענה שיש להתחשב ביכולתו הכלכלית של הנאשם שעה שביהמ"ש מעריך את הפיצוי הראוי על פגיעת לשון הרע. כך יש להבחין בין מפרסם שהוא גוף תאגידי גדול או יחיד בעל הון לבין מפרסם יחיד בעל יכולת כלכלית מוגבלת. זאת על אף שאין לכך איזכור בחוק לשון הרע.

סיכום

במאמר זה סקרנו שלושה פסקי דין לעניין פסיקת פיצויים לפי חוק לשון הרע. היזהרו מלפרסם דברים שעלולים ליפול תחת חוק לשון הרע. 

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי