הרפתקאה בסטודיו להדפס רשת 

בוקר. נסיעה בכביש 6 לאורך שדות ונוף שפלת יהודה - חילופי עונות משאירים רישום על השדות -
ענן מטיל צל, ציפורים חונות למנוחה, עץ משיר עליו או מגדל פרי חדש.
האויר מריח חקלאות והגלגלים שועטים אל כפר נוער שמארח את סדנת הדפס הרשת של איילת עמית בתוך מרחבי הירוק - כפר הנוער "כנות".

חניה במגרש סמוך למסגריה, קולות יצרניים של אש מלחכת מתכת , יחד עם קולות הטרקטור מענף הנוי הסמוך - וברקע געיית הפרות והעגלים החדשים ברפת.
חוות הסוסים במרחק מה והשדות הנשקפים מעבר לגדר - משלימים את תמונת הנוף של יום עמל מהנה שמצפה בסטודיו.

הבוקר נפתח בהסטה של הדלתות הכבדות הכחולות - מאחוריהן ניכרות שאריות של צבע וזרזיפי אור מסדקי התקרה. אפילה קרירה וצנצנות צנצנות קורנות צבעוניות ממתינות על שולחנות האור.
פינת הקפה ממתינה למילוי מחודש של הקומקום וקופסת העוגיות ממתינה לסקרן התורן שיבדוק מה בתוך הכלי הורוד הזה שמצוירות עליו פרות.
סביב סביב מונחות מסגרות עץ כבדות ועליהן מתוחות רשתות לבנות - כמו עיניים המתבוננות ומצפות לראות את החדש.
חבלים מתוחים מעוטרים באטבי עץ מחזיקים ניירות מודפסים בגדלים שונים - שאריות של עבודת האמנות, של מבקרי הסדנה האחרונה או ההכנות לתערוכה הבאה.
הצנצנות נפתחות וריח של צבע מציף את החלל. מגבי העץ כבר עומדים הכן על שולחן האור.
קפה ראשון ומיד אחריו בוחרים מוזיקה ?ומתייצבים ליד השולחן - גליונות נייר מחכים לתורם לקבל את מנת הצבע הראשונה.

רשת בגודל מתאים לנייר נבחרת לעבודה, מונחת מעליו וממתינה להחלטה איזה צבע או תערובת צבעים תכבוש את הנייר בהינף מגב ראשון.

שכבה שמנתית של צבע מונחת בקצה הרשת המתוחה והמגב מטביע את חותמו במריחות נמרצות המחדירות את הצבע דרך הרשת אל מצע הנייר הממתין בדומיה.
קול חיכוך המגב ברשת, מצביע על מעבר מוצלח של צבע - הרשת מתרוממת ומבט של הפתעה בעיניים - הצבע יצר יצירה מיוחדת בשיתוף בין ידיים לרשת -
ו...הנייר ניתלה לייבוש.
חצי שעה עברה ושורה צבעונית ותלויה ממתינה לשלב הבא של מפגש עם ידיים יצירתיות.
כמה מגזרות, עשבים מן החוץ, דבק מיוחד- כל אילו ועוד - יצרו ריקוד של צבעים בעל משמעות בשכבה השניה של ההדפס.
הרשת ממתינה בהכנעה - סופגת עוד ועוד מריחות מגב- והניירות הצבעוניים צוברים שכבות שמגלות טפח ומסתירות טפחיים- או להפך
כשנוצרת לה העבודה היחודית לכל יד ויד הנוגעת בצבע.
על חלקם ישולב גם צילום של דמות נוסטלגית או נוף - בטכניקה צילומית מיוחדת - והשמש כמשאב של אור, תצרוב אותם ברשת בקרניים עוטפות.

עברו עוד קפה או כוס מים ומנוחה על הספות - השכבות יבשו - החיוך נמתח - האיברים לאים.
קצת חיתוך בגליוטינת נייר- ושורת יצירות ניצבות בגאוה על שולחן מול עיניים בורקות.



תם יום סדנה בסטודיו להדפס רשת - עד הפעם הבאה...