אברהם ויעקב היו רועי צאן, היו נודדים ממקום למקום, חלק מהנדידה נבע מהימנעות מעימות עם התושבים בארץ. רק יצחק נטע וזרע וישב במקום קבוע. יצחק נולד בארץ וחי כל ימיו בארץ.
שליחןתו של יצחק מוגדר-"בשדה". שכון בארץ-הכוונה גור בארץ. בעיקר על ידי נטיעות וניצול הקרקע-השדה. הקרקע היא תשתית יצוקה לקביעות- לדורות.
כאשר אדם מתנחל-יושב בקרקע שבארץ ישראל הוא מקיים מצווה חשובה- של ישוב הארץ, קיימים גם שפע מצוות הקשורות בקרקע- והן מעשירות את האדם.
כמו ביכורים, תרומות ומעשרות, נתינה לאחרים-לעניים, לקט פאה ושכחה, בכך האדם העמל בקרקע לגידול הצמחים משלב שפע מצוות ההופכים הישיבה בקרקע למשמעות ערכית וחשובה-לערך רוחני. לא רק כלכלי,
יצחק כאיש שדה- האמין יותר ויותר בבורא עולם-הדואג לברכת השדה. שהרי בתפילתנו-ידאג הקב"ה לגשמים ולצמיחה מיטבית של הזריעה והנטיעות, מה עוד שישיבה בקרקע והתנחלות בה, מקדשת את המקום והופכת אותו למקום קבע.
המילים "שכון בארץ" מבהירה לנו חשיבות נטיעת העצים אך מוסיפה משמעות לנטוע את האמונה, את השמים את בורא עולם בארץ.
כפי שהרמב"ם מדגיש במורה נבוכים(ח"ג פרק נ"א)שהעמל הקשה בעבודת האדמה חשובה – אך התכלית-המטרה- היעד החשוב הוא לבנות עם,מדינה שתגביר את האמונה בקב"ה. יצחק מלמדנו-שיש להתקרב באמונתנו לבורא עולם, לא רק בקרקע בעמלנו לנטוע ולעזור לחלשים, אלא לשלב בעבודת הקרקע גם תפילה. לכן מודגש שאת תפילת מנחה תיקן יצחק. להבהיר לנו- שגם האדם הטרוד –והעסוק כל היום בעבודתו, במלאכתו, עליו לזכור את ייעודו בחיים. תפילת מנחה באמצע יום העבודה, מזכירה לכל אחד מאיתנו שגם באמצע העמל עלינו לא לשכוח חשיבות האמונה והתפילה לקב"ה.
הרב קוק-( בעולת ראי"ה עמ י"ג) מדגיש שכאשר האדם עובד ועמל באדמתו-ומשלב תפילת מנחה –ותורה הרי הכל נעשה בשירה-גם גידול הצמחים- הכל הומה, שואף, עורג ושוקק לחמדת שלמות מקורת העליון...
פיתוח אישיותו הייחודית של האדם מהותית וחשובה ביהדות, כל אדם חייב ללמוד, להתפלל ולהתפתח מבחינה שיכלית ואנושית, אך תמיד עליו לשלב לב טוב ולעשות הכל עם רגש עמוק. שילוב מהותי של אינטליגנציה שיכלים עם אינטליגנציה ריגשית .אך היהדות מבוססת על שילוב ייחודיות מתוך אחדות. פיתוח האדם חייב להיות משולב עם אהבת אדם, נתינה וכבוד לאחר.
"שכון בארץ" חשוב ועקרוני, אך חובה עלינו לשלב התייחסות לאחר.כפי שמצוין בפרקי אבות – העולם עומד על התרה העבודה וגמילות חסדים.פרשת זיווגם של יצחק ורבקה המודגש בפרשתנו מבהירה לנו משמעות גמילות חסדים הקשורה קשר הדוק לתורה ועבודה.
אדם הלומד תורה ומתפתח מבחינה שיכלית ומשלב עבודה כדי לפרנס את משפחתו וילדיו- לא די בכך, חובה עליו לשלב גמילות חסד , אהבת אדם, עזרה לזולת ונתינה.
כאשר מעיינים היטב בפרשה,ניתן ללמוד את דרך הקשר שנוצר בין יצחק לרבקה. עבד אברהם-אליעזר בוחר את רבקה בעיקר בקיום המצווה החשובה של "גמילות חסד", רבקה שרצה הלוך ושוב לבאר כדי לתת מים לגמלים, מראה לנו על טיבה האיכותי בגמילות חסד-בטוב ליבה.
אנו רואים בפרשתנו השילוב הנפלא והחשוב ביהדות "שכון בארץ" –חשיבות הישיבה בארץ, רכישת הקרקע והתיישבות בה. לשלב בעבודה –תפילה ולימוד תורה והכל חייב להיות עם לב טוב, נתינה אהבת הבריות וגמילות חסד.
תמיד...תמיד ...כל חיינו עלינו ללמוד מפרשת חיי שרה שיש לשלב תורה עבודה וגמילות חסד.
- תואר ראשון ושני במדעי הטבע-ביולוגיה
- תואר שלישי בחינוך במנהיגות
משרות במשרד החינוך:
- 3 שנים מפקח על מדעי הטבע
- 12 שנים מפקח כולל
- 10 שנים מפקח מחוזי
בכל תחום פיתח מנהלים כמנהיגים, אשר הגיעו להישגים הטובים בארץ באזורם
ב6 שנים האחרונות מרכז את הקורס המכשיר מנהלים בבר אילן, וכמובן מלמד חינוך ומנהיגות באוניברסיטה ובעוד 3 מכללות.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
