בסוף כל שנה נוהגים מעסיקים לשלם לעובדיהם מענקים ותשלומים אחרים, שאינם חלק מהשכר הרגיל. המוסד לביטוח לאומי מכנה תשלומים אלה בשם כללי - "תשלום נוסף".
"מהו תשלום נוסף"?
על פי תקנות הביטוח הלאומי, תשלום נוסף הוא שכר שניתן לעובד, נוסף על שכרו הרגיל, למעט הפרשי שכר. ב"תשלום נוסף" יכולים להיכלל בין היתר רכיבי השכר הבאים: ביגוד שנתי, דמי הבראה שנתיים, משכורת י"ג , בונוס, מענק השתתפות ברווחי המעסיק, מענק יובל, ביטוח רכב ומימוש אופציות במסלול פירותי.
אם שיעור סך התשלומים הנוספים באותו החודש עולה על 25% מהשכר החודשי הרגיל של העובד או שווה לו, התשלום הנוסף מחולק לשנים עשר חודשים: החודש שבו שולם ועוד 11 חודשים אחורה שבהם העובד עבד, והחבות בדמי ביטוח מחושבת מחדש לכל החודשים הקודמים. אם שיעורו של ה"תשלום הנוסף" נמוך מ- 25% מהשכר החודשי הרגיל, התשלום הנוסף מצורף לשכר החודשי הרגיל, בחודש שבו התשלום שולם.
המעסיק מדווח על פריסת התשלום הנוסף בדו"ח נפרד בחודש שבו התשלום שולם.
לדוגמה: לעובד שעבד בכל החודשים בשנת 2011 אצל אותו מעסיק במשכורת חודשית בסך 12,000 ש"ח, משולם בחודש דצמבר 2011 מענק שנתי בסך 6,000 ש"ח. פריסת ה"תשלום הנוסף" תגדיל את השכר החודשי הרגיל בכל אחד מחודשי השנה בשנת 2011 בסך 500 ש"ח.
להלן הוראות נוספות שפרסם המוסד לביטוח לאומי במהלך השנים:
1. כאשר משולם תשלום נוסף בחודש שאינו משקף את השכר הרגיל, יש להשוות את התשלום הנוסף לשכר בחודש האחרון שבו שולם שכר חודשי רגיל מתוך 12 חודשי העבודה האחרונים.
2. הפרש של תשלום נוסף מוסיפים לצורך החישוב לחודש שבו שולם התשלום הנוסף במקור לצורך ההשוואה ל-25% מן השכר הרגיל.
3. כאשר עובד אינו עובד בחודש מסוים ומקבל הטבת שכר, חודש זה אינו נחשב לחודש שבו העובד עבד.
4. אין לפרוס תשלום נוסף לחודשים שבהם העובד לא עבד. כלומר, אם קיים חודש כזה, בשל יציאה לחל"ת או בשל זכאות לגמלה מחליפת שכר, יש לפרוס את התשלום הנוסף לחודשי העבודה הכלולים בתוך 12 החודשים האחרונים (לרבות החודש שבו שולם התשלום הנוסף).
זכאות לגמלאות
עובד שקיבל תשלום נוסף שנפרס לפי התקנות, חייב לבחון אם קיבל גמלה מחליפת שכר במהלך התקופה והפריסה הגדילה את המשכורת בחודשים שמהווים בסיס לגמלה.
"תשלום נוסף" המשולם לאחר אירוע כמו לידה, תאונת עבודה וכדומה, עשוי לזכות עובד בהפרשי גמלה. מעסיק ששילם בונוס המתחייב בפריסה כאמור, פונה לביטוח הלאומי כדי לקבל בעבור העובד השלמה לגמלאות שהעובד קיבל (לדוגמה: תגמולי מילואים ודמי פגיעה למעסיק שכלול ב"תקנה 22"). כאשר עובד קיבל גמלאות מחליפות שכר כגון: דמי לידה, גמלה לשמירת הריון, דמי פגיעה ודמי תאונה, המעסיק יצייד אותו בטופס מתאים בעבור המוסד לביטוח לאומי כדי שיקבל השלמה לגמלאות שכבר קיבל.
שיהוי
בהתאם לסעיף 296 לחוק הביטוח הלאומי, יש לתבוע את הפרשי הגמלה תוך 12 חודשים מיום קבלת ה"תשלום הנוסף". כלומר, גמלת כסף משולמת לכל היותר בעבור 12 חודשים רטרואקטיבית, למעט תגמולי מילואים שעבורם נקבעה תקופה ארוכה יותר.
נכתב ע"י רו"ח אורנה צח (גלרט)
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
