אמנון אברמוביץ': כאשר התנהגות נפסדת של מרגלית צנעני... כאשר זה מסתיים בהסדר טיעון... אז בדיעבד התנהגות נפסדת מקבלת סוג של לגיטימציה ציבורית.
יאיר לפיד: אתה יודע מה, גיא? אני אקח את מה שאמנון אמר: התנהגות נפסדת זה לא משהו שאתה מפעיל עליו כזה פטיש אוויר... זה עוצמתי.
גיא פלג: לא מדובר פה בהתנהלות נפסדת.
אברמוביץ' הפומפוזי מפריח לאוויר את המילה "נפסדת", לפיד מתלהב ממנה ומאמץ אותה, ופלג מגיב לדברים תוך שימוש באותה מילה. זה תופס את תשומת לבי. אני מנסה להבין למה אמנון אברמוביץ' משתמש במילה הזאת ולמה זה מעצבן אותי, ומחפשת את הפירוש שלה במילון אבן שושן:
1. פגום, פסול, מושחת: "בעלי דעות נפסדות ונעוות" (שמעוני, הביבר 48).
2. ניזוק, סובל הפסד: "יש זריז ונשכר ויש זריז ונפסד, יש שפל ונשכר ויש שפל ונפסד" (פסחים נ:).
3. בטל, כלה, אבד: "והם הווים ונפסדים תמיד" (רמב"ם, יסודי התורה ב ג).
המשמעות קשה.
אני מחפשת את המילה בגוגל:
- וינשטיין לפצ"ר: "כתובות הנאצה - צעד בריוני נפסד"
- ברק על המסמך המזויף: "מהלך נפסד שכמעט הצליח"
- "איש הקש" של גאידמק: "כתב האישום נגדי נפסד".
נראה שעבור המשתמשים בה, המילה הזאת, שנראית תמימה במבט ראשון, היא תחליף טוב למילים אחרות, קשות יותר, על המעשה, על המהלך או ההתנהלות, הנוהג, הדיבור. עדיף להגיד "נפסד" מאשר דוחה, מעצבן, מגעיל, נואל, פגום, מגונה, פסול, לקוי, מושחת, נאלח, מאוס, נתעב, מתועב, נבזה, נקלה, בזוי, שפל, נבזי, חזירי, מחורבן, דפוק.
"נפסד" עושה את העבודה. כמה פשוט וקל, כמו המילה "הזוי", שכמעט אף אחד לא יכול בלעדיה. הכל הזוי. לגמרי!
כמומחית לזיהוי מגמות או אופנות של מילים אני מניחה שהמילה "נפסד" לא תהיה פופולרית כמו "הזוי", "ניצול ציני", "סוג של" ועוד.
אולי מפני שהיא גבוהה מדי. אולי היא הזויה או נפסדת. אולי אני עושה בה סוג של שימוש ציני. לעמוד דברים מעצבנים בשפה העברית
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
