העולם של העצמאי ,בעל העסק , גדוש מונחים אשר הרבה פעמים קשה לו , לאותו עצמאי ,להבין אותם . חוסר ההבנה יחייב אותו בשלב מסויים או להניח למונחים הנ"ל לעבור לידו בשקט (כך הוא חושב) או במקרה הטוב להתייעץ עם אנשי מקצוע ולפעמים להגיב לפי האינטואצייה .
מעטים מאוד המקרים שבהם יקח העצמאי יוזמה וילמד את הנושא ..
יתרה מזאת ,המערבולת של המונחים הינה דינמית מאוד ודי מסחררת , והגרוע מכל שהעצמאי חייב לחיות בתוכה .
מע"מ ,מס הכנסה ,רווח והפסד ,בנק ,ריבית ,אובליגו ,נכיונות ,חריגה ,אשראי ,חסכון,בטוח חיים,תלושים , בית משפטי ,תקציב ,כונס נכסים ,קופות גמל , וזאת רק רשימה חלקית !
ואם נעלה מדרגה ,פנסיה ,בורסה ,סאבפריים ,מניות ,אינפלצייה ,מדד ,מחירי התשומות ,בנק מרכזי וכדו' .
לעצמאי המסכן , אין סיכוי .
ואני אנסה למנות כמה סיבות להיעדר הסיכוי :
א- לעצמאי אין את הזמן הפנוי בכדי לחקור דברים (במיוחד חדשים) והוא שקוע עד צואר בלהביא פרנסה ולגמור את החודש . המצב בולט יותר בעת האטה במשק (מחסור בהכנסות) ובזמני אנפלצייה (עליית מחירים והתייקרות מוצרים) .
ב – העצמאי הממוצע מעולם לא קיבל חינוך פיננסי , לא בילדותו ,בבית או בבית ספר ,ולא בבגרותו . וזאת למרות שעולמו של העצמאי חג סביב הכסף ורווי במונחי הכסף .הוא חושב שהוא מבין במה מדובר אך לא כך פני הדברים .
בהיעדר חינוך פיננסי ,ריבוי המקרים שהוא נתקל בהם במונחי הכסף בחיי היום יום ,רק מגדיל את טעויותיו ומגביר את לחציו . הוא רואה את הכסף אך ברוב המקרים הוא אינו יודע בוודאות לאיפה נעלם הכסף או במילים אחרות מי לקח לו את הכסף .
לקוח שפונה לרואה חשבון ובפיו משאלה לבדוק לו כמה גובה ממנו הבנק או לבדוק לעומק חשבון של ספק או לנתח בשבילו את החיובים בכרטיס האשראי או טוען שהוא משלם הרבה מיסים ,הוא בעצם מבקש לדעת איפה נעלם הכסף שהוא הרוויח !
ג – הפרסום המסיבי של הגופים הגדולים במשק מהפנט את העצמאי כמו את הצרכן הסביר .
היעדר כלים פיננסיים וכלכליים אצל העצמאי הופכים אותו לטרף קל מאוד .
הבנק מפרסם הלוואות "ומשכנתאות ברגע " ובתנאים אטרקטיביים . " וכרטיס האשראי בדואר"! האייפונים החדשים שלו ושל עובדיו מוכנים וארוזים ורק לעבור לקחת "ללא תשלום חודשי נוסף" . מפתחות הרכב מחכים אצל חברת הליסינג "ללא מקדמה " ובמימון מלא " !
הוא יודע שישנם אותיות קטנות והוא שומע ממכרים וחברים איך נפלו ברשת של הפרסום אך למרבה הפלא ,הוא ממשיך בדרכם .
ד – פירוש מוטעה של "המונח חסכון" מביא את העצמאי פעמים רבות לאיזורים מסוכנים מאוד .
במקרה אחד , הוא מנסה לחסוך בתשלומים החודשיים בכדי "לשפר" תזרים מזומנים וחותך /מבטל את הפנסיה שלו ו/או בטוח אובדן כושר עבודה .
וחמור יותר כשינסה "לחסוך" בביטוחי הפנסיה של העובדים שלו . ובכך הוא חושף את עצמו לתביעות ענק מצד העובדים ובמקרה שלו חושף את עצמו לירידה משמעותית בהכנסות במקרה וחלילה מישהו מהם נפגע .
במקרה אחר הוא גם חוסך בבנק וגם מקבל הלוואה מהבנק . הפרשי הריביות לא תמיד מעניינים אותו למרות שהם עוזרים לשפר ובאמת את תזרים המזומנים . הוא מנסה לשכנע עצמו , או שמא אחרים שכנעו אותו ,שזאת הדרך היחידה בחיים לחסוך כסף .
ואם הוא לא יעמוד בתוכנית "החסכון" הוא מתחיל לנצל אשראים שניתנו בכלל למטרה אחרת בגין פעילות שוטפת של העסק .
חסכון מסוג אחר הינו חסכון בזמן .לא פעם מנסה בעל העסק ,לחסוך בזמן תהליך העבודה .לפעמים זה עובד אך לפעמים זה גורם לפגם בייצור ,אי שביעות רצון הלקוח ,אי תשלום כסף ,תביעות משפטיות ,חזרה על עבודה וכו' . בקיצור הוצאות מיותרות שהמשמעות שלהן רחוקה מלהיות "חסכון" . כאלה ודוגמאות אחרות כמו חסכון בטיב כלי העבודה ,בבטוחים ואבטחה ,בעלויות ייעוץ ,בהשתלמויות נחוצות ,בתשלומי מיסים וכדו' , רק גורמות נזק לעצמאי .
ה- האי וודאות של הפעילות הכלכלית והפיננסית הינה עובדה מדאיגה ומתעצמת יותר בזמני משברים או מלחמות בין מדינות או משינויים גלובליים במכשירים פיננסיים ובפעילות הכלכלית הכלל עולמית . זה מתבטא למשל בשינויים בשערי חליפין ,שינויים במחירי ייבוא ,הרחבה או צמצום של שווקים פוטנציאליים וכדו' .
וכנגד , ישנה האי וודאות הפשוטה והרגילה כמו רמת המכירות , עומק הגבייה , מוצרים מתחרים ,תאונות עבודה ,החלפת ציוד שניזוק וכדו' .
ובתוך שני המעגלים הנ"ל חי העצמאי את עסקו , הקטן או הבינוני ,בכוחות עצמיים ,ללא גלגלי הצלה וללא תמיכה ממשלתית או אחרת (וזה נושא לדיון בבוא העת) .
ובעיקר חסרים לו הכלים הדרושים לניווט נכון ובטוח . כלים שירכוש ויטמיע בעסקו באמצעות הדרכה והשתלמויות ובעיקר חינוך פיננסי .
למרבה הצער אין כיום מנגנון ממשלתי או מוסדי שמחייב את העצמאי,לטובתו ולטובת הכלל , לרכוש את החינוך הפיננסי המינימלי או להשתתף בהשתלמויות ,בשונה ,כמעט מכל דבר אחר ,החל מרשיון נהיגה וכלה ברשיון של המקצועות החופשיים . אפילו הגופים שמציעים משהו בנושא הינם מוגבלים מאוד ותרומתם בספק בכלל .
אמרנו כבר ללא גלגלי הצלה , אך נדמה גם כי "מישהו" שמח מאוד שנלכד ברשת עוד עצמאי מסכן שישלם מיסים ולא יקבל קצבאות מהמדינה .
הרדיפה היומיומית של העצמאי אחרי לקוחות , ספקים ,בנקים,רשויות המס,עיריות וכו' , גורמת להרבה עצמאיים לפרוש ולסגור את העסק ובהרבה מקרים עם עול כספי וחובות לנושים .
לפי נתוני הלמ"ס רק כ- % 50 מהעסקים שנפתחו בשנת 2005 שרדו עד לשנת 2010 .
השרידות הנמוכה נמדדה בענפי שירותי אירוח ואוכל ( % 28) , מסחר סיטוני ,קמעוני ותיקונים (% 42) ובתעשייה (% 48) .
ייתכן כי העלאת נקודות התורפה משמשת בחלקה הצעות לייעול .
חלק מהדברים יכול כל עצמאי לנתחם ולנסות ליישמם .
אך חלק אחר מחייב את מעצבי המדיניות הכלכלית לשנות משהו בצורת החשיבה .חשיבה מערכתית שרואה בעצמאי חלק מהשלם .
חליל מחמוד-רואה חשבון
בעל משרד עצמאי משנת 1993
עובד בנק ישראל לשעבר
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
