על שקרים ואסטרטגיות מלחמה
איך לשקר בדרך נכונה?
שקר אינו בהכרח דבר מגונה כמו שחונכנו לחשוב – אך כדאי לנהל שקרים נכון כדי להימנע מתדמית מביכה,
כי סופו של כל שקר להתגלות.
מאת: שירית בן- ישראל
יועצת אסטרטגית, מומחית לניהול רב- תחומי, מנכ"לית חברת STS- עיצוב ארגונים מובילים בע"מ
"יש לנו משבר בארגון, לא אגיע בזמן, אל תחכי לי", אמר דן, סמנכ"ל תפעול לאשתו בטלפון. שבוע לאחר מכן, בדרכה לאחד מלקוחותיה בסיטי אירפורט נזכרה ששכחה לנעול את דלת הגג, צלצלה למשרדו של דן ובאופן מפתיע, ענה לה המנכ"ל. "איך היה ערב החברה אתמול" שאלה אותו. השתיקה שהשתררה גרמה לשניהם להבין שמישהו שיקר. זה היה תחילתו של משבר אמון בזוגיות שהוביל גם לערעור האמון הבלתי מסויג שהיה למנכ"ל, עד לאותו רגע בסמנכ"ל שלו. האם השקר היה "כדאי"?.
יש שקרים הכרחיים, כאלה שמצילים חיים
כשפסיכולוג משטרתי במסגרת עבודתו מצילת החיים, מנסה לשכנע אדם העומד על גג בנין ומאיים בהתאבדות, שהחיים שלו נהדרים, בשעה שאין לו עבודה, בן או בת הזוג נטשו אותו, ילדיו מתכחשים לו וכל חסכונותיו נשאבו במפולת הכלכלית האחרונה- הפסיכולוג משקר. אבל זה, יאמרו המסנגרים, שקר טוב, כי הוא מציל חיים, אז אולי לא כל השקרים רעים.
כשעובדת, שלא עבדה שנה מחמת דיכאון אחרי לידה מחליטה להסתיר את פיסת המידע הזו מהמעסיק, האם היא משקרת?, ובכן, על פי אמות המידה של בית הילל המחמיר- היא משקרת. מנגד, יטען בית שמאי, שהשקר הקטן הזה, במידה והאישה החלימה, יחבל בסיכוייה להתקבל לעבודה ומנגד, בהמשך, לא יפגע באיכויות עבודתה במידה ותתקבל.
"השקר מוצדק בהתאם למטרתו"
כך אמר לנין. מכאן, שיש מצבים כמו הפסיכולוג המשטרתי שמנסה לשכנע את המתאבד הפוטנציאלי שכדאי לו לחיות למורת שאיבד הכול, בהם השקר מוצדק ואפילו חיוני והכרחי. מאידך, כשעו"ד כמו פיני רובין, ראש משרד גרוניצקי ושות' אומר ש "הטייקונים התחילו מאפס- שיסתכלו עליהם בקנאה", הוא יוצא להגנת לקוחותיו, כי הכול אישי והכול עסקי., והשאלה הנשאלת היא – האם זה שקר? והאם הוא מציל חיים. במציאות העכשווית, זה בידינו לבחור, האם להאמין או להדוף את האמירה.
שקרים הם חלק מתבנית ההתנהגות של בני האדם
כולם משקרים, כולל המתחסדים. השאלה היא למי משקרים, באיזה מינון, האם השקר מהותי או סתמי, ומה עלות השקר מול עלות אמירת האמת. בשורה תחתונה, כנראה אין מנוס משקרים. ואם תסכימו להתייחס ל 'אמנות עיגול הפינות' כאל שקר, הרי שכולנו, בחלקים מחיינו הפרטיים והציבוריים, מעגלים, מטייחים, משקרים. סיימת יום עבודה בשעה 17.00, הרגשת צורך לעצור, לנוח, לחטוף 'דרינק' קטן ולשוחח עם חבר או חברה. מנגד, הבטחת לקולגה לעבוד איתו על מצגת שהתחייב להכין לישיבת ההנהלה למחר. התלבטת ובחרת לעצור בקפה. צלצלת ואמרת לו שעניין משפחתי מעכב אותך בשעה. זה בטוח לא עניין של חיים ומוות, שיקרת או עיגלת פינות?. תלוי את מי שואלים.
בעידן בו השקר הוא האמת החדשה, חובת גילוי האמת עברה מהעובד למעסיק.
לפני כעשור, סיפר לי קולגה בכל פעם שהגיש הצעה לקורס או לתהליך ארגוני בנושא 'ניהול גביה' או 'ניהול תקשורת מול לקוחות זועמים' היה עולה שם של מתחרה שמומחיותו הייתה בנושא זה. בעוד שלו היה "רק" תואר שני במנהל עסקים למתחרה היה תואר דוקטור. לפני כמה שנים התגלה שהתואר היחידי האמיתי היה של הקולגה שלי. הסלוגן המנחה שקרנים הוא ככל הנראה- "נרוויח היום, נתמודד מחר". אם לוקחים בחשבון את המציאות הדינאמית, את הזיכרון הקולקטיבי והפרטי, המאוד קצרים ומצרפים להם את תפיסת החיים שבסיסה במשפט- 'חיים רק פעם אחת, זה עכשיו או לעולם לא', כנראה, ששקר הופך להיות האמת החדשה.
בעידן התדמיות, למראית העין יש משמעות, ועוצמת מומחה המצויד בתואר דוקטור עולה בטווח המיידי על עוצמת מומחה בעל תואר שני. על רקע צמיחת האוניברסיטאות הזרות בישראל בעשור האחרון, התמסדות חלק מהן, פיתוח עשרות מסלולי הכשרה מקוצרים לעובדים ומנהלים במשרדי ממשלה ומוסדות ציבור ומנהלים בכירים, כמו גם תעשיית קניית הדיפלומות והתארים מאוניברסיטאות במזרח אירופה, אפריקה וארה"ב, קל יחסית לכל החפץ, להצטייד בתארים, שזכו להקלות משמעותיות או כאלה שנתקבלו תמורת פרידה מסכום מזומנים לא מבוטל. בעידן בו השקר הוא האמת החדשה, עברה חובת גילוי האמת מהעובד למעסיק.
את השקרים באטמוספרה מגלים בקלות ברשת
למעסיקים כיום, קל יחסית לגלות את השקרים. בעידן המידע והרשתות החברתיות, פשוט להצליב מידע ולגלות פרצות בסיפורים שאנשים מספרים למעסיקים ולקוחות. בכל פעם שאני מקבלת אי מייל מעובד פוטנציאלי או פניה מלקוח, מיד נכנסים לפעולה GOOGLE ,FACEBOOK, LINKEDIN ,YOUTUBE GOOGLE+ ועוד . הם זמינים בכל רגע, ובעיון מדוקדק ניתן לגלות אי התאמות במידע בין הכרטיסים ובתוכם. מעסיקים, היום יותר מתמיד, בודקים מידע על עובדים ולקוחות ברשת. חקירות כלכליות, מכוני ייעץ, גרפולוגים, פניות אישיות לזיהוי מכרים משותפים ועוד משלימות את ערכת זיהוי השקרים שעובדים, לעיתים קרובות מנסים למכור בקורות החיים ובראיונות למעסיקים.
את השקר יש לתכנן
חיוני להבין מראש מהי סיבת השקר, מה מטרתו, האם יש אסטרטגיה חלופית לשקר שעלויותיה דומות ואם כן, מה נדרש לעשות כדי להשתמש באחת מהן. חשוב לזכור למי אמרת איזה שקר, ובעיקר, מה מידת הקרבה בין האנשים אותם שיתפת בשקר, כדי להימנע מאירועים מביכים תוצרי שיתוף במידע ביניהם. סון טסו בספרו 'אמנות המלחמה' שנכתב לפני 2,500 שנים ומקובל כספר יסוד לתורות לחימה, מציג בספרו 36 אסטרטגיות, שרובן ככולן מבוססות על הטעייה ושקר, אחיזת עיניים שמטרתה אחת, לגרום לאויב להיבהל. למשל, אם המנכ"ל מכוון חיציו אליך, אסטרטגית מלחמה מספר 11 בפרק 'אסטרטגיות להתמודדות עם האויב' – "הקרב את עץ השזיף, כדי לשמור על האפרסק' תסייע חך לקחת בעיה רדומה להעצימה ולהפכה למוקד ההתייחסות של המנכ"ל.
שפת הגוף מגלה את השקרים, האמנם?
רובנו לא יוצאי שב"כ, מוסד ו- CIA. ההכשרות שקיבלנו בתחום שפת הגוף סובבות סביב אכילה בפה סגור, דיבור בנימוס, מבט ישיר לעבר האחר ושימוש בתנועות פתוחות ולא מאיימות כדי להעביר את המסר הרצוי. שפת הגוף של רובנו מסגירה אותנו ואת השקרים כבר בדקה הראשונה. כדי לשלם את המחיר המזערי על שקרים, מומלץ להתמקצע במדע שפת הגוף. זה לא מספיק להביט ישר, לא לכסות את הפה, לא לשפשף את האף או האוזניים. הזעה משדרת אותות שקר, גם גמגום, דיבור איטי, ליקוקו שפתיים (שיכול להצביע גם על יובש סתמי עקב הצטננות) בליעת רוק (שיכולה לשקף גם כאבי גרון...), גם תזוזה עצבנית בכיסא (למרות שהיא יכולה לאותת גם על אדם עם הפרעות קשב וריכוז). שחקני פוקר יכולים לשקר בלי למצמץ, מה שאומר שחלק מהשקרים ככל הנראה לא מצליח לגלות באמצעות המידע המצומצם שלנו רובנו בנושא שפת הגוף, אז לפחות, כשאי להשקיע בקורס או שניים, לכשיוצעו בארגון.
אנשים מאמינים לשקר מבחירה
בראיון עבודה למשרת מנהל מכירות ישוב עובד. הוא נע ללא הפסקה בכיסא בחוסר סבלנות, בקורות החיים שלו מופיעים מספר מקומות עבודה ובשיחת טלפון וידאת שכולם היו מרוצים מעבודתו. בתשובה לשאלתך מודע עזב, הוא עונה שחיפש אתגרים חדשים, צורה אחרת לומר שהשתעמם מהר...אתה כמנהל, בוחר לספר לך סיפור מקורי – "איתי זה לא יקרה לו...,, והוא מגויס לתפקיד. שנה וקצת והוא מודיע לך שהוא פורש. האם העובד שיקר? האם אתה בחרת להאמין לשקר? מה היה קורה אילו בחרת להקשיב למה שלא אמר וכתב?...
האם אמירה מתוך אמונה היא שקר או לא?. לדברי מלקולם מגרידג' הכתב הבריטי- "אנשים לא מאמינים לשקרים כי הם חייבים, אלא כי הם רוצים", וזכות הבחירה החופשית, להאמין או לא להאמין לדוברים, היא בידי כל אחד מאיתנו.
תעשיית הבוטוקס והניתוחים הפלסטיים משגשגת, תעשיית התארים המקוצרים והמזויפים גם היא בעלייה מתמדת, מראית העין הפכה לגיטימית בימינו וכמעט כל שקר מקדש את השגתה.
בפוליטיקה, אמר מקיוואלי ש "נסיך שרוצה לעשות דברים גדולים, צריך לדעת לרמות", ואולי זוהי התורה ישנה- חדשה שמתאימה לנו בעידן הנוכחי?
שירית בן- ישראל, מנכ"ל חברת STS בע"מ, ייעוץ ואימון לניהול רב- תחומי למנכ"לים, הנהלות וצוותים, לפיתוח מצויינות אישית, עסקית וניהולית. 0522-435259, http://www.sts4u.com לבלוג אימון ניהולי- http://www.sts2010.blogspot.com לבלוג ייעוץ ואימון ארגוני- http://blog.tapuz.co.il/coaching4u לבלוג- מדריך אימון ומאמנים בישראל- http://www.sts-coach.blogspot.com
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
