לאחר שההתרגשות התקשורתית בפרשת כהונתו של החשב הכללי חלפה, נותרה תלויה ועומדת שאלה שמבקר המדינה חייב לתת לה תשובה.
כידוע, לאחר שתקופת הסכם העסקתו של ד"ר ירון זליכה הסתיימה הודיע לו שר האוצר כי אין בדעתו להציע לו תקופת כהונה נוספת. נימוקי השר להחלטה: השקפתו כי טוב שבתפקידים בכירים, דוגמת זה של החשב הכללי תהייה רוטציה. מועד סיום תקופת ההעסקה כנקוב בהסכם היא המועד הנכון לביצוע המהלך. חרף הסברו של השר, אין להתעלם מהעובדות שברקע.
החשב זליכה התלונן בפני מבקר המדינה כנגד אהוד אולמרט כי בתקופת כהונתו כשר האוצר, התערב באופן בלתי תקין להטיית תנאי המכרז להפרטת בנק לאומי לטובת ידיד אישי שלו, מבלי לדווח על הקשר הזה, ופעל מתוך ניגוד עניינים חמור והפרת אמונים כלפי הציבור שיש בהם גם עבירה פלילית. תלונה זו , בעקבותיה נפתחה בדיקה של מבקר המדינה ולאחר מכן חקירה פלילית של המשטרה , יצרה תשתית לטענה כי הסיבה האמיתית לרצון להביא לסיום כהונתו של החשב היא התלונה שהגיש נגד הממונים עליו. לכך ובלי קשר ישיר הצטרפו קובלנות של עמיתיו להנהלת האוצר, על קשיים לקיים עמו יחסי עבודה עד כדי שיבוש ממשי בתפקוד המשרד ופגיעה במשק הישראלי. לא פחות.
חברי כנסת פנו על רקע המתואר למבקר המדינה אשר בתפקידו כנציב תלונות הציבור יכול להוציא צו מחייב להגנה מפני פיטורים או התנכלות, מצד המעסיק לעובד ציבור שחשף שחיתויות. מאוחר יותר הצטרף גם זליכה לפניה זו. (למתן צו הגנה). סעיף 45 ג' לחוק מבקר המדינה קובע כי "נציב תלונות הציבור רשאי ליתן כל צו, שימצא לנכון וצודק, לרבות צו זמני כדי להגן על זכויות העובד, בשים לב לתפקודו הראוי של הגוף שבו הוא עובד. "
היו טענות באוצר וגם - כך פורסם - בצוות המבקר, כי אין לפרסם צו הגנה בעניינו של זליכה משום שהמקרה אינו תואם את הקריטריונים לפיהם מפורסם צו הגנה: הסכם ההעסקה שלו הסתיים, החקירה בעקבות תלונתו לא הסתיימה ועדיין אין החלטה אם להגיש כתב אישום, החשב כבר מסר עדות מפורטת ועל כן סיום כהונתו לא יפריע לחקירה עצמה. בנוסף, בתפקידו הוא חייב לעבוד בצמידות לדרג הנבחר קובע המדיניות, ואין אפשרות לקיים יחסי עבודה כשברקע התלונות שהוגשו והתערערות יחסי אמון. נימוק אחרון – המשך כהונתו של החשב במצב הנוכחי גורם שיבושים בעבודת המשרד מאחר שהוא מתקיף בהאשמות שונות את מקביליו בצוות הבכיר כל אימת שאינם מסכימים אתו.
מינוי ופיזור צוות בדיקה
המבקר הורה על פתיחת בדיקה ופרסם, חרף ההסתייגויות, צו הגנה זמני תוך שהוא מעלה על נס את תרומתו של ירון זליכה למאבק בשחיתות השלטונית. בכך מנע החלטת ממשלה על סיום כהונת החשב זליכה ומינוי מחליף. נוכח פניות חוזרות אליו מצמרת האוצר וגם מהיועץ המשפטי לממשלה הודיע המבקר כי יזרז את הבדיקה בשאלה אם לפרסם צו הגנה קבוע. מספר ימים לפני המועד שנקבע לפרסום המסקנות, הודיע החשכ"ל כי החליט על סיום תפקידו. הוא הוסיף כי הוא בטוח שאם היה מבקש, היה המבקר נותן לו הגנה קבועה. אחרים , באוצר בכנסת ובתקשורת העריכו כי המצב הפוך.כי החשב ידע שההחלטה של משרד מבקר המדינה, בתום הבדיקה היא להימנע ממתן צו הגנה קבוע ולבטל את הצו הזמני. ברצותו להקדים את המהלך הזדרז והודיע על התפטרותו. מבקר המדינה בתגובה מיידית שפרסם, ממקום חופשתו, הודיע כי לאור הודעת החשכ"ל הוא מפזר את צוות הבדיקה .
מבלי לחלוק על תרומתו החיובית של ד"ר זליכה לעבודת אגף החשב הכללי ומשרדי הממשלה, מקצועיותו ואומץ ליבו בעצם המוכנות להתלונן על מהלכים שנראו בעיניו בלתי תקינים ולא להרפות – הוא את משימותיו - וגם על פי דבריו – סיים בשלב זה. לא צריך להתעלם גם מהתנהגותו כלפי הממונים עליו ומכינויי הגנאי שפיזר כלפי ממלאי תפקידים בשירות הציבורי כל אימת שעמדתם לא נשאה חן בעיניו.
על רקע כל אלה - מידת השקיפות וההגינות מחייבת את מבקר המדינה להודיע מהן מסקנותיו בעקבות הבדיקה המפורטת שערך הצוות הבכיר שלו. האם נמצא כי הד"ר זליכה ראוי להגנת מבקר המדינה כחושף שחיתויות כנקבע בחוק? האם הגנה זו גוברת על כל טענה אחרת כנגד התנהגות החשב כלפי עמיתים וממונים? אין זה עניין שולי ואין מקום לטענה כי לאור הודעת החשכ"ל על סיום תפקידו מתייתרת הבדיקה, והמסקנה.
משנפתחה בדיקה אין לגנוז ממצאיה
הפרשנות כי ד"ר זליכה נאלץ לעזוב משום שהבין/ידע כי המבקר יסרב להעניק לו הגנה, נשמעת הגיונית במיוחד נוכח שתיקת המבקר. אין זה מספיק להעתיר על החשב הכללי דברי שבח. מבקר המדינה לאחר שפרסם צו הגנה זמני ומסר על פתיחת בדיקה מעמיקה לא יכול להתעלם ממשמעות פרישתו של החשב בלי צו הגנה מפורש. עזיבה כזו שולחת מסר שלילי לעובדי ציבור שיתלבטו בשאלה אם להתלונן על ליקויים. לראייה יזכרו את המקרה של זליכה . הדברים נראים כמובן אחרת אם מודיע המבקר שהחשב זכאי לצו הגנה קבוע , לא זמני, כ"חושף שחיתויות". מובן שהחשב אינו מחויב להישאר בתפקידו נוכח הודעה כזו אם החליט ממילא לסיים. אבל, אם הוא פורש בחסותה, או אז ברור שהוא עושה זאת מרצונו החופשי .
סיכומו של דבר - אם אכן עמד מבקר המדינה להודיע על פרסום צו הגנה קבוע, אין זה הוגן כלפי החשכ"ל שהוא נמנע מהודעה פומבית על כך. אם המצב הפוך , גם אז חייב המבקר בהודעה כדי שידעו הכול כי אין זה מספיק להתלונן ולהיאחז בעובדת הגשת התלונה, חמורה ככל שתהיה, כמגן בפני התנהגות משולחת רסן כלפי ממונים ועמיתים לעבודה. משעה שהורה על פתיחת בדיקה אין המבקר רשאי לגנוז את ממצאיה. זאת במיוחד כשמדובר בנושא שנוי במחלוקת שהונח להכרעתו ולטיפולו, ואשר הוא עצמו הודיע כי יברר אותו.. בכירי משרד האוצר זכאים לדעת מה עלה בגורל פנייתם למבקר המדינה , לא פחות מד"ר ירון זליכה וחברי הכנסת. גם אם כבר אין במקרה שלפנינו, משמעות מעשית לעמדת מבקר המדינה, מסקנותיו הן בבחינת לקח נורמטיבי וניהולי למערכת הציבורית. זאת בכפוף להיותן גלויות ומנומקות ולא גנוזות בכספת.
מנחם רבויהנתונים: תפקידים בכירים בשירות הציבורי בעבר,כותב דעתן בהווה וסבא לשלשה
פורסם גם באתר המחבר:
http://www.notes.co.il/raboy/
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
