לתת לעבר למות , בשביל לחיות 

איכשהו בתוך הפליאה הזו שנקראת חיים בכל פעם משהו מת ואז נולד חדש , דברים מתרסקים ומיד אחריהם מגיעים חדשים זה קורה כל הזמן ובכל מצב וקצת קשה לנו לתת לדברים למות, יש טאבו על מות לא מדברים עליו אבל איך אפשר לאפשר חיים אם לא נותנים למות את מקומו? אם לא נותנים למצבים , אירועים או חוויות בחיים חיוביות ושליליות למות ממש למות עד הסוף קצת קשה לחוות את החיים , קצת קשה לתת מקום להיוולדות של אירועים וחוויות חדשים

הרי המוות מגדיר את החיים וההפך אז למה אנחנו מתכחשים לו? אולי אנחנו מפחדים ? אולי כי בעידן הידע אנחנו חייבים לכל דבר הסברים הגיוניים, אולי ואולי כי הדממה של המוות רגע אחד לפני שהכול מסתיים ולפני משהו חדש נכנס יוצרת ואקום ריק שקצת קשה לנו להכיל

 

ישנה ריקנות כזו גדולה שבה אנחנו מחפשים משהו להכיל זהו המצב הכי עדין שלנו שם אנחנו נופלים לכל מיני בורות כמעט כל מי שמסיים מערכת יחסים משמעותית נמצא בריק משהו מת ואז מיד אנחנו מכניסים מישהו גבר חדש לחיים אפילו שלעיתים ז רק תקופת מעבר העיקר שלא נחווה את הריק המוות עד שיבוא משהו אחר חדש אמיתי .

יש אנשים שכל כך מפחדים מהמוות ומהריקנות הזו שיעברו ממיטה למיטה עד שלעיתים גם שהכול עוד בוער יחפשו בערה חדשה רק שלא יתקרבו לריק למוות הטרגדיה היא שמי שלא נותן למוות להיות כמשלים לחיים ככלי לחיים איננו יכול גם לחיות, איפה אנחנו יכולים להרגיש מות וריק מבלי להיכנס לפאניקה בהרבה מקומות

מדיטציה מלמדת מוות

 Deed man walking, זה אמנם כינוי שהוטבע בבתי כלא בכדי לתאר אדם נדון למות אך הוא מתאר לפחות מחצית מאוכלוסיית העולם המערבי ( אני אופטימית הא.. ) החופשיים מכותלי קירות וסורגים ובכל זאת אסירים , אסירים של מחשבות של התניות נצמדים להרגלים וישן שאינו משרת אותנו יותר. אחד הדברים המדהימים שמדיטציה עושה היא שחרור עצמנו מהכבלים , פשוט שחרור ... ומדיטציה היא כל כך פשוטה כל שהיא מבקשת הוא נוכחות ובכל זאת למה כל כך מעט אנשים מוכנים להתנסות בה ... אה... כי מדיטציה היא מות קטן לכמה רגעים. מדיטציה דורשת בכדי לחדור לתוכנו , כאן ועכשיו ללא פשרות מבלי לחשוב על מה יהיה עוד דקה מבלי המחשבה על כמה זמן עוד נשב או התנגדויות פיזיות שמגיעות ללא הפסקה המחשבות , התהיות כל אלו באות מהתת מודע שלנו מאיתנו שמפחדים רק לרגע למות, להיות בריק
.  שמזמנים שינוי בחיים גם אז מזמנים מות שינויים בחיים ומעברים גם הם מלמדים אותנו מוות וזה לא משנה אם זהו שינוי שנכפה עלינו או שינוי שאנחנו בחרנו לחיות . כאשר אנחנו מבקשים שינוי בחיים , במערכת יחסים , בקריירה ועבודה ובכל הנוגע למהלך חיינו אנחנו חייבים לתת לריק להיות, חייבים לתת למות להיות נוכח! אנחנו נדרשים ראשית לרוקן את המיכל שלנו מחשבות, רגלים פעולות הישנים למחוק אותן ובכל פעם שהם מגיעים לומר להם בפשטות לא! ואז אנחנו מצליחים לאיזה חודש חודשיים לתת לישן להתמוסס לגווע למות


שם מתחילים רגעי הפחד לפעמים הפחד הזה דוחף אותנו לנסות להאיץ בחדש כבר להיות לפעמים הפחד הזה מתקופת המעבר , הריקנות המוות של הישן מחזיר אותנו די מהר לאותו מקום בדיוק , זה אמנם לא מה שרצינו אך יש משהו נוח במוכר ובידוע גם אם הוא לא ממש משרת אותנו או כבר טוב
.  סקס ואורגזמה גם מלמדים אותנו מות 

  חייבים לתת לאגו למות , חייבים לתת לכל המחשבות למות בכדי לחוות אותה , הצרפתים הגדילו ועשו וקראו לה " Le Petite Mort" שפירושו מות קטן. לדברי ד"ר גרט הולסטג' מהולנד המוח ברגעי האורגזמה פשוט מפסיק לפעול , הוא מתנתק מהחוויות היום-יומיות מפחד וחרדה ולכן מתרחש לו מוות קטן כמה רגעים של חוויה ללא מחשבה כמו באורגזמה ככה במדיטציה ככה בשינוי נדרש לתת למות מקום בכדי לתת לחיים מקום. תשאירו את האגו שלכם במיטה , תשאירו את המחשבות וההתניות שלכם לא תוכלו לחוות את החיים באותה עוצמה , לא מיניות לא שמחה לא שחרור גם הסקס דורש מאיתנו לבוא ממקום של מיכל ריק שיהיה מקום להכלה. אז עם כל כך הרבה רגעי מוות בחיים שמביאים איתם שמחה שלווה ואהבה אם נרצה לחיות אנחנו חייבים לדעת כל יום גם לתת לחלקים מאיתנו גם קצת למות

 

לאן נושבת הרוח בפייסבוק |  הצטרפו לרשימת התפוצה של הניוזלטר | סדנאות יחסי ציבור ושיווק

לילה בן הרוש - מפיקה ויח"צנית, מנחה סדנאות לקידום עסקים קטנים  אמנית ועורכת הניוזלטר לאן נושבת הרוח.

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי