לדברי עו"ד אריה ליבוביץ', המתמחה במיסוי ישראלי ובינלאומי, "בישראל קיים סעיף המתיר ניכוי הוצאות מהכנסות כאשר המדובר בנקיטת אמצעים להתגוננות מפני התקפות מן האוויר. לטעמנו אין סיבה לצמצם את הוראות הסעיף רק להוצאות בניית מקלטים".
עם התגברות ההתקפות על הדרום ויציאת צה"ל למבצע עופרת יצוקה שב ועלה מס' פעמים נושא המיגון של בתי מגורים ועסקים בדרום. לא רבים יודעים, אך פקודת מס הכנסה מאגדת בתוכה סעיף שנועד לעודד בניית ורכישת מיגון על ידי אזרחים.
לדברי עו"ד אריה ליבוביץ', המתמחה במיסוי ישראלי ובינלאומי: "סעיף 17(7) לפקודת מס הכנסה קובע כי ניתן לנכות מן ההכנסה "הוצאות נקיטת אמצעי מיגון מפני התקפות מן האוויר".
ליבוביץ' מציין כי "מטרת הסעיף הינה לעודד אזרחים להשקיע במיגון באופן עצמאי, כאשר הפרשנות שהתקבלה בבית המשפט הינה שיש לקיים קשר בין המיגון להפקת ההכנסה של אותו נישום, כך לדוגמא לא יותרו בניכוי הוצאות בניית מקלט בבית המגורים לצרכים פרטיים [פס"ד בעניין גולדברג זוהר (עמ"ה 296/91) ופסק הדין בעניין אילן פישר(עמ"ה 149/92)] אך כן יתאפשר ניכוי ההוצאה כאשר ישנו קשר למקום העסק, אפילו המדובר בדירת מגורים. לדוגמא, סוכן ביטוח, רו"ח, או עו"ד העובד מן הבית ובונה שם גם מקלט [פסק הדין בעניין אילן פישר(עמ"ה 149/92)].
ליבוביץ' ציין כי "בהתאם לחוזר פרשנות של רשות המיסים משנת 1993, הסכימה רשות המיסים כי התקפות מן האוויר אינן רק התקפות מטוסים, משמע גם מיגון מפני התקפות של גראד, קאסם ו/או סקאד נכנס תחת הטבת המס הקבועה בסעיף. יחד עם זאת, לפי עמדת רשות המיסים ההוצאה תותר רק כאשר מדובר במקלט אשר קיבל את אישור הג"ה. לטעמנו עמדה זו אינה סבירה, ביחס למצב השורר היום. ראשית החוק אינו מדבר על מקלט אלא על אמצעי הגנה. שנית, במצב שנוצר היום במסגרתו רבע ממדינת ישראל מצוי במשך שמונה שנים רצופות תחת אש פגזים (ולא רק מס' שבועות) וכאשר הוראות פיקוד העורף בחלק מן המקרים הם להימצא כל התקופה הזו קרוב לאזור ממוגן במרחק של 15, 30 ו-45 שניות (תלוי בישוב בו במדובר) לא ניתן להסכין לפרשנות שתצמצם את ההטבה הקבועה בסעיף זה רק למקלטים, ויש לפרשו מחדש בהתאם להמלצות ואופני המיגון המומלצים, הקיימים ומוצעים על ידי פיקוד העורף, כך לדוגמא, בעל מפעל שרוכש ומביא מיגוניות למפעלו, בעל עסק אשר עושה תקרת בטון כפולה לעסק. הוצאות בגין שינוי מבנים בעסק בכדי לקרב את כל העובדים לטווח הזמן והמרחק הנדרשים מן המקום הממוגן ועוד דוגמאות. פרשנות הסעיף בדרך זו תואמת את לשונו, תואמת את מטרתו ותואמת למצב החדש השורר במדינת ישראל בשמונה השנים האחרונות.
עוסק במיסוי בינלאומי, מיסוי נאמנויות, מיסוי מקרקעין, מע"מ, ירושת וצוואות - לרבות הלבנת הון, מיסוי יהלומנים, מיסוי ענף ההי-טק, רילוקיישן( relocation) ועוד. מחבר הספרים: "אמנות מס - 111 טבלאות השוואה"; אנציקלופדיית אמנות מס כרך ב'; "נאמנויות ומיסוי נאמנויות" ; '"חוק מס הבולים"; סדרת ספרי מס ערך מוסף (כרכים א'-ד'); בעל מדור קבוע: לתכנוני מס בירחון "ידע למידע". ובעיתון "ליצואן" של מכון היצוא הישראלי, מחברם של עשרות פרסומים בירחונים מקצועיים; מרצה ב: לשכות עורכי הדין, רואי החשבון ומכון היצוא הישראלי. מ"מ יו"ר ועדת המיסים וסגן יו"ר ועדת הנאמנויות בלשכת עוה"ד בת"א. ליצירת קשר - טל: 077-7051717; E- mail: aryetax@gmail.com; סלולרי: 599600 - 0544, מקור המאמר באתר המשרד - http://www.atax.co.il> מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
