כמו בכל העולם, גם בישראל גביית המיסים סובלת מירידה משמעותית בעקבות המשבר הכלכלי שפקד את העולם. ירידת הגביה מלמדת לא רק על ירידה ברווחים לעסקים הקיימים אלא גם על סגירתם של חלק מן העסקים והפסקת השקעות, דבר המוביל באופן ישיר לגידול באבטלה, להקטנת הצריכה ולהעמקת המשבר הכלכלי.
יציאה מן המשבר תלויה ביכולת להזרים כספים למשק הישראלי, אחת הדרכים לכך (בה כבר נקט האוצר) הינה קביעת הטבות מס ויצירת מקלטי מס לתושבי חוץ הבאים להתיישב בישראל. המדובר ברפורמה שנערכה בפקודת מס הכנסה ביחס לעולים חדשים ותושבים חוזרים שתוצאותיה החיוביות ניכרות. ניסיון קודם לערוך רפורמה בעלת מטרות דומות נערך בתחום הנאמנויות אלא שניסיון זה כשל וחוסר ההבנה של המחוקק ואלו שעסקו בהכנת הרפורמה מצד רשות המיסים הביא לתוצאה הפוכה שהרחיקה ועדיין מרחיקה כספים מישראל ומן המערכת הפיננסית שלה.
דרך נוספת בה נקטו בעבר רשויות המס בעבר הינה הסדרי מיסוי להבאת כספים מחו"ל, בתנאים נוחים. דרך זו נהוגה בכל העולם המערבי, כאשר רשויות המס נוקטות בדרך זו לשם הגדלת הגבייה, וללא הודעה רשמית לציבור. דרך פעולה זו מעודדת רבים להבאת כספים לישראל גם אם בעבר נמנעו מלדווח עליהם. דרך פעולה זו הופסקה כמעט לחלוטין בעקבות החקירות אותן ביצעו רשויות המשטרה באנשי רשות המיסים, ללא הבנה של מתחם הסבירות ושיקול הדעת שניתן לפקידי השומה דבר שהביא לפגיעה משמעותית ביכולת וברצון של אנשי עסקים להכניס כספים המצויים בחו"ל לישראל ולתוך רשת המס.
עוד אריה ליבוביץ, ממומחי המס המובילים בישראל המשמש גם כיועץ לניהול כספי נאמנויות בכל העולם, אומר, כי אחד הענפים שנפגעו באופן קשה ביותר משינוי מדיניות זו הינו ענף היהלומים. רבים מן היהלומנים מחזיקים כספים בחו"ל, כאשר חלק נכבד מכספים אלו הופק על ידם בחו"ל עוד לפני שנת 2003 או במהלך תקופות של שהות ארוכה בחו"ל, משמע ניתן לראות בכספים אלו כפטורים לחלוטין ממס בישראל. ענף היהלומים בישראל מבוסס על אשראי. כך שהיהלומן לוקח אשראי גדול לרכישת הסחורה ומחזיר אותו לאחר מכירתה. המשבר הכלכלי הביא לפיחות גדול בדרישה ל"מותרות" ובראשם היהלומים. מחיר היהלומים בעולם נחתך ב-50% ויותר ויהלומנים רבים נתקעו עם חובות אשראי שלא ניתן לכסות באמצעים הקיימים בידם בישראל דבר שהוביל לקריסת עסקיהם.
עו"ד ליבוביץ מוסיף ואומר: כי בחלק לא קטן מן המקרים, מתן אפשרות להגיע להסדר עם רשות המיסים, היה מאפשר לאותם יהלומנים להביא כסף אותו הם מחזיקים מחוץ לישראל, אל תוך מערכת המס בישראל, לשקם את עסקיהם ובכך הייתה המדינה מרוויחה פעמיים: 1. לישראל היו נכנסים כספים שנועדו להשקיע בעסקים ולשמירת ויצירת מקומות עבודה; 2. גביית המס הייתה גדלה.
בפועל, בשל חששם המוצדק של פקידי שומה בישראל מהכפשת שמם ומחקירות על ידי גורמים שהינם גורמי חוק אומנם אך אינם מבינים את המטריה, קיים חשש להגיע להסדרים כאמור ובפועל החלה חלק מתעשיית היהלומים לקרוס בישראל, אך במקביל לשגשג ולהתפתח במדינות מקלט מס חדשות דוגמת "דובאי".
עו"ד ליבוביץ אומר: כי הגעה להסדרי שומה בשיעורי מס נמוכים, עם מי שמחזיקים כספים בחו"ל, הינו צורך שעה של המשק הישראלי. הטענות שבהסדרים כאלו יש מעין "פרס" לעבריינים עולה כל פעם שיש מבצע מעין זה, כך היה בעבר גם ביחס לחובות מס רכוש. אך התועלת הישירה של מבצע כזה למשק המדינה וליצירת מקומות עבודה בישראל, עולה על חשיבות הטענות בעניין זה.
עוסק במיסוי בינלאומי, מיסוי נאמנויות, מיסוי מקרקעין, מע"מ, ירושת וצוואות - לרבות הלבנת הון, מיסוי יהלומנים, מיסוי ענף ההי-טק, רילוקיישן( relocation) ועוד. מחבר הספרים: "אמנות מס - 111 טבלאות השוואה"; אנציקלופדיית אמנות מס כרך ב'; "נאמנויות ומיסוי נאמנויות" ; '"חוק מס הבולים"; סדרת ספרי מס ערך מוסף (כרכים א'-ד'); בעל מדור קבוע: לתכנוני מס בירחון "ידע למידע". ובעיתון "ליצואן" של מכון היצוא הישראלי, מחברם של עשרות פרסומים בירחונים מקצועיים; מרצה ב: לשכות עורכי הדין, רואי החשבון ומכון היצוא הישראלי. מ"מ יו"ר ועדת המיסים וסגן יו"ר ועדת הנאמנויות בלשכת עוה"ד בת"א. ליצירת קשר - טל: 077-7051717; E- mail: aryetax@gmail.com; סלולרי: 599600 - 0544, מקור המאמר באתר המשרד - http://www.atax.co.il> מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
