ועדות הערעור לפי חוק הנכים בישראל. פועלות שלא על-פי חוק

ועדות הערעור לפי חוק הנכים, פועלות במסגרת בית דין מנהלי, ומתנהלות מכוח הסמכות של שני חוקים והתקנות לפיהם:

מבין שני חוקים אלה, זכות הבכורה מוקנית לחוק הנכים, כפי שאומר שם הועדה, וסעיף 4(ג) לחוק בתי דין מנהליים הגורס:

...לא תחול הוראה של חוק זה על בית דין אם קיימת בחוק אחר הוראה לאותו ענין החלה על אותו בית דין.

ובהמשך אומר סעיף 2 לחוק בתי דין מנהליים:

בית דין מנהלי יוקם בחוק

אבל לא כן הוא – בתי הדין לפי חוק הנכים, לא הוקמו ואינם מוקמים בחוק. הקמת בתי הדין מתנהלת לפי חוק בתי דין מנהליים, ולא לפי חוק הנכים, שלו כאמור זכות הראשונים, מינוי כביכול של ועדות הערעור לפי חוק הנכים, מתנהל על-פי הכתוב בסעיפים 5.6 לחוק בתי דין מנהליים:

א) הרשות ממנה חברים לבתי הדין, - רשימות חברים [סעיף 5(א)]

ב) שר המשפטים ממנה את יושבי ראש המותבים – רשימת יושבי הראש [סעיף 5(ב)]

ג) רשימות החברים ורשימות יושבי ראש המותבים, מפורסמים ברשומות [סעיף (5(ה)]

ד) יושב ראש המותב, קובע את חברי המותב, מתוך רשימות החברים, ואת המועד לתחילת הדיון בערר [סעיף 6(ב)]

ומנגד חוק הנכים מחייב:

"שר המשפטים ימנה ועדת ערעור או ועדות ערעור לענין חוק זה" [סעיף 26(א)]

"הודעה על מינוי ועדת ערעור ועל מענה תפורסם ברשומות" [סעיף 26(ג)]

ראה נספחים א', ב'--

דוגמאות להודעות ברשומות על מינוי ועדה אחרת ומענה של ועדה אחרת על-ידי שר המשפטים. הודעות דומות חייבות היו להופיע, גם לועדת הערעור לפי חוק הנכים.

וניתן לומר שעד היום לא ראיתי כל הודעה ברשומות, על מינוי ועדת ערעור לפי חוק הנכים ועל מענה. וברגע שאין לועדות הערעור מינוי, הן לא קיימות בפועל. ודרישת החוק שבית דין יוקם בחוק אינה מתממשת. ועל-כן כל ועדות הערעור לפי חוק הנכים, פועלות שלא על-פי חוק. המחוקק גם העניק לועדות הערעור לפי חוק הנכים, את הסמכות לפעול כועדת חקירה לכל דבר, (ראה סעיף 27 לחוק הנכים) וועדת חקירה מעצם טבעה, חייבת מינוי בחוק. (ראה סעיף 5 לחוק ועדות חקירה)

ולא צריך ללכת רחוק, לשם הוכחת זכות הבכורה המוקנית לחוק הנכים על פני חוק בתי דין מנהליים. הערעור על החלטת ועדת הערעור לפי חוק הנכים, מתנהל בבית המשפט המחוזי, וכאן קיימים שני מופעים, השונים זה מזה בתכלית השינוי בשני החוקים: סעיף 45(א) לחוק בתי דין מנהליים, גורס –

"החלטה סופית של בית דין ניתנת לערעור בזכות בפני בית משפט מחוזי בדן יחיד"

ואילו סעיף 34(ב) לחוק הנכים, אומר –

"בית המשפט המחוזי ידון בערעור בשלושה..."

ומובן מאליו שהרכב המותב בבית המשפט המחוזי, כולל שלושה (3) שופטים, כמצוין בחוק הנכים ולא שופט אחד על-פי חוק בתי דין מנהליים. אזי מדוע בנקודות החשובות ביותר – מינוי ועדת הערעור ומקום מושבה -- ההליך איננו מתנהל על-פי החוק. והכל נובע ככל הנראה, מהקלות הבלתי נסבלת של מערכת המשפט בישראל.

מעבר לכך שועדות הערעור לפי חוק הנכים, פועלות שלא על-פי חוק, האופן שבו נבחר המותב על ידי יושב הראש, יוצר פתח לשחיתות, יושב ראש המותב בוחר את אנשי שלומו, קרי – אנשים שלא יפריעו לו במהלך הדיונים, ויאפשרו לו לנהל בית דין בדן יחיד. וניתן לראות זאת בפרוטוקולים של בית המשפט. וכאמור שר המשפטים אחראי על מינוי הועדה ולא אב בית הדין (יושב ראש הועדה), לפי חוק בתי דין מנהליים. ועם מינוי הועדה על ידי שר המשפטים, הוא נדרש לפרסם את המינוי ברשומות, דבר שלא נעשה מזה שנים רבות. מעבר לכך שהמינוי איננו מופיע ברשומות, גם מענה של הועדה איננו מופיע ברשומות. והמען אומר, כתובת מדויקת של מקום מושב אותה הועדה הספציפית. ואם לא די בכך, גם סעיף 12(ג) לחוק בתי דין מנהליים, מחייב כי תפורסם ברשומות הודעה על מקום בית הדין.

נספח א'

דוגמא למינוי ועדה אחרת ברשומות על-ידי שר המשפטים --

מינוי ועדה ממליצה לעניין חוקרי הוצאה לפועל

לפי חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-- 1967

בתוקף סמכותי לפי סעיף 68א. לחוק ההוצאה לפועל,

התשכ"ז – 1967' (להלן – החוק), אני ממנה את הרשומים מטה

לכהן כוועדה ממליצה לעניין מינוי חוקרי הוצאה לפועל:

השופט (דימ') רוני בורסקי – יושב ראש;

ליאור שפירא, ת"ז 059061952 – נציג לשכת עורכי הדין;

נעמי אנוך, ת"ז 55373187 – נציגת מועצת רואי החשבון;

חנוך ריכטר, ת"ז 006443790 – נציג שר המשפטים.

תוקף המינוי לשלוש שנים.

ט"ו באב התש"ע (26 יולי 2010)

(חמ 1121—3)

יעקב נעמן

שר המשפטים

ס"ח התשכ"ז עמ' 116.

נספח ב'

דוגמא להודעה ברשומות על מקום מושבה של ועדה על-ידי שר המשפטים –

הודעה על מקום מושב בית דין

לפי חוק בתי דין מנהליים,התשנ"ב – 1992, וחוק שירות

הקבע בצבא הגנה לישראל (הליכים בעניין החלטות הנוגעות

לחיילים בשירות הקבע), התש"ע—2010

אני מודיע כי בתוקף סמכותי לפי סעיף 12(א) לחוק בתי דין

מינהליים, התשנ"ב—1992', וסעיף 6 לחוק שירות הקבע בצבא

הגנה לישראל (הליכים לעניין החלטות הנוגעות לחיילים

בשירות קבע), התש"ע—2010'' (להלן – חוק שירות הקבע), ולאחר

התייעצות עם שר הביטחון, קבעתי את מקום מושב ועדת הערר

שהוקמה לפי סעיף 3 לחוק שירות הקבע, כמפורט להלן:

(1) עד יום ח' בכסלו התשע"א (15 בנובמבר 2010) – במשרדי

חטיבת התביעות והביטוח של משרד הביטחון, ברח' הארבעה

22 , תל אביב –יפו.

(2) החל ביום ט' בכסלו התשע"א (16 בנובמבר 2010) – ברח'

קפלן 17, תל אביב—יפו.

ה' באלול התש"ע (15 באוגוסט 2010)

(חמ 4117—3)

יעקב נעמן

שר המשפטים

ס"ח התשנ"ב עמ' 90

ס"ח התש"ע עמ' 380

ולהשלמת התמונה הביא להלן, דוגמה מעשה ידי, למינוי ועדת הערעור לחוק הנכים, כפי שהיא אמורה להופיע ברשומות. אבל לצערנו היא חמקה לה, מידי רשימה ארוכה של אנשים נכבדים – שרי המשפטים לדורותיהם, אנשי משרד המשפטים ושופטי ישראל לדורותיהם, שפסקו בענף המשפטי של נכי צה"ל בכל הערכאות.

מינוי ועדת ערעור לפי חוק הנכים

לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט – 1959 נוסח משולב,

ולפי חוק בתי דין מינהליים, התשנ"ב – 1992

בתוקף סמכותי לפי סעיף 26 לחוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט – 1959 נוסח משולב' (להלן – החוק) וסעיפים 5 א(ו)-ב(ו)12 – לחוק בתי דין מינהליים, התשנ"ב – 1992'' ובהסכמת נשיא בית המשפט העליון אני ממנה את הרשומים מטה לכהן כוועדת ערעור לפי חוק הנכים בערעורו של גדעון צור ת"ז xxxxxxxxx :

השופטת שלומית יעקובוביץ ת"ז 58382284 – יושבת ראש הועדה

פרופ' xxxx בר-חיים ת"ז xxxxxxxxx – רופא הועדה

עו"ד xxxx שגיב ת"ז xxxxxxxx -- חבר הועדה

תוקף המינוי לשלוש שנים

(חמ 323—3)

שר המשפטים

'ס"ח התשי"ט, עמ'; 276 התש"ן עמ' 20

''ס"ח התשנ"ב, עמ' 90

לסיכום, הייתי רוצה לראות את עורך הדין או עורכי הדין, שיגישו עתירה לבית במשפט, לבטל את כל אותם פסקי הדין חסרי התוקף, שנפסקו על-ידי הגוף הנקרא בשוגג, ועדת ערעור לפי חוק הנכים, לאורך של כ-20 השנים האחרונות. וכמובן גם את כל פסקי הדין של בתי המשפט והעליון, שנפסקו על בסיס ערעורים לאותן פסיקות חסרות ערך של מותבים חסרי מינוי. ודרך אגב סעיף 34(ב) לחוק הנכים מאפשר ביטול פסיקות הועדה.

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:

פרסם את המאמר

הדפס את המאמר

שלח לחבר

קישור ישיר למאמר

פניה לכותב המאמר

דווח מאמר בעייתי