לא כל מה שמותר לי לומר, מותר לדגנרט שמולי
הישראלי החדש איציק שמולי, ההוא מאגודת הסטודנטים, זה שתפס טרמפ על דפני ליף שליחת השטן – הוא בדיוק בדמות הפוליטיקאי הישן שאינני רוצה לראות באופק החדש של מדינת ישראל.
בזמן האחרון מלכלך הנ"ל על דפני ליף, ולא פעם ניתק עצמו מהחלטותיה למשימה זו או אחרת.
איציק שמולי כפי שנאמר עליו כבר באמצע שיא המחאה של קיץ 2011: "רוצה להיות חבר כנסת".
כדי להיות חבר כנסת, צריך הטרמפיסט הזה שהיה במקום הנכון בזמן הנכון – לחבור לאג'נדה המושחתת של הנבחרים הנמצאים בהקפאה עמוקה של 120 מעלות מתחת לאפס – והפשרתם הזמנית קוראת רק לצורך גזילת כספי הציבור לתועלתם האישית – וחזרה להקפאה.
הסטודנט הזה מגלם את כל מה שאיננו צריכים בעת הזו.
מי אתה חתיכת כלומניק שעשה רוח על כמה במות, וכעת יורק לבאר ממנה שתה?!
דפני ליף היא אכן כל מה שהעם איננו מעוניין לראות במנהיגיו, אבל איציק שמולי חייב לה את חייו. בלעדי שליחת השטן הזו, אף אחד לא היה מכיר את החבר כנסת הבא של מדינת ישראל.
אינני בא להתריע ולומר שאסור לבחור בדגנרט הזה. מאחר ואני חי במדינה דמוקרטית, יאה לו להיבחר ע"י כל מי שאינו מסכים לדברים שלי כאן ושם, אבל שלא יבקשו ממני לשמוח לעתיד "החדש" שמצפה לנו בדמותו של האיש הזה שכביכול יצייר בצבעים חדשים את הכנסת הבאה.
לוחם חברתי ברשויות ובכלל. מומחה תחבורה, מנהל ועורך מקומון לשעבר, מנהל מכירות. נשוי ואב לארבעה מופלאים. עיינו בבלוג שלי: http://cafe.themarker.com/user/264286/> מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
