לא אחת, לצערנו, אנו נתקלים בכותרות בחדשות המספרות על אדם שניזוק כתוצאה מרשלנות רפואית ומגיש תביעה נגד האחראים לכך. על-פי הערכות, ישנם אלפי מקרים של אנשים ששילמו בבריאותם הגופנית והנפשית, ולעיתים אף בחייהם, בגין רשלנות רפואית. במאמר זה נסקור חמש שאלות ותשובות המהוות מעין "מורה נבוכים" משפטי למתעניין בנושא.
מהי רשלנות רפואית?
רשלנות רפואית מוגדרת כסטייה מנורמת זהירות ראויה על-ידי הרופא המטפל לפני או בעת מתן טיפול רפואי למטופל. רשלנויות רפואיות הנחשבות כנפוצות הן: אבחון מאוחר של מחלות מסוימות, גרימת נזק בעת ניתוח ורשלנות בהריון ובלידה.
מה הם סוגי הרשלנות הרפואית הקיימים בעולם המשפט הישראלי?
הפסיקה בישראל (ראה ת.א. (חיפה) 869/06 אסתר כהן נ' שירותי בריאות כללית סיווגה את הרשלנות הרפואית לשלושה סוגים:
1.התרשלות בטיפול הרפואי עצמו- מדובר בהתרשלות שהובילה לנזק במהלך הטיפול הרפואי עצמו, דהיינו: מתן טיפול הסוטה מרמת זהירות סבירה אשר גרם נזק למטופל.
2. התרשלות בשל היעדר הסכמה מדעת- אי גילוי מידע מדויק או מלא על הטיפול אותו עומד לעבור המטופל. על-מנת שמטופל ייחשב כמי שנתן הסכמה מלאה מדעתו לטיפול, על כל הנתונים החשובים הרלוונטיים לטיפול זה להיות מוצגים בפניו על-ידי הרופא המטפל.
3. פגיעה באוטונומיה- מדובר ברשלנות של אי קבלת הסכמה מדעת של המטופל לביצוע הטיפול המבוצע בו (ראה ע"א 2781/93 דעקה נ' בית חולים כרמל).
מה הם היסודות משפטיים לתביעה משפטית בגין רשלנות רפואית?
אין בישראל חוק מיוחד לרשלנות רפואית, אלא התביעה נגזרת מסע' 35-36 לפקודת הנזיקין. עוולת הרשלנות לפי סע' 35 בנויה על שלושה יסודות: 1. קיומה של חובת זהירות מצד המזיק ביחס לניזוק. 2. הפרתה ע"י התרשלות. 3. גרם נזק כתוצאה מהפרת חובת הזהירות. על מנת לבחון האם אכן קיימת חובת זהירות מצד המזיק כלפי הניזוק, מחיל סע' 36 את מבחן הצפיות של האדם הסביר, ובענייננו "הרופא הסביר", בדבר התוצאה המזיקה של מעשיו של המזיק, דהיינו: האם רופא סביר שהיה פועל כמו הרופא שהזיק, יכול היה לצפות שייגרם אותו נזק שנגרם בפועל כתוצאה ממעשיו.
ההגדרה הרלוונטית להתרשלות בענייננו לפי סע' 35 היא, שהרופא לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שרופא סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות.
חשוב לציין, כי על-מנת להוכיח את כל היסודות שמנינו לעיל, יש להציג בפני ביהמ"ש חוות דעת רפואיות של מומחים. לכן, חשוב לבחור עו"ד בעל מיומנות והבנה בנושא, ובעל ניסיון בביצוע חקירות נגדיות של מומחים רפואיים.
לקריאה נוספת: כנסו לפורום רשלנות רפואית >>
האם קיימת "התיישנות" בנוגע לתביעות של רשלנות רפואית?
לפי חוק ההתיישנות אמנם חלה התיישנות על תביעות נזיקיות, אולם מדובר על טווח של 7 שנים. לכן, אין מה למהר להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית, אולם רצוי לא להתמהמה יותר מידי משום שצריך מספיק זמן להכין את תיק התביעה כראוי.
יש לציין, כי מונים את התקופה של 7 השנים מהיום בו גילה הניזוק שקיים קשר סיבתי בין הרשלנות לנזק, דהיינו: שהנזק אירע בעקבות הרשלנות (בדרך כלל, הדבר מתגלה עם גילוי הנזק), או מהיום בו הניזוק היה יכול לגלות זאת. רק במקרה בו הנזק או הקשר הסיבתי נעלמו מעיני הניזוק מסיבות שלא היו תלויות בו, מונים את התקופה החל מהזמן בו היה יכול לגלות זאת.
לפי סע' 89 לפקודת הנזיקין, בכל מקרה לא ניתן להגיש תביעה לאחר יותר מ- 10 שנים ממועד אירוע הרשלנות שהביאה לנזק.
האם כדאי תמיד לנהל תביעה בגין רשלנות רפואית?
תביעות בגין רשלנות רפואית אורכות בדרך-כלל מספר שנים. לכן, לא כדאי תמיד לנהל תיק תביעה בבית משפט. במקרה ומדובר בנזק לא גדול הגורר בעקבותיו תביעה על סכום קטן יחסית, וכן במקרה בו סיכויי התביעה לא גבוהים, מומלץ לנסות להגיע לפשרה עם המזיק ולחסוך את הוצאות המשפט הגבוהות.
לקריאה נוספת: רשלנות רפואית פסקי דין >>
בתקווה שמאמר זה יישאר בגדר תיאוריה ולא תצטרכו להיעזר בו בפועל.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
