הרופאים כסוכני מכירות בעל כורחם 

ההד התקשורתי אשר ליוה את הכנסת התרופות והטיפולים החדשים לסל הבריאות התמקד בעיקר בשאלה אילו תרופות וטיפולים יוכנסו לסל וההשפעה הדרמטית של החלטה זו על חיי המטופלים הנזקקים להם.

לסוגיית הטיפולים והתרופות אשר נכנסים לסל הבריאות יש משמעות חשובה נוספת אשר משפיעה על יחסי הרופא ? מטופל.
בהתאם לחוק זכויות החולה על הרופא לתת למטופל הסבר מקיף על הטיפול אשר הוא עומד לקבל ובין היתר על טיפולים חלופיים לטיפול המוצע. לפי פסיקת בתי המשפט כאשר קיים טיפול רפואי חלופי טוב יותר, חדשני יותר או מוצלח יותר מהטיפול אשר הרופא עומד לתת למטופל הרי שמוטלת על הרופא החובה ליידע את המטופל על קיומו של טיפול זה.
יתרה מזאת, רופא אשר לא יעדכן את המטופל על הטיפול החלופי האפשרי עלול למצוא את עצמו אף ניצב בפני תביעה בגין רשלנות בטיפול היה וחלילה הטיפול אשר ביצע למטופל לא הניב את התוצאות המקוות כאשר יתכן והטיפול החלופי המתקדם יותר היה מצליח בכך.
כידוע סל הבריאות מפגר לעיתים קרובות אחר החידושים הטכנולוגים האחרונים בתחום הרפואה ולפיכך בחלק לא מבוטל של המקרים המטופל אשר יכול לקבל את הטיפול הרפואי אשר כלול בסל הבריאות יצטרך לממן מכספו את הטיפול הרפואי החדשני יותר אם רצונו לקבל טיפול זה.
הרופא המטפל מוצא עצמו לא פעם במצב מביך שכן הוא מחויב על פי חוק להסביר למטופל כי יש לבעייתו הרפואית שתי פתרונות, האחד זול וסביר והשני יקר וטוב יותר. כך מוצא עצמו הרופא בלית ברירה (במרבית המקרים) הופך להיות סוכן שיווק של החברה המשווקת את התרופה או המוצר הרפואי היקר.
הרופא אשר ניצב מול החולה ברגע קשה ורגיש הופך לעיתים לשעיר לעזאזל של המטופל המתוסכל אשר יתכן ואינו יכול להרשות לעצמו את הטיפול היקר ואינו מבין מדוע לאחר ששילם שנים בקפדנות את מיסיו לקופת החולים ואת מס הבריאות הוא נאלץ להסתפק בטיפול אשר אינו אופטימלי.
הרופא אשר מציע למטופל את הטיפול החלופי היקר יותר אף נתפס לעיתים בעיני המטופל כסוכן של הטיפול היקר אשר מפיק מכך רווח משני כגון עמלה כלשהי, כאשר כאמור לעיל במרבית המקרים כמובן אין לכך כל בסיס.
בעיה זו הוצגה במלוא חריפותה בעניין התומכנים (סטנטים) מסוג 'סייפר' אשר מושתלים בעורקי הלב של חולים המצונתרים על ידי רופאים קרדיולוגים. המדובר באביזר רפואי אשר בא למנוע הישנות של סתימת עורקי הלב לאחר ביצוע צינתור כאשר התומכנים החדישים מסוג 'סייפר' אשר אינם כלולים בסל הבריאות מצופים בתרופה ומורידים בצורה משמעותית, לפי מחקרים רפואיים, את שיעור ההיצרויות החוזרות בעורקים בהשוואה לתומכנים הישנים הכלולים בסל הבריאות אשר אינם מצופים בתרופה.
התומכנים החדישים אשר אינם כלולים בסל הבריאות שווקו בבתי החולים על ידי חברה פרטית אשר התנתה את השימוש בהם בהתחייבות המטופל לתשלום עבור התומכן על ידי מתן מספר כרטיס האשראי.
נוכח הדחיפות אשר קיימת לעיתים בביצוע הצינתור נוצרו לעיתים מצבים בהם המטופל כבר שכב על מיטת הצנתורים או הובל כבר לצנתור ובשלב זה הרופא המצנתר הציע לו את התומכן החדיש כאשר הוא נאלץ לבקש את מספר כרטיס האשראי של המטופל המפוחד אשר מן הסתם לא העלה כלל על דעתו לסרב.
מספר מקרים כאלו פורסמו בתקשורת ועוררו כעס רב על הרופא המצנתר אשר יש להניח כי ניסה לסייע למטופל וכמובן גם להגן על עצמו בפני תביעה אפשרית. עניין הדילמה אשר עומדת בפני הקרדיולוג שנדרש להציע את הטיפול בתומכן החדיש אשר מחירו כ ? 2,500$ נדון גם בכלי התקשורת במאמר אשר פורסם על ידי ד"ר מיכאל גליקסון וצבי ורד.
אין כמובן פתרון קסם לבעיה זו אולם ברור כי אסור שטיפולים דחופים מבחינת זמן הטיפול דוגמת תומכן ה'סייפר' יישארו מחוץ לסל הבריאות וייצרו מצבים קשים של לחץ על מטופל לקבל החלטה בדבר מימון הטיפול בו בתוך זמן קצר.
אני סבור כי סוגיה זו הינה רק תסמין ואולי דווקא אחד מן המתונים שבתסמינים לתחלואים אשר תקפו את מערכת הבריאות בישראל בשנים האחרונות ואולם המדובר כמובן בנושא אשר מן הראוי להקדיש לו דיון נפרד.
רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו.
עו"ד עופר סולר הכותב הינו עו"ד העוסק בדיני נזיקין, רשלנות רפואית, תאונות דרכים ותאונות שונות. חבר בועדת רפואה ומשפט של לשכת עורכי הדין, חבר באגודה לרפואה ולמשפט בישראל, בעל השכלה רפואית.
תאונות עבודה
תאונות דרכים
רשלנות רפואית

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי