מחלקות האשפוז, המיון וחדרי הניתוח מאוישים בשעות ארוכות אלו על ידי מתמחים אשר בפועל מבצעים את הטיפול השוטף בחולים וכן טיפולים דחופים בחולים מאושפזים ובחולים חדשים אשר מגיעים לבית החולים.
הגיבוי המקצועי של המתמחים במקרים מסובכים אשר נדרשים לטיפול ע"י מומחה מצוי בתפקיד הכונן ? רופא בכיר אשר נמצא בביתו נכון לתת ייעוץ טלפוני ובמידת הצורך להגיע לבית החולים, כאשר כמובן שהגעה זו עלולה במקרים דחופים להיות מאוחרת מדי.
מאחר וברוב המקצועות הרפואיים תקופת ההתמחות הינה ארוכה ביותר ומשתרעת על פני שנים רבות הרי שבמרבית המקרים השגרתיים הטיפול אשר ניתן לחולים ע"י מתמחה לקראת סיום התמחותו הינו נכון ומספק.
עם זאת בחלק גדול מהמקרים אשר בהם הטיפול הרפואי כושל ומועלית טענה בדבר רשלנות הטיפול ניתן למצוא את הדפוס החוזר של טיפול אשר החל בבית החולים בשעות הקטנות של הלילה בידי מתמחה, לעיתים לא מנוסה מספיק ולא מיומן דיו, אשר הושאר כתורן ונאלץ להתמודד עם טיפול בבעיה דחופה של חולה קשה.
המתמחה אשר מטפל בחולה בטיפול או ניתוח שיתכן שהמתמחה מעולם לא ביצע ורק צפה בביצועו ע"י מומחי המחלקה, ניצב לרוב בפני דילמה לא פשוטה ? מחד המתמחה חושש כי אינו מסוגל לבצע את הטיפול אשר אינו מיומן בו ויתכן כי יגרום לחולה נזק תחת תועלת ומאידך הזעקת המומחה מביתו באישון לילה לעזרה, על כל המשתמע מכך, אף היא אינה החלטה קלה.
כך מוצאים את עצמם הפונים אל בית החולים באישון ליל מטופלים במרבית המקרים על ידי רופאים אשר ניסיונם מוגבל וזאת ללא הדרכה וללא עין בוחנת של רופא בכיר.
בתי המשפט אשר בפניהם הועלו שוב ושוב הטענות בדבר טיפול בידי רופא מתמחה ללא השגחת רופא בכיר דחו במרבית המקרים את הטענה כי בעצם ביצוע הטיפול בידי רופא מתמחה יש רשלנות וקבעו כי יש לבחון את נסיונו של המתמחה בסוג הטיפול אשר ביצע וכן להתחשב במגבלות התקציב, המשאבים והעומס אשר עומדים בפני המערכת הרפואית.
כך למשל קבע בית המשפט העליון בפסק דינו ב בע"א 6948/02 כי על התובעת אשר נפגעה בשל כניסת אויר למוחה בעת ביצוע זריקת אפידורל היה להביא ריאות כי אין זה מקובל וראוי שזריקה כזו תינתן על ידי מתמחה בין בהשגחת מומחה ובין ללא השגחה.
מעניין לציין כי זירת בתי החולים הציבורים באישון לילה אשר אליהם ורק אליהם מובאים פצועי תאונות הדרכים ונפגעי טראומה אחרים הינה כמעט המקום האחרון במדינת ישראל אשר בו כל הפונים מקבלים טיפול אחיד ברמתו ע"י מתמחים ולא ע"י רופאים מומחים וזאת ללא קשר למעמדם הכלכלי שכן כיום אין רפואת טראומה פרטית בישראל, זאת למשל להבדיל מטיפול דחוף בחולי לב אשר בעלי האמצעים נהנים ממנו כבר היום באמצעות חברות פרטיות.
דומה כי לא יכולה להיות מחלוקת כי מערכת הבריאות הציבורית הקורסת של מדינת ישראל אינה מסוגלת להרשות לעצמה נוכחות פיזית של רופא מומחה בבית החולים במשך 24 שעות ביממה ? הדבר מצריך הגדלה משמעותית של מספר תקני המומחים ותוספות שכר על אף שאין כל ספק שהדבר היה משפר את איכות הטיפול הרפואי.
על אף האמור לעיל המצב כיום בו בפועל קיימת אפשרות להשאיר מחלקה שלמה בהשגחתו של מתמחה אשר הינו בעל ניסיון של שלושה חודשים בהתמחות ואפשרות זו למרבה הצער אף מתורגמת למעשה בחלק מבתי החולים, אינו סביר ואף יכול לסכן את חיי החולים. יש לדעתי לפעול לקידום חקיקה אשר תקבע קריטריונים מינימלים לניסיונו והכשרתו של מתמחה אשר נשאר לתורנות ללא פיקוח של מומחה.
אין ספק כי אף חקיקה כזו תגרום להוצאות נוספות במערכת הבריאות ואולם בעידן הפרטת מערכת הבריאות אשר בו מרבית המומחים ממהרים לסיים את עבודתם בבית החולים על מנת להספיק לבצע את עבודתם הפרטית מדובר בחקיקה חשובה וחיונית.
רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.
עו"ד עופר סולר
הכותב הינו עו"ד העוסק בדיני נזיקין, רשלנות רפואית, תאונות דרכים ותאונות שונות. חבר בועדת רפואה ומשפט של לשכת עורכי הדין, חבר באגודה לרפואה ולמשפט בישראל, בעל השכלה רפואית.
תאונות עבודה
תאונות דרכים
רשלנות רפואית
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
