עד היום האנושות התפתחה בתהליך שאנחנו קוראים לו "אבולוציה". שאנחנו מהווים את התוצאה מהרצונות והמחשבות שמתעוררות בנו.
שאנחנו נשלטים על ידי הטבע, משעובדים לו, מצייתים לפקודותיו, עד כדי כך שאנחנו פשוט לא מבחינים בכך וחושבים שאנחנו חופשיים. אך זה לא חופש, אלא שעבוד מוחלט, עד כדי כך שאינו מורגש כשעבוד, מפני שמצידנו חסרה ההתנגדות. אנחנו חושבים שהפקודות האלה הן הרצונות שלנו.
בחברה שלנו, לפי פקודתו, הפכנו את הכוח והכסף לאמצעי השליטה. העובדה שהעושר נמצא רק בידיהם של מעטים הפכה לנורמה מקובלת בחברה, הדמוקרטיה הפכה למילה שמרגיעה את ההמונים. כל הפלנטה אוכלת את עצמה ולא חושבת איך היא תחיה כאשר יאזלו משאבי הטבע. למזלנו המשבר התחיל עוד לפני שהמשאבים אזלו!
הכנסנו את עצמנו לעולם של תחרות, והמצאנו לעצמנו מטרות וערכים דמיוניים.
המשבר הנוכחי מראה לנו מראש, עוד לפני שנגיע לפשיטת רגל מוחלטת, את המבוי הסתום של ההתפתחות האגואיסטית שלנו, ובלית ברירה דוחף אותנו לערבות הדדית.
התוכנית של הטבע היא להביא אותנו להידמות מלאה אליו. כלומר להכיר את רצונו. כיוון שכתוצאה מכך, אנחנו רוכשים את הידיעה המלאה על כל המערכת הכללית, ומתחילים לחיות ברמה של הטבע הנצחי והשלם.
את כל זאת ניתן להשיג רק מתוך רצון ולא על ידי כפייה.
העולם הגלובלי דורש שיתוף פעולה ללא תלות בכל ההבדלים בינינו, יהיו אשר יהיו (הבדלי גזע, לאום, דת, מעמד, עמדה פוליטית וכן הלאה). זוהי ברית רצונית של כולם ולכן ניתן להגיע אליה רק כתוצאה מהסכמה.
החברה העתידית תהיה חייבת לספק לכל אחד את מה שמגיע לו לצורך הקיום ההכרחי: מגורים, פנסיה, ביטוח לאומי, קופת חולים, חינוך ילדים וכן הלאה.
מכיוון שהעולם כבר לא ירדוף יותר אחר ייצור דברים שאינם הכרחיים, יום העבודה יתקצר, ושאר הזמן יוקדש ללימוד תוכנית הטבע-המשך האבולוציה. והתוצאה מכל מאמצי האדם, המטרה של הקיום שלו, תהיה השגת העולם העליון-המציאות שמתגלה שמתעלים מעל האינטרס הפרטי.
וכאן ייעלם הבסיס לתחרות, מטרת הקיום החומרי תהיה רווחתם הכללית של כל תושבי העולם, החברה לא תחפש ליצור לכולם מקומות עבודה, אלא הלימוד כיצד להגיע לערכים הנכונים ייחשב לא פחות מועיל מהעבודה, מפני שהוא מגלה את הכוחות החיוביים של הטבע. לא יהיה צורך להמריץ את הייצור, אלא רק להביא אותו לרמה ההכרחית,
כל חידוש טכנולוגי יימדד לפי מידת הנחיצות שלו ורק לאחר מכן הוא יאומץ. המדידה הזאת תהיה תוצאה מהמגמה והתהליך הכללי, והיא תותנה בשמירה קפדנית על הטבע הסובב, על האנרגיה, הזמן והבריאות.
לכן ייתכן שההתפתחות הטכנולוגית כמעט תיעלם לחלוטין,
יושקעו יותר כוחות בשיקום הטבע, שנפגם בדורות האחרונים. לא יהיה קיים המושג "התנדבות", מפני שכל עבודה תיתפס כהתנדבות. תוקדש תשומת לב רבה למקומות הנופש ההמוניים.
החברה לא תוטרד על ידי הכמות העצומה של חסרי העבודה. יתארגנו פעולות של ניקוי ושיקום הטבע, שיביאו את הטבע לצורתו הטבעית. המטרה לא תהיה העמל, אלא הדאגה שהעמל יידרש כמה שפחות,
יתפתחו רק המגמות הפרקטיות של המדע והטכנולוגיה שרלוונטיות לחיינו, ומובילות ליתר חיסכון במשאבי הטבע. היעדר התחרות ותעסוקה רק בחלק מיום העבודה במידה ההכרחית לקיום החברה יובילו את האנושות לאיזון עם הטבע.
החברה האנושית תהווה גוף אחד, ותתפקד לפי עיקרון הגוף החי, שלא מייצר שום דבר מיותר, אלא דואג רק להשגת ההומיאוסטאזיס, כמו בכל גוף חי, מי שיהיה אחראי על הכול הוא הראש-אלו שעברו את ההתפתחות הזאת לפנינו, וכל היתר מקבלים את החלטותיהם, לא בצורה אוטומטית, אלא כתוצאה מחינוך שייצור בהם את התכונות המתאימות כדי להבין ולקבל את החלטותיהם.
הצורך בחינוך נובע מכך שהחינוך נרכש דווקא לפי מידת האיחוד, השגת תכונת ההשפעה, רק לפי מידת השגת התכונות האלו, נתחיל להבין ולהכיר את דרגת ה"אדם", שאותה צריך להשיג בהתאם לתוכנית הטבע, תוכנית האבולוציה,
ההבדל בין דרגות ההתפתחות הקודמות ובין הדרגה הנוכחית הוא בכך, שבדרגה הנוכחית של התפתחותנו אנחנו חייבים להשיג את הטעם בהתפתחות שלנו, את הנעימות שלה, ולהשתוקק אליה בעצמנו, ולא להידחף אליה ללא הכרה.
כל אדם צריך להיות במקום שבו הוא מועיל ביותר לחברה. השלטון צריך להיות מורכב מאוסף אנשים שמשיגים את השלב הבא בהתפתחות של כלל החברה, כדי שיובילו את כל החברה לדרגה הבאה.
הדת והאמונה לעולם לא יהיו קשורים למדינה. אלו ישויות נפרדות לחלוטין.
המבנה הכלכלי-החברתי האחרון של העולם – יהיה הערבות, שתיבנה על פי העיקרון ההדדיות,
מעבר למבנה חברתי כזה יתאפשר רק אם יסכימו עליו מאסה גדולה של משתתפים, לא כדי להפיל את המשטר הנוכחי, אלא מתוך רצון לקפל ולעבור לשלב הבא, קיום בדרגה יותר איכותית, הרגשת ההרמוניה שמסביבנו.
ללמוד את החוקים שאנחנו פועלים בתוכם
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
