תמונה 

היתה זו תמונה יפה.
היתה זו תמונתה של נערה צעירה, אשר מתה בדמי-ימיה בראשיתה של המאה השבע-עשרה. שמן על בד. אולי בת ארבע-עשרה שנים היתה, בעת שצויירה כך, למזכרת-עולמים, אולי שלוש-עשרה. אולי חמש-עשרה כבר, אין לדעת. זמן קצר לפני מותה, צייר אותה אותו צייר, אשר שמו לא נודע: לא היתה כל חתימה בשולי הציור.
הוא קנה את התמונה בסכום לא גבוה ביותר. לא שהיה לו כסף רב, אולם כאשר ראה את התמונה ? החליט לקנותה על-אף הכל. והוא תלה את התמונה על הקיר, ליד מיטתו.
ז'יין דה-שמון, 1597 - 1612, היה כתוב בשוליים התחתונים, במסגרת. והוא לא ידע, ממה מתה הנערה. האפשרויות היו מרובות: מחלה כלשהי? מלחמה? רצח? אין לדעת.

אך, כעבור שבוע בערך מאז קנה את התמונה, הקיץ הנער משנתו, הביט בה ? והתאהב.
התאהב באותה נערה, אשר מתה קרוב לארבע-מאות שנה קודם לכן. הוא עוד ניסה להיאבק בזה. "השתגעת לגמרי", עוד אמר לו הגיונו. "הנערה הזאת מתה לפני מאות שנים. זוהי רק תמונה. תמונה!" אולם ? ללא-הועיל.
והוא החל נכסף אליה. שעות ישב מול תמונתה, הוגה בה ומתפלל ליום בו ייפגשו. מאמין, כי כוחם של אהבתו מזה, ודמיונו - מזה, יצליחו לגבור על מכשולים אשר קבעו זמן ומקום. ימים על-גבי ימים ישב מולה, מיישיר מבט בעיניה, אשר מלכתחילה הן אשר לכדו את ליבו: עיניים מחייכות, אשר הופנו, כמדומה, היישר אליו.
בלילות חלם כאילו הוא פוגשנה. ואז היה מקיץ ? והנה חלום. וככלות תשעה ימים כאלו, ביקש כי יושם קץ לחייו, ואז ? כך האמין ? אולי יפגשנה בעולם הבא. כי אם גם זאת לא ? כי אז ממילא דבר אינו חשוב לו עוד. ואז, בבוקר המחרת -
אירע לו במציאות של ממש הדבר, שהוא כה השתדל שיקרה. פעמים כה רבות דמיין אותו לעצמו, ובאהבה טהורה כה כנה ורבה ? עד כי נפרצו מחסומי¬-המקומות, וסכרי-הזמנים התרסקו אל מול גלי-רצונו וכוח-אהבתו.
והוא ניעור ביער אחד, אי-שם בפרובאנס, כאשר מביטה בו הנערה, אשר כה אהב.
"התעלפת". אמרה היא, והוא אחז בידיה. 'אומנם אך חלום הוא זה, בוודאי, אולם - עלי לנצל זאת עתה'.
אולם ? כאשר הצמידו שפתיה לשפתיו, ידעו שניהם כי חלום זה ? דינו הוא שיימשך לעד.
סופר, משורר, עורך, הוגה-דעות, פובליציסט, אינטלקטואל, מתרגם, רעיונאי ("קופירייטר"), מעצב והומוריסטן רחובותי מקורי ביותר, בעל עמדות שמאלניות אולטרא-רדיקאליות בכל נושא ונושא. בשנים 2005-2007 למדתי, באוניברסיטה העברית - הר הצופים (לימודי הודו, בורמה, רוסיה, פולין ואוקראינה, לשון עברית ומעט בלשנות כללית). יליד-רחובות (1975) והתגוררתי גם בתל-אביב (1998-1999 ו-2001), בבודאפשט (1998), בחיפה (2004-2005) ובירושלים (2005-2007). מרקסיסט, אנארכיסט, נודיסט, דאואיסט, רומנטי מאד, מחבק-עצים ומבטל-מגדר. מאמין בדת הפרדס.

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי