מה אמרו על נאום אבו-מאזן. נאום של הסתה, נבזי, משעמם, מלא סתירות ועיוותים עובדתיים והיסטוריים.
נאום נתניהו – היסטורי, ציוני, לאומני, מוגש בצורה דרמטית ומבריקה כיאה לנואם גדול.
הפתרון – לא נראה באופק.
* מאת: עו"ד אברהם פכטר
ואלה שלוש נקודות המהותיות בנאום אבו-מאזן.
א. הכיבוש הישראלי נמשך 63 שנה – מאז 1948. תקראו ותזכרו את המשפט הזה טוב טוב – לעניין הסדר ושלום עם הפלסטינאים.
ב. הלוגו המעטר את הבקשה, את נאומו של אבו-מאזן והמפה של המדינה הפלסטינאית העצמאית – כולל את כל שטח מדינת ישראל. תזכרו נתון זה – כשבאים לעשות הסדר זמני או קבע. זה מצביע על השאיפה של הפלסטינאים והבקשה למדינה בגבולות 67 נקייה מיהודים, היא שלב א' למדינה בגבולות 48 ונקייה מיהודים כשלב ב'.
ג. "הנכבה" של 48 – היא השואה של העם הפלסטיני.
לאמור: הערבים, שסירבו לקבל את תכנית החלוקה של וועדת האו"ם ב-1947 ופתחו במלחמה כוללת, מכל הכיוונים, נגד מדינת היהודים שנה עתה קמה ב-1948, ולבסוף הפסידו במלחמה – הם הקורבן.
טיעון מעוות כזה היסטורית – לא נשמע מזמן בנאום רשמי לעיני העולם כולו.
הטיעון שמי שפותח במלחמה – ומפסיד בה בגדול, בא וטוען שהוא הקורבן, היא "המצאה גאונית" של מוח חולני ומעוות.
תארו לעצמכם – שגרמניה או יפן, במלחמת העולם השניה, ביחד עם מדינות ציר הרשע, היו טוענות לאחר המלחמה שהם קורבנות המלחמה – וזה הביא עליהם שואה מדינית ופוליטית.
הרי העולם כולו – ובמיוחד המדינות הלוחמות – היו הופכות את הטענה לחוכא ואיטלולא ולבדיחה פוליטית עולמית.
ואם מדובר במדינות מנצחות – ההיסטוריה הישנה והחדשה מלאות בדוגמאות של סיפוחי שטחים כתוצאה מהפסד במלחמה, לרבות חילופי אוכלוסיה כפויה, כלומר: טרנספר מתוכנן שהוכר ע"י אומות העולם כולן ואירופה בפרט. ראה דוגמת בולגריה, שאחרי קבלת העצמאות גירשה מתוכה מיליון תורכים למולדתם, לאחר שישבו שם, גרו ונולדו מאז הכיבוש התורכי.
דוגמא נוספת קלאסית וטרייה – היא קפריסין, אחרי מלחמת תורכיה יוון על קפריסין – התוצאה חלוקת קפריסין לשתי מדינות לשני עמים – תוך חילופי אוכלוסיה ורכוש בין החלקים הפרודים.
כך שאם רוצים לקחת מכך דוגמא – סיפוח רמת-הגולן, שטחי יש"ע על הגושים הגדולים וחלקים מירושלים בירת ישראל – תואמים להיסטוריה העולמית אירופאית.
נאום נתניהו באו"ם – היה ללא ספק מבריק, בנוי היטב, מוגש ביד אומן מקצועי ובעיקר הציג את הצד הישראלי באור חיובי יותר, אמין יותר ובהיר מאשר סילופי העובדות של אבו-מאזן.
שלוש הנקודות העיקריות והמהותיות של ביבי:
א. זכותנו על מדינת ישראל/ארץ ישראל, לא ניתנת לערעור לא היסטורית ולא מבחינת המשפט הבינלאומי.
הפלסטינאים, אינם צאצאי הפלישתים שישבו בערי החוף בעת כיבוש הארץ. השם פלשתינאים – בא להם מהשם הנגזר פלסטינה א', מתקופת המנדט הבריטי.
ואם הם מחפשים מדינה פלסטינית – למה לא להסתכל מזרחה, לעבר הירדן שהיא מבחינה היסטורית, יצירה מלאכותית של אנגליה ותרומה לשושלת ההאשמית – והקמת ממלכת ירדן.
כך שבמקום לרצות את שטח מדינת ישראל אם יסתפחו לירדן, המקום הטבעי יותר לפלסטינאים, אפשר להקים ולדבר על שתי מדינות לשני עמים.
ב. בטחונה של ישראל – עמד בראש דאגת ממשלת ישראל – בכל הסדר, או הסדר זמני או קבע – בקביעת גבולות, בלקיחה או נתינה של שטחים כבושים או משוחררים או חילופי שטחים.
אין בטחון למדינה – בלי עומק אסטרטגי, בלי שטח מתאים ושליטה על נקודות וקווים הנותנים ביטחון מקסימאלי למדינת ישראל.
ג. ישראל, לא תוותר, באף הרכב ממשלתי – על ביטחון תושביה, מדינה יהודית ציונית דמוקרטית ריבונית ברוח מגילת העצמאות וברוח ההכרזה ההיסטורית של בן-גוריון על הקמת המדינה.
"הנני מכריז בזאת – על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל - היא מדינת ישראל".
לציין בהזדמנות זאת – בתכנית החלוקה של וועדת האו"ם לפלסטינה ב-1947 נאמר במפורט שתוקם מדינה יהודית ומדינה ערבית (לא פלסטינית) – הם דחו זאת בבוז ויצאו למלחמה ב-1948 – והתוצאות מאז של כל המלחמות עם ישראל ידועות.
אגב אורחא – הנוסח הזה של מדינה יהודית, מופיע בכל ההצהרות מאז "הצהרת בלפור", כך שאין בכך כל חידוש.
יתירה מכך – אם לא נבקש הכרה במדינת ישראל כמדינה יהודית – אז איזה מדינה זאת תהיה?
מדינת כל אזרחיה – כפי שרוצים ערביי ישראל, בתמיכה מאסיבית של השמאל הישראלי.
מדינת כל פליטי ערב – שאבו-מאזן מצפה שיציפו את ישראל בגיבוי העולם הערבי והערבים אזרחי ישראל.
האם כל המדינות שתומכות בפלסטינאים – היו מסכימות לשנות את שמות מדינותיהן, במקום העם האנגלי, הצרפתי, האיטלקי, הספרדי וכו', למשהו ניטראלי או ע"ש המיעוט שבארצותיהן?
ובכן רבותי – ממשלת אולמרט, אחרי ממשלת ברק במו"מ ישיר הציעו לעראפת ומחליפו אבו-מאזן, הצעות מפתות, (אחת לדור) והם סירבו, פחדו, ללא אומץ פוליטי – אז מה ניתן לצפות לעתיד – זה מתסכל, מעצבן אך זאת המציאות.
כאשר אבו-מאזן – מתאר את המתנחלים וצה"ל בשטחים עם הכלבים ותיאורים נוסח הסרט ג'נין ג'נין, תוך סילוף עובדות, המצאות, שקרים ועיוותי מציאות – מה יש לצפות?
כאשר כל האסירים, לרבות אלה שדם זב מידיהם, נקראים לוחמי חרות, שהידים, אז על מה יש לדבר ולדון?
כאשר חמאס עזה מתנגד לאבו-מאזן טיעוניו ומהלכיו, ומחזיקים בחייל בודד, בשבי 5 שנים, ללא ביקור הצלב האדום, אך תומכי אבו-מאזן 130 מדינות אוטומטיות – לא משמיעות קול, התנגדות, השתתפות בדרישת ישראל – אז אתם מבינים עם מי יש לנו עסק.
הערות והרהורים בענייני פוליטיקה:
1. ח"כ אחמד טיבי – הצטרף למשלחת הפלסטינאים, התמוגג בנאום אבו-מאזן ותומך בו גלויות. זה אבסורד פוליטי, שיכול להיות רק בכנסת ישראל – שנציג נבחר, הוא סוכן כפול או משת"פ של עראפת ואבו-מאזן בכנסת ישראל. ותזכרו שטיבי היה גם יועץ פוליטי של עראפת – שונא ישראל.
2. יציאתו מהאולם של שר החוץ ליברמן – בזמן נאום אבו-מאזן, הוא לא "דיפלומטי קל קורקט" – אבל זה מביע את דעתו על הנואם והנאום.
הכותב הוא עורך-דין, המתמחה במשפט פלילי, צבאי וציבורי, והיה בעבר פרקליט צבאי, יועץ משפטי, שופט צבאי בדרגת סא"ל, סגן פרקליט מחוז ומשנה ליועץ המשפטי של מועצת העתונות ופרשן משפטי בהווה.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
