בית המשפט חייב סרבנית גט בתשלום פיצויים לבעלה 

לא מעט אנשים אשר הורגלו לראות את המושג "סרבן גט" בכותרות, יופתעו לדעת שתופעת סרבניות הגט קיימת גם היא. במקרה שלפנינו, בני זוג שהיו נשואים במשך 33 שנים, כאשר לאור עקרות האישה – לא הצליחו להביא ילדים לעולם ולאור כך רצה הבעל, למורת רוחה של האישה, להתגרש.

בקשתו הראשונה של הבעל לגירושין, עלתה כבר בשנת 1986, על רקע עקרותה של האישה ואי היציבות שביחסיהם. באותה עתירה, דחה בית הדין את התביעה ושלח את הגבר בחזרה לביתו להשכין שלום בית וסגר את התיק.

מובא ע"י עו"ד מגשר, אירית רייכמן

בשנת 2003, נפרדו בני הזוג באופן סופי והגבר פנה שוב לבית הדין לחיוב האישה בגט. במקרה זה שוב טען הגבר כי הסיבה לכך היא עקרותה של האישה. בתגובה, סירבה האישה לגירושין.

בתאריך 7.7.2004, נבחנה מחדש עילת הגירושין לפי טענות הצדדים ובית הדין קבע כי האישה מחוייבת לקבל את הגט: "הואיל ועל פי הבדיקות שערכו הצדדים מתברר כי הבעל יכול להביא ילדים לעולם והאשה אינה יכולה להביא אלא אם כן תעבור ניתוח אשר מסכן אותה, ולכן חייבה לקבל גט לאלתר ולפתוח תיק לסידור גט".

ערעורה של האישה על פסק דין זה בביה ד" הרבני הגדול, בה הועלתה טענה חדשה כי הבעל נתן עינו באחרת, נדחתה סופית ביום 27.11.05. אך האישה המשיכה בסירובה ולא התייצבה בכדי להסדיר את הגט, למרות שזומנה פעמים רבות ואף עמדו כנגדה פקודות מאסר וצווי הבאה. בתקופת הזמן המדוברת – בני הזוג עדיין נשואים כנגד רצונו של הבעל.

רשלנות ופגיעה באוטונומיה

בהמשך הדיון בעתירתו של הבעל, ציינה השופטת לוי, כי במקרים קודמים, תופעת סרבנות הגט הביאה להקמת תביעת נזיקין מכוח עוולת הרשלנות (סעיף 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]) ולאור עוולת הפרת חובה חקוקה (כאשר נקבע על ידי בית הדין הרבני כי צד סרבן חייב בגט). בנוסף, קבעה לוי, מדובר בפגיעה באוטונומיה של מסורב הגט, שכן המשך מהלך חייו התקין לא מתאפשר במצב שכזה: "הבחירה להיות נשוי לאדם אחר או לחדול מלהיות נשוי לו הינה בחירה אישית הנמנית על חירויות הפרט של כל בן אנוש. מקום בו אדם מבקש לסיים את הקשר הזוגי, ואין המדובר בפליטת פה רגעית, אלא ברצון ברור, עקבי ומתמשך, אין בן הזוג יכול, אלא לכבד רצון זה, גם אם הוא אישית היה חפץ בהמשך הקשר. סרבנות גט כשלעצמה אינה מחדשת ימי הזוגיות כקדם ואינה מחזירה עטרת הנישואין ליושנה. אדרבא: הסירוב לתת או לקבל גט, לרוב אך מעצים את רצונו של הצד השני בפרידה, מנציח את ההתנתקות, מעמיק את הקרע בין הצדדים ונוטע אצל הצד השני רגשות כעס איבה ועלבון. כל תועלת מעשית אינה צומחת איפוא לצד הסרבן כתוצאה מסרבנותו". (הסכם גירושין)

סוגים שונים של פגיעה

בפסק הדין מביאה השופטת לוי, את ניסוחו של השופט נפתלי שילה לפגיעה באוטונומית הפרט בעקבות סרבנות גט:

"האחת: פגיעה בסטטוס מהבחינה השלילית – אי יכולתו של אדם להתנתק מקשר בו איננו מעוניין.

השנייה: פגיעה בסטטוס מהבחינה החיובית – פגיעה ביכולתו של אדם לשנות את הסטטוס שלו לנשוי בקשר חדש.

השלישית: פגיעה מוחשית מעבר לפגיעה בסטטוס, לאור העובדה כי הסירוב של בן זוגו להתגרש פוגע ביכולתו בפועל של אדם לחיות בקשר זוגי חדש או ללדת ילדים נוספים (לדוגמא, כאשר הילדים יחשבו כממזרים)".

פיצוי החל ממועד הפירוד

לאור כל הטענות שהובאו בפניה, קבעה השופטת לוי כי התרשמה שאכן נפגעה האוטונומיה של הבעל ומתקיימות לפחות שתי הפגיעות הראשונות ברשימה שמנתה.

על שאלת מועד תחילת "הפגיעה", ענתה השופטת לוי בכך שהפגיעה החלה מרגע שהביע את דרישתו להתגרש ולא מסירובה לקביעת בית הדין, שכן גם סירובה עד לקביעת בית הדין מהווה פגיעה.

האישה חויבה בתשלום פיצויים של 25,000 ש"ח בגין כל שנת סירוב החל משנת 2003. בנוסף, חויבה בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין לגירושין.

אירית רייכמן - עו"ד ונטוריון - אירית רייכמן lawyer-r@zahav.net.il טל: 02-6541542 פקס: 02-6541544

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי