יום כיפור היה יום של חגיגות, ריקודים מחולות בכרמים ויום של שידוכים
בעוד מספר שבועות יגיע יום הכיפורים. ביום זה מתגלה אור ספירת הבינה -המשמשת מחסן אנרגטי לכוח של חיים ,בריאות ופרנסה. חמש תפילות ביום כיפור מהוות תקשורת רוחנית ל- חמש מדרגות אנרגטיות של ספירת בינה ומכוון שתפילה משמשת לחיבור לאותה ברכה, דרך חמשת התפילות אנו שואפים להתחבר למקור של הברכות.
ספר הזהר מסביר ,שיש יום אחד בשנה שאינו בשליטת מלאך המוות והוא יום כיפור.
במשנה במסכת תענית נאמר:
"אמר רבן שמעון בן גמליאל: לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכיפורים, שבהן בנות ישראל יוצאות בכלי לבן שאולין, שלא לבייש את מי שאין לה… ובנות ירושלים יוצאות וחולות בכרמים … ומה היו אומרות: בחור שא נא עיניך וראה מה אתה בורר לך, אל תיתן עינך בנוי, תן עינך במשפחה, שקר החן והבל היופי אישה יראת ה' היא תתהלל …"
מכאן אנו למדים* כי יום כיפורים היה יום של חגיגות, ריקודים ומחולות בכרמים, ויום של שידוכים, הייתכן?
הרי יום הכיפורים הוא יום שבו הקב"ה שופט את כל העולם: "מי יחיה ומי ימות, מי בקיצו ומי לא בקיצו, מי בחרב ומי בחיה…" ובקיצור – "ונתנה תוקף קדושת היום כי הוא נורא ואיום…". יום הכיפורים הוא יום של תשובה, יום של כובד ראש, יום שבו שורה אימת הדין על כולם, יום של חשבון נפש. זהו היום הרציני ביותר במשך השנה, ולא מסתדר לנו התיאור של יום הכיפורים במשנה במסכת תענית.
אלא באמת יום הכיפורים שהוא יום כפרת עוונות -הוא יום של שמחה גדולה. יום הכיפורים הוא יום גדול, יום של סליחה ומחילה, יום של התפייסות. הקב"ה קבע יום זה ליום מחילת עוונות, יום חנינה לעמו ישראל, החנינה מובטחת שכן הקב"ה רוצה למחול את עוונות עמו, ולכן זהו יום טוב גדול ושמח.
מימרא ידועה אומרת כי : "כיפורים כ-פורים". מקורה של מימרא זו בדברי המקובלים המסתמכים על תיקוני הזוהר הקדוש ,שיום הכפורים נקרא כן ע"ש הפורים, שכן עתיד יוה"כ להתהפך ליום של עונג כפורים. ע"פ קביעה זו משתמע -שיום הכיפורים רק מתדמה, רק מתקרב במדרגתו לחג הפורים.
זאת משום ש:
-קשה לעבוד ולזכור את הקב''ה כשהאדם בשמחת הפורים, באכילה ושתייה וכשהוא מבושם, מאשר לעבוד את הקב''ה כשכולנו מכונסים כל שעות היום בבית הכנסת.
-להאמין בהשגחתו הפרטית של הקב''ה עלינו.
אם נהגו בנות ישראל לחולל ולשמוח, אז מדוע הפך יום הכיפורים במשך השנים ליום שבו היראה מרובה בו מן השמחה?
אומר הרב זלמן ברוך מלמד, שהדבר נוצר בגלל אורך הגלות וצרותיה הנוראות והמתמשכות. כך גם כל הקללות המופיעות בפרשת "כי-תבוא", באו עלינו. עברנו שנים רבות של הסתר-פנים, וכל הצרות האלו הם שדכדכו את הנפש וכבשו את השמחה של יום הכיפורים. אבל לעתיד לבוא, כשבע"ה נשוב לבית המקדש במהרה בימינו, ונגאל גאולה שלמה, יחזור יום הכיפורים להיות ליום שמחה שאין כמוהו, כפי שהיה בימים עברו.
http://www14.brinkster.com/elibarak/yavne/yavne61/vayelekh622DT.htm*
אסתי-הילינג אנרגטי,מאסטר רייקי מדריכה ומטפלת,תקשור. מוסמכת לפרחי באך ומלחי שוסלר קוראת בקלפי טארוט,אושו,קבלה ,כתיבה,חוברות לכל נושא בתחום ההוליסטי ועודesterrevka8@walla.co.il http://esterrevka84.cafe.themarker.com/
>מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
|
כלים שימושיים למאמר: |



