בכל שנה ושנה ארץ ישראל מתעלה בקדושה ומקבלת פנים חדשות

א' בתשרי הוא היום הראשון של השנה לפי הלוח היהודי, וגם ה'ראש' שלה. כך הוא נקרא משום שהיום הראשון להשלמת בריאת העולם - "זה היום תחילת מעשיך זכרון ליום ראשון".ביום זה השלים הקב"ה את כל מעשי בראשית, שנמשכו מכ"ה באלול, במשך ששה ימים. ביום השישי נשלמה הבריאה בבריאת האדם הראשון, ואותו יום ראש-השנה היה.

כשם שראש האדם מפעיל את כל הגוף, כך בראש-השנה נקבע כל מה שיקרה במשך השנה, כמו שנאמר: "עיני ה' אלוקיך בה מראשית שנה ועד אחרית שנה" - מראש-השנה נידון מה יהא בסופה [תלמוד,'ראש-השנה'] ולכן נקרא יום זה "יום הדין".

החוזה בין עם ישראל ואלוקיו ,דורש הדדיות: עם ישראל ישמור מצוות והקב"ה ימלא את חלקו בהענקת הגנה, בריאות והצלחה. השפע והטוב המובטחים לו, מותנים בקיום דבר ה'.

ארץ ישראל היא ארץ הקודש. ארץ אשר בה גם הגוף מסוגל להרגיש את הנשמה. "ויתרון ארץ, בכל הוא" כדברי שלמה המלך במגילת קהלת.ארץ המוצאת חן בעיני יהודים ואלוקים, מאחר והיא ארץ אשר "עיני אלוקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה". הקב"ה בוחן כל הזמן את הארץ ויושביה [עיני ה' אלוקיך בה]. החיים בארץ ישראל אינם על פי החוקים הטבעיים הגלויים , אלא ההנהגה היא על פי השגחה מדוייקת על פי מעשינו. כל זאת משום מעלתה האלוקית של הארץ.

ארץ ישראל שונה משאר הארצות. בעוד שבשאר הארצות שיש בהן שפע נהרות, מחצבים וחקלאות פורה, הרי ארץ ישראל 'למטר השמים תשתה מים', ולכן היא ארץ אשר ה' אלוקיך דורש אותה. תמיד עיני ה' אלוקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה. בזכות ההזדקקות המתמדת לגשמים אין שגרה אמיתית בארץ ישראל, ויש בה צורך בתפילה, דיבור מתמיד עם הקב"ה.

בעל התניא אומר, כי בכל שנה ושנה ארץ ישראל מתעלה בקדושה ומקבלת פנים חדשות. ראייתו היא מן הפסוק "ארץ אשר עיני ה' אלוקיך בה מראשית השנה עד אחרית השנה", שלכאורה הפסוק אינו מובן – אם עיני ה' בארץ כל הזמן, מה שייך לומר "עד"? הרי מדובר ברצף שלם, היה אפשר לומר גם מחנוכה עד חנוכה? מדוע לא נאמר פשוט "לעולם ועד"? אלא ודאי שכל שנה ארץ ישראל היא אחרת, וביחס לכל שנה עיני ה' בארץ מראשית השנה עד אחריתה. גם בשנה הבאה עלינו לטובה ארץ ישראל תתעלה בדרגה נוספת, וגם בדרגה זו יהיו עיני ה' בארץ מראשית השנה עד אחריתה.

בארץ,* כאשר עם ישראל חוטא הקב"ה אינו עוזב אותו אלא מדבר אליו. הוא לא נעלם ואינו נאלם. הריתחה והזעם שלו ניבטים מכל פינה ונוכחותו שורה בהם. יש בכעס של הקב"ה פתח תקווה גדול מאד: הקב"ה מאמין בנו וביכולתנו לשוב אליו ואיננו מתייאש. משמעותו של הכעס היא שהקב"ה לעולם אינו משלים עם כישלוננו. דווקא בשל אהבתו, איננו מקבל אותנו כמות שאנו, אלא דורש מאיתנו להיות יותר ממה שאנחנו. לפיכך, ההתניה בפרשה אין משמעותה שאם לא תשמעו בקולי אזנח אתכם ואבחר לי עם אחר. להיפך, אני אכעס ואעניש, ובכך אזכיר לכם שאתם עמי.

*המאמר:דורש אותה תמיד / הרבנית מיכל טיקוצ'נסקיhttp://www.bmj.org.il/print_article/599

אסתי-הילינג אנרגטי,מאסטר רייקי מדריכה ומטפלת,תקשור. מוסמכת לפרחי באך ומלחי שוסלר קוראת בקלפי טארוט,אושו,קבלה ,כתיבה,חוברות לכל נושא בתחום ההוליסטי ועודesterrevka8@walla.co.il http://esterrevka84.cafe.themarker.com/>

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:

פרסם את המאמר

הדפס את המאמר

שלח לחבר

קישור ישיר למאמר

פניה לכותב המאמר

דווח מאמר בעייתי