בספרי התנ"ך, קיימת אי בהירות לגבי אחד משמות המקומות הנזכרים בו – תמר או תדמור, בספר מלכים א נאמר "ויבן שלמה את גזר ואת בית חורון תחתון ואת בעלת ואת תמר (תדמר) במדבר בארץ" (ט,יז-יח) ואילו בספר דברי הימים ב כתוב "וילך שלמה חמת צובא ויחזק עליה ויבן את תדמור במדבר" (ח,ג-ד). וכאמור, שם הישוב תמר בספר מלכים מופיע בספר דברי הימים כתדמור. הישוב תמר מזוהה כיום עם האתר הקדום עין חצבה, במדבר יהודה דרומית לים המלח, ואילו תדמור או בשמה היווני פלמירה, נמצאת במדבר הסורי צפונית מזרחית לדמשק. כתוצאה מאי בהירות זו נוצרו בקרב המלומדים העוסקים בחקר התנ"ך והארכיאולוגיה, שלוש דעות שונות – הדעה הראשונה גורסת כי מדובר בישוב תדמור במדבר הסורי. הדעה השנייה טוענת לטובת תמר במדבר יהודה, ואילו הדעה השלישית מקבלת את שני המקומות ללא החלטה. כל שלושת הדעות אינן עוסקות במהות השוני בין שני המקומות, מנין , ומדוע הוא נוצר. הגרסה של תדמור טובה יותר ליהודים, היות והיא מרחיבה כביכול את גבולות ממלכת שלמה המלך. מאידך גיסא גרסת תמר במדבר יהודה טוענת, שהכול נובע מטעות סופר בעת כתיבת ספר דברי הימים, על-ידי הוספה אקראית של האות "ד" לשם תמר. אני רואה את הדברים באור שונה וטוען שגרסת תמר במדבר יהודה היא אכן הנכונה. אבל, הוספת האות "ד" לתמר לא באה כתוצאה מטעות סופר, אלא מנסיבות התקופה שבה נכתב ספר דברי הימים. הוספת האות "ד" לשם "תמר" באה בהשפעת השפה הארמית, לשם הדגשת האות "ת" בשם "תמר". תופעה מאין זו קיימת לפחות, בשני מקומות נוספים בספר דברי הימים. העיר דמשק מופיעה בספר ארבעה פעמים בשם "דרמשק" (ב,טז,ב-ב,כד,כג-ב,כח,ה-ב,כח,כג) הוספת האות "ר" לשם "דמשק", באה להדגיש את האות "מ". תופעה דומה קיימת גם במגילת ישעיהו, שנתגלתה במערות קומראן ונכתבה במאה הראשונה או השנייה לפני הספירה, שם העיר "דמשק" מופיע בספר ישעיהו שבע פעמים, ואילו במגילה זו הוא מופיע שבע פעמים כ"דרמשק". ניסיון אחר להדגיש את האות "מ" בשם "דמשק", קיים בספרים אחרים – בתלמוד הבבלי, פרק שלישי, פסחים – שם העיר מופיע כ-"דממסק" בספרים הנוספים – "עולת החודש" עמוד כא – "אבני ציון" חלק שלישי עמוד כט – "כנסת הראשונים" על מסכת מנחות חלק שני עמוד עט – שם העיר מופיע כ-"דממשק". מקום נוסף בשם "צרתן" המופיע בספר מלכים א (ז,מו) ובספר יהושע (ג,טז), ואילו בספר דברי הימים ב (ד,יז) באה לשם המקום הדגשה לאות "ת" באמצעות האות "ד" הבאה לפניה ושם המקום הופך ל-"צרדתה" . כפי שאנו נוכחים במקרים אלו, האות המדגישה מופיעה לפני האות שאותה רוצים להדגיש. כפי שמופיע ב-"דרמשק" וב-"צרדתה", מאידך גיסא בשם "תדמר" האות המדגישה "ד" באה אחרי האות המודגשת "ת" ולא לפניה כנדרש, דבר זה נובע מלקונה בשפה הארמית, האות המודגשת נמצאת בראש המלה, הצבת האות "ד" לפני האות "ת" לשם הדגשתה הייתה יוצרת משמעות שונה מהכוונה המקורית, והשם היה הופך ל-"דתמר" ובארמית הוא היה נאמר כ-"דה תמר", ולכן האות המדגישה "ד" מצאה את מקומה אחרי האות "ת" ולא לפניה. בעת הסבת התנ"ך לכתיב מלא, נעשתה השגיאה בשם העיר "תמר" בספר דברי הימים, ולגרסה הארמית "תדמר" נוספה האות "ו" והיא הפכה ל-"תדמור", היות ואותם האנשים שעסקו בהסבת התנ"ך, לא היו מודעים לכל האמור כאן, ובעת ההיא העיר תדמור שגשגה. וכך שגיאה זו מספר דברי הימים חזרה לאחור ומצאה את מקומה גם בספר מלכים, אלא מאי, בספר מלכים נכתב "תמר (תדמר) במדבר בארץ". וכך עורכי התנ"ך בעת ההיא הסירו את המלה "בארץ" מספר דברי בימים, היות והם ידעו שתדמור לא נמצאת בארץ. וכתוצאה מכך, "תמר במדבר בארץ" בספר מלכים, הפכה ל-"תדמור במדבר" בספר דברי הימים.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
