כשיום השבת חל מיד לאחר-יום טוב עורכים "עירוב תבשילין"
עירוב תבשילין היא תקנה בהלכה היהודית שמטרתה להתיר בישול אוכל מיום טוב לשבת אשר חלה לאחריו. יש המבארים את טעמו של עירוב תבשילים ב'היכר' - כזיכרון שאין לבשל ביום טוב דבר שאינו נצרך ליום טוב או לשבת. [רמב"ם].
כאשר חג חל ביום שישי, מדין התורה מותר לבשל מיום טוב לצורך שבת, אולם חכמים אסרו לבשל ביום טוב בשביל השבת שאחריו, ללא עירוב תבשילים, משום כבוד יום טוב וכן כדי שלא יבואו אנשים לבשל ביום טוב עבור ימות החול.
כדי שיהיה אפשר לבשל ביום טוב תבשילים טריים עבור השבת, תיקנו חז"ל את תקנת "עירוב תבשילין". הם תיקנו שאדם הרוצה לבשל ולאפות ביום טוב לשבת יכין כיכר לחם [או חלה או מצה] ומאכל מבושל לפני החג בשביל לאוכלם בשבת, [בדיעבד אפשר להסתפק בתבשיל אחד]-וכך כשמבשל ביום טוב מאכלים אחרים לשבת, המעשה מוגדר כסיום הבישול וההכנות לשבת, ולא כהכנה שלמה מיום טוב לשבת, ולכן מותר לעשותו.
כאשר יום השבת חל מיד לאחר-יום טוב, עלינו לערוך "עירוב תבשילין" על-מנת להתיר את הבישול ביום שישי, לקראת השבת. העירוב נערך בערב החג ובאמצעותו מותר להכין מזון טרי [בדרכים המותרות ביום-טוב – באמצעות הדלקת אש מאש וכדומה]עבור השבת.
לפי ההלכה אסור לבשל ביום השבת, ויש להכין את כל המאכלים ליום השבת לפני כניסתו. בימי החגים מותר, לעומת זאת, להכין את כל צורכי הסעודה. [אוכל נפש] [ובתנאי שלא יוצרים אש חדשה]: "כל-מלאכה, לא-יעשה בהם--אך אשר יאכל לכל-נפש, הוא לבדו יעשה לכם." [שמות].
יש להקפיד שהעירוב לא יאכל עד גמר ההכנות לשבת. אם העירוב נאכל לפני כן, אין להמשיך לבשל מיום טוב לשבת על סמך עירוב זה.
לאחר שהכינו את צרכי השבת, רשאים לאכול את העירוב, ונכון להניח את פת העירוב על השולחן לצורך "לחם משנה" בסעודת ליל שבת ובסעודת שחרית בשבת, ולאוכלה בסעודה השלישית,
סיפור הומוריסטי על עירוב תבשילין:
ברל'ה שמע מהרב בדרשתו, כי בערב שבת הקרובה יש להניח עירוב תבשילין. אבל בערל'ה אינו יודע איך נראה העירוב תבשילין הזה. מעולם לא למד על זה. ולכן בערב אותה שבת, כשעה לפני כניסת השבת. שולח הוא את פערל'ה זוגתו, שתיכנס באמתלה כלשהי אל השכנה זיסאל'ה, ותשים עין, איך בעלה של זיסאל'ה עושה את מה שהרב אמר שיש לעשות במצוות היום, את ה'עירוב תבשילין'. וכבר אמרו חז"ל על פערל'ה אשת בערל'ה, שהיא אישה טובה. שהרי איזוהי אישה כשרה, זו העושה רצון בעלה. ואכן היא פונה לביתה של זיסאל'ה. אך אבוי, שם בבית השכנה שוד ושבר. צעקות ובלאגן. צלחת מתעופפת לה וכו'. פערל'ה חוזרת הביתה, אך בולמת פיה בשתיקה עצובה.
וכי מה תאמר לבעלה בערל'ה...
ובערל'ה חייב הרי לקיים מצוות היום, אך אינו יכול, כי אינו יודע איך. ואשתו הרי ממלאה פיה במים. עד שנטו צללי ערב לבוא, ועוד מעט יחמיץ לו בערל'ה את המצווה. דעתו מתפוצצת עליו, והוא בעצביו על זוגתו שמסרבת לספר, ידיו כבר מונפות ... ואז צועקת לעברו פערל'ה:
"אם ידעת, אז למה שלחתני לראות איך הם עושים את ה'עירוב תבשילין'".
אסתי-הילינג אנרגטי,מאסטר רייקי מדריכה ומטפלת,תקשור. מוסמכת לפרחי באך ומלחי שוסלר קוראת בקלפי טארוט,אושו,קבלה ,כתיבה,חוברות לכל נושא בתחום ההוליסטי ועודesterrevka8@walla.co.il http://esterrevka84.cafe.themarker.com/> מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
